מי שעומדים מאחורי הצעת החוק הם ח"כ קארין אלהרר, ח"כ ינון אזולאי וח"כ מיכל וולדיגר, לצד 'הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה', משרד הרווחה והביטחון החברתי וארגוני האומנה השונים.
במדינת ישראל חיים כיום כ-4,500 ילדים ובני נוער במשפחות אומנה. כ-60% מהם גדלים אצל בני משפחה במה שמכונה "אומנת קרובים" בעוד 40% חיים אצל הורי אומנה שאין עימם קשר משפחתי, במה שמוגדר כ"אומנת מאגר". בשונה מאומנת קרובים, באומנת מאגר קיימת מגבלת גיל מירבי (56), המונעת מאנשים ראויים לשמש כהורי אומנה, גם כאשר הם עומדים בכל התנאים הדרושים.
לפי נתונים רשמיים, בכל רגע נתון כ-70 ילדים ונערים במדינת ישראל מחכים להיקלט במשפחת אומנה. מגבלת הגיל העליון, שירדה מהפרק לאור אישורו של החוק אמש בקריאה שלישית, היוותה חסם משמעותי שפגע בסיכוייהם של ילדים ונערים רבים להגיע לבית יציב. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג לאחרונה בדיון על הצעת החוק בוועדת העבודה והרווחה, מעלה כי במדינות רבות לא קיימת הגבלת גיל מירבי, וגם כאשר קיימת – היא גבוהה מהנהוג בישראל. "מגבלת הגיל המירבי נקבעה בשנת 2016 בחוק האומנה לילדים אך בינתיים המציאות החברתית והדמוגרפית השתנתה באופן משמעותי", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "תוחלת החיים עלתה, איכות החיים השתפרה, ומבוגרים רבים נהנים מבריאות טובה, יציבות אישית וכלכלית, ניסיון חיים, פניות ומשאבים המאפשרים להם להעניק לילד בית חם, בטוח ומיטיב. מגבלת גיל גורפת אינה משקפת בהכרח את המסוגלות של אדם להיות הורה אומן", כך בדברי ההסבר.
לצד הסרת הגיל העליון להורה במסגרת אומנה, החוק שאושר אמש כולל גם סעיף לפיו ההורה האומן יוכל להסכים למתן תרופה בשל אבחנה פסיכיאטרית לילד המושם אצלו באומנה, בכפוף לסייגים הנזכרים בחוק.
אבי אלבאז, מנכ"ל 'הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה': "החוק שאושר אתמול יוצר הזדמנויות עבור ילדים רבים ומציב את טובת הילד לפני כל שיקול אחר. בסופו של דבר, השאלה איננה מה גילו של ההורה – אלא האם לילד יש היום בית יציב, אוהב ובטוח. תודה למשרד הרווחה והביטחון החברתי, לחברי וחברות הכנסת שקידמו את הצעת החוק, לארגוני האומנה ולאנשי המקצוע השונים, שקידמו את הצעת החוק, לטובתם של הילדים ובני הנוער הזקוקים לבית חם".
ח"כ קארין אלהרר, יוזמת הצעק החוק: "כשחוקקתי את חוק האומנה בשנת 2016 הוגבל גיל האומן, אולם מציאות החיים היום, בצירוף שינויים דמוגרפים וטכנולוגיה רפואית, מביאים לכך שתוחלת החיים ואיכותם עלתה. העובדה הזו בצירוף המספר ההולך וגדל של ילדים שממתינים למשפחות אומנה הביאו אותי לתיקון החוק באופן שגיל האומן לא יוגבל עוד והתאמת משפחה תיעשה על פי שיקולים מקצועיים בלבד. זהו תיקון קטן שיוצר שינויי גדול בחייהם של ילדים שממתינים זמן רב למשפחה שתהווה עוגן ומשענת. כפי שעשיתי כל חיי הציבוריים, אמשיך לפעול לקידום זכויותיהם של ילדים וכולי תקווה שבכנסת הבאה יהיו עוד ועוד מקרים של הסכמות וקידום ופחות קשב לניגוח ובלימה".
