בין שדות העמק, במבנה היסטורי בן כ־200 שנה שהפך למסעדת שף ייחודית, משיק השף נשאת עבאס את תפריט הקיץ החדש של “דה יאפה” ב־ארמון סהרה — חגיגה של חומרי גלם מקומיים, מסורת גלילית ופרשנות קולינרית עכשווית למטבח הערבי.
יש מסעדות שמגישות אוכל, ויש מסעדות שמספרות סיפור. ב“ארמון סהרה”, הסיפור מתחיל הרבה לפני הצלחת — בקירות האבן העתיקים, בניחוחות התבלינים הטריים ובחיבור העמוק לאדמה.
השף נשאת עבאס ממשיך גם הקיץ את הקו שמזוהה עמו: מטבח ערבי־גלילי מדויק, כזה שמכבד מסורת אך אינו חושש לחדש. גולת הכותרת היא ארוחת ה“דה יאפה” — ארוחת טעימות שהיא הרבה מעבר לסעודה; זוהי חוויית אירוח מלאה, שואו קולינרי אישי של השף אל שולחן הסועדים.
הארוחה, המיועדת לשניים ומעלה, כוללת 11 מנות ומחירה 240 שקלים לסועד. בכל עונה היא משתנה בהתאם למחזורי הטבע, חומרי הגלם ועונות הליקוט והקציר.הקיץ מביא איתו רעננות חדשה לתפריט — ומנות שמצליחות לקחת זיכרונות מהמטבח הערבי המסורתי ולתרגם אותם לחוויה עכשווית.
בין הכוכבות החדשות של העונה נמצא סלט הפריקה הקר, המשלב פריקה, עלי גפן, שקדים קלויים, בצל ירוק וסירופ רימונים — מנה קלילה ומרעננת עם עומק טעמים מפתיע.לצדו מוגשת גלאיית בנדורה, מחבת עגבניות מסורתית שמגיעה עם פיתה חמה לטבילה — אוכל מנחם במיטבו.
אחת המנות המרשימות בתפריט היא צוואר הכבש הממולא, שמקבל אצל עבאס פרשנות חדשה: ממולא בעלי גפן וקישואים, מונח על מצע פריקי ופיצוחים, ומציג את היכולת של המטבח המקומי להיות גם כפרי וגם אלגנטי בעת ובעונה אחת.
גם מנות הסירים זוכות לכבוד מיוחד. סיר המחאשי, שמוגדר על ידי המסעדה כ“כמו לפני 100 שנה”, מבושל על עץ זית בגינת המקום ומחזיר את הסועדים לשיטות הבישול האיטיות של פעם — כאלה שמאפשרות לטעמים להתפתח בסבלנות.
לקינוח חוזר אחד הכוכבים האהובים של המסעדה — קסטת האבטיח, קינוח קיצי שמביא את מתיקות העמק בגרסה מקורית: רצועות אבטיח עגולות במילוי קאימאק, פיסטוק ודבש הדרים.
אבל הקסם של ארמון סהרה אינו מסתכם רק במנות עצמן.התפריט כולו חי ונושם את עונות השנה. בעונת הליקוט נכנסים למטבח עולש, חובזה, חמציץ וזעתר בר. בעונת הקציר מגיעים הפריקה, החיטה והטבולה. כל עונה מכתיבה מחדש את המטבח — ואת החוויה.זהו חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה של נשאת עבאס, שמקפיד על שימוש בחומרי גלם מקומיים בלבד: הטלה מגיע מהעמק ומהקיבוצים הסמוכים, עשבי התיבול נקטפים מהאדמות הצמודות למסעדה, התבלינים נטחנים מדי בוקר, שמן הזית מופק במקום, והגבינות — חלקן ממחלבות מקומיות וחלקן מיוצרות במסעדה עצמה.
גם המקום שבו שוכנת המסעדה מוסיף שכבה של עומק לחוויה. המבנה ששוכן בו ארמון סהרה שימש לפני כ־200 שנה כחאן דרכים עבור סוחרים שעשו את דרכם מחיפה לירדן. הוא היה מקום מנוחה והתרעננות במסע ארוך ומפרך. לאחר שנים של נטישה, בשנת 2021 הפיח בו נשאת עבאס חיים חדשים והפך אותו ליעד קולינרי מבוקש.
הסיפור האישי של עבאס שזור גם הוא בתוך הצלחות. מי שהחל את דרכו בעסקי המסעדנות המשפחתיים, ובהמשך פתח את מסעדת עבאס ב־יפו, הצליח לאורך השנים לעצב קולינריה ערבית חדשה — כזו שמציגה את המטבח הגלילי בגאווה, בעומק ובתחכום.
בארמון סהרה, נדמה שכל מנה נושאת זיכרון — של אדמה, של מסורת ושל משפחה.והקיץ הזה, “דה יאפה” מזמינה את הסועדים לא רק לארוחה — אלא למסע של טעמים, ריחות וסיפורים, בלב הגליל.
