ארוחת הצהריים תמיד תהיה ילדת הסנדוויץ' של הארוחות. היא לא מפנקת איטית ונינוחה כמו ארוחת בוקר ביום חופש נעים. בין אם השמיים אפורים או זהובים, את החמאה על הלחם החם תמרחו בזהירות,פן תישפך טיפה מן הקפה על קוקוט העגבניות המיובשות. היא גם לא חגיגית, רומנטית ומסוגננת כמו ארוחת הערב. לא תנעלי את נעלי העקב הלא נוחים שלך, לא תסדר את המפרצים שייראה שיש לך שיער. אל ארוחת הצהריים מתייחסים כהרגל של הגוף במהלך היממה. היא כמעט אף פעם לא תהיה מיוחדת עבורנו ולא תרגש אותנו. נעדיף אותה זריזה, לא משמעותית, נרצה לישון אחריה ולרוב לא נתעניין רבות בתפריט. נרצה רק לדעת איפה עושים לנו הנחת צהריים ומה כלול בעסקית. ננהל שיחות סחיות שיכללו ריכולים לא מעניינים על הבוסית, מירמורים לא רלוונטיים על הלקוח החדש ורק אם במקרה אנו נשים בחופשת לידה, נחלוץ שד בנונשלנט עד שיתפנה מלצר כדי שנוכל לבקש ממנו כוס מים רותחים למוצץ.
ארוחת הצהריים הזו לא תהיה כאחת האדם. העסקית החדשה של סנתה קתרינה, כבר עשתה שמות בעיר וגרמה ללא מעט זקנים וחצאיות לעמוד בתור, במטרה לתפוס שולחן באחת המסעדות המדוברות ביותר של השנה האחרונה. אז לקחתי איתי את הבחור הכי סקסי שהיה על קו 63 מגבעתיים. יחד יצאנו לרחרח ולהבין על מה כל המהומה.
אז בסנתה קתרינה שידרגו את קונספט מסעדות הדגים והבשרים עם מבחר פתיחים במחיר העיקרית. חיוך רחב נסוך על פני. אני אוהב שפע. חוץ מזה ששיערתי שיהיו פה כמה טוויסטים עם הפתיחים. בכל זאת השף תומר אגאי צריך לעמוד ברף הגבוה שיצר עם ארוחות הערב. במקום פוקצ'ה חיכה לנו הבייגל המפורסם של הסנתה. הפריכות שלו הייתה מדויקת והיה קשה לחכות באמת לכל הפתיחים. לא נורא, נבקש עוד אחד.
תוך כדי שהיפסטרונים משובצים מתיישבים בשולחנות מאחורינו הזמנו שני קוקטיילים בתקווה להירגע מהאוטובוס המיוזע שהביאנו עד הלום. "לונדון מיול" היה מורכב מג'ין, לימון בלאדי, ג'ינג'ר ביר, מלפפון ונענע. ג'ין וג'ינג'ר. תנסו להגיד את זה לאט ובחושניות, זה יוצא סקסי לאללה. קוקטייל מעולה, השילוב בין השניים היה נכון, לא עדין מדי ולא חזק נורא. מה שקרה לאחר מכן היה משעשע. לא היינו מסונכרנים ובזמן שהלכתי להתפנות, הוא בתמימותו הזמין קוקטייל נוסף על בסיס ג'ין. חמוד שהוא. זרמתי והבטחתי דרינק נוסף בסוף הארוחה. אז ה – "גורודונס מלפפונים", היה נחמד. די נפל בהשוואה לקודם על חוסר ייחודיות וטעמים מוכרים מדי.
ממרח צ'ירשי, ציזיקי, מסחבה, סלט סלק, חמוצים, ירקות צלווים מהטאבון עם טחינה ושמנ"ז, גרבלקס בורי על סלט תפו"א רוסי, קובה נבולסיה וסלט ירקות עם קולרובי. המלצר המליץ לא להזמין אקסטרה כדי שלא נתמלא לקראת העיקריות. כן, בסדר.מיהרתי לבקש עוד מהירקות הצלויים ומהמסבחה. הם היו פשוט מעולים בפשטותם ומבחינתי יכלו ללוות אותי גם בקינוח. חטאתי וטעמתי מהקובה נבולסיה. כן כן, יוצא לי קצת בזמן האחרון לטעום פה ושם מכל אותם מאכלים שחשבתי שלא אוכל עוד. ממש מעט, אבל עדיין אעדיף לא לחזור על כך.גם הוא היה נימוח וטעים, בלי קשר. דווקא הצ'ירשי והציזיקי היו תפלים ולא מסקרנים באמת. חבל, כי השניים הללו יכלו להימרח נהדר על הבייגל. הגרבלקס בורי היה מעניין. בביס הראשון התחברתי לשילוב הטעמים, בביס השני פחות, בביס השלישי שוב נהניתי ממנו. כנראה שתלוי מה מכניסים לפה יחד איתו. כל היתר טוב שהיו. סך הכול שילובים טעימים עם מעט מקום לשיפור. אפשר להתחיל להכניס לטאבון את העיקריות.
מוסר ים על ציזיקי, כדור אורז קריספי וסלט חם של קישואים ואורגולה (98 ₪) וספגטי מס' 5 עם קלאמרי טרי, שיפקה, שום וציר סרטנים (82 ₪). היו הנבחרות שלנו. חשוב לציין כי ניתן גם לקבל רק את כל הפתיחים, ב48 ₪ כך שהעסקית משתלמת מאוד. במנת המוסר היה גם רוטב פלפלים כתמתם, עדין ומשובח שפלירטט עם הדג ושם עין על כדור האורז. פרט לכדור האורז שניסה לעשות רושם עם הירוקים בתוכו אבל חטא לסתמיות, המנה הייתה מושלמת. הדג היה עשוי באחת המידות המדויקות ביותר שאפשר לאחל לדג. סלט הקישואים הייתה כמו השרשרת המושלמת לשמלה החדשה שאין לך כסף לקנות ובכלל אשמח לאכול את המנה הזו פעמיים בשבוע. כן, בסדר. הקלאמרי בספגטי היה ממש מעט צמיגי מדי. ממש מעט. דמיינו שכיוונתם את החץ ופגעתם בעיגול שלפני העיגול המרכזי בלוח המטרה, תרגישו דווקא טוב. גם המנה הזו הייתה טעימה למדי. ציר הסרטנים היה פנטסטי והחריפות הייתה מתונה.
אחרי כל הטוב הזה לא יכולנו לסרב ל – "בסבוסה", עוגת סולת חמה עם כדור גלידה ביתית. סולת זה החיים והחיים הם סולת. אם היה לי טעים לחיות ככה, כנראה שלא הייתי יודע כאב מה הוא. קינוח מושלם. גם פנקוטה יוגורט כבשים עם תותים טריים הגיעה הפלא ופלא אל שולחננו. היא הייתה נעימה, אך אם אתם צריכים לבחור קינוח אחד לחלוקה, הישבעו אמונים לסולת. כמו שהבטחתי למתוק הזה מולי, שלא תמיד אוהב קינוחים ומרשה לי לאכול את רובם – כוסית נוספת של משקה שיכר לקינוח. הפעם, ערק שקדים – ערק רוזטה ולימון בלאדי. די, זה הסוף. לסיכום, גם אם היום הוא לא יום חופש, העסקית של הסנתה קתרינה תעשה לכם נעים בבטן ולא תקרע את כיסכם שגם ככה לא מלא.
צילומים: דניאל לילה
