בערב חג המימונה קיימה זו הפעם הראשונה התנועה החברתית מזרחית 'תור הזהב', 'סדר מימונה' בפלורנטין. לצורך כך הם ערכו חוברת מיוחדת שמלמדת על התכנים התרבותיים והרוחניים של החג "יש גם עושר ומשמעות לחג הזה" הסבירו לנו הפעילים
מימונה כולם יודעים, זהו חג מלא שמחה, צהלולים ומופלטות אך יוזמה חדשה של מספר ארגונים חברתיים של יוצאי יהדות צפון אפריקה מנסה לשנות את התפיסה הרווחת "אם תסתכלו על המופלטה ועל הדבש" מסבירה עמית יוסף פעילה חברתית מזרחית שארגנה בערב החג 'סדר מימונה' " אתם מבינים שאלו הם דברים שמסמלים שפע, ברכה וטוב". בערב החג התקיימה בלב פלורנטין מסיבה של התנועה החברתית מזרחית החדשה 'תור הזהב' שמנסה לשנות את השיח החברתי והפוליטי בישראל. במסיבה שהם ערכו היו שירים וריקודים וממתקים צבעוניים ואפילו הפעילה החברתית הוותיקה סילבי ביטון רתמה את כישורי הבישול שלה לטובת הכנת שבע קילו מופלטות. אבל בצד כל אלו ערכו בצד למעוניינים 'סדר מימונה'. "זו השנה הראשונה שאנו עושים זאת" מסבירה לי יוסף ומראה לי את החוברת המהודרת שהפיקו הארגונים 'כל ישראל חברים' ו'תיקון' בראשות ד"ר מאיר בוזגלו "החוברת הזאת" מסבירה יוסף "מלמדת אותנו שיש עושר תרבותי בחגיגת המימונה". החוברת מורכבת מארבע שערים ' כי אוהלו של אברהם אבינו היה פתוח לארבעת כיווני הרוח" : שער האמונה, שער הברכה, שער הידידות ושערי הכנסת אורחים. כל שער כולל דברי חכמים, שירים והסברים על הדמויות. "מאוד שווה שנלמד את זה" מסבירה לנוכחים יוסף ומוסיפה "היה רצוי שדברים מסוג אלו גם ייכנסו לספרי הלימוד שלנו. כי אני בבית הספר לא למדתי על רבי דוד בוזגלו וזהו אחד מחכמי יהדות מרוקו".
יוסף בת להורים יוצאי מרוקו גדלה ללא מודעות לעומק התרבותי של העדה "היו שלבים שגם נורא התביישתי בזה כי לא הייתה לגיטימציה לכל העושר התרבותי הזה. העדה הסתמנה כתרבחו ותסעדו ויאללה מופלטה". כשבגרה , יוסף העמיקה את לימודיה בתחום תרבות העדה המרוקאית ואף חקרה את הסיפורים של סבתה "גיליתי במהלך לימודי אוצרות ידע שלא יסולא בפז. אני חושבת שכמו שבני לומד על נאמי שמר וחיים נחמן ביאליק יש בהחלט מקום גם לעושר התרבותי הזה".
ומה נשתנה מאז ?
"הדור שלנו מפתח תודעה אחרת שרוצה להעמיק ולחקור את השורשים שלו וכן להחזיר עטרה ליושנה. בסופו של דבר המסר שלנו הוא שאנחנו לא רק מופלטות אלא הרבה יותר מכך".
