ליהי גורלניק בעלת משרד יחסי ציבור, איגדה בעלי עסקים קטנים ובינוניים, חלקם מילואימניקים פעילים, בדרישה לתזרים מיידי: "אנחנו לא מבקשים נדבות, אנחנו דורשים את מה שמגיע לעסקים שנושאים בנטל. מתווה הפיצויים חייב לעבור בחקיקת בזק – זמן הדיבורים נגמר, זה זמן המעשים"
בעוד המערכה הצבאית נמשכת והעורף הישראלי מפגין חוסן מרשים מזה שלושה שבועות, בחזית הכלכלית נשמעת קריאת מצוקה נואשת. אלפי עסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, מוצאים את עצמם בסכנה קיומית ממשית. הירידה התלולה בפעילות המשקית, גיוס המילואים הנרחב והשיבושים בשרשראות האספקה יצרו "צבת" כלכלית שמאיימת לחנוק את המגזר הפרטי.
החל מה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 נסגרו בישראל כ-50,000 עד 65,000 עסקים קטנים ובינוניים, המהווים כ-10% מכלל העסקים במשק, בעקבות המלחמה. בשנת 2025 המגמה החריפה עם שיא שלילי של כ-61 אלף עסקים שנסגרו. אנחנו בעיצומה של מערכה קשה, ארוכה ועצימה, שלא מבשרת טוב בנושא זה.
החמצן של המשק אוזל
עבור בעל עסק קטן, או בינוני בישראל, מלחמה היא לא רק אירוע ביטחוני, היא אירוע של "להיות או לחדול". בניגוד לחברות הענק, לעסקים הקטנים והבינוניים אין רזרבות מזומנים שיכולות להחזיק אותם לאורך חודשים של לחימה. ההוצאות הקבועות – שכירות, ארנונה, חשמל ותשלומי ספקים – ממשיכות להיגבות כסדרן, בעוד שההכנסות נחתכו בעשרות ואף מאות אחוזים.
הצורך המיידי כעת הוא בהזרמת "חמצן" פיננסי. בעלי העסקים מבהירים כי לא מדובר ברווחים, אלא ביכולת לשלם תשלומי חובה, משכורות לעובדים שנשארו ולמנוע את קריסת התשתית העסקית שנבנתה בעמל רב לאורך שנים. ללא הזרמת מזומנים מהירה וישירה, המשק עלול להתעורר ביום שאחרי המלחמה אל מול שממה עסקית שתגרור אבטלה המונית ופגיעה ארוכת טווח בצמיחה.
בעלי העסקים קורסים לאחר עוד סבב, אחד יותר מדי מבחינתם. בממוצע, בשנתיים האחרונות נסגרים בכל יום כ-170 עסקים בישראל. כל עסק שנפגע יוצר מעגל הרס עצום שפוגע בעובדים, בספקים ובבעלי העסקים שיהיו בחובות עד סוף ימי חייהם. עסק סגור לא מרוויח, אבל ההוצאות שלו נשארות אותן הוצאות- שכר עובדים, ארנונה, שכירות, הלוואות ומיסים. המתווה מאיץ את קצב סגירת העסקים בישראל- אנחנו חיביים להגדיל את הפיצויים כדי שפחות עסקים יפשטו את הרגל והמשק יצמח.
דרישה לחקיקת בזק של מתווה הפיצויים
המגזר העסקי, דורש מהממשלה להפסיק את הגרירה בבירוקרטיה ולעבור למהלכים אגרסיביים של סיוע. הדרישה המרכזית היא אישור מתווה פיצויים מקיף ופשוט בחקיקת בזק. המתווה חייב לכלול פיצוי על אובדן הכנסות, השתתפות משמעותית בהוצאות קבועות והקלה בנטל המיסוי והאגרות.
הניסיון ממשברי העבר מלמד כי ככל שהסיוע מתעכב, כך הנזק הופך לבלתי הפיך. עסקים זקוקים לוודאות; הם צריכים לדעת שהמדינה עומדת מאחוריהם כפי שהם עומדים מאחורי המדינה בחזית ובעורף.
עצירת תשלומי מע"מ וביטוח לאומי – "מכונת הנשמה" כלכלית
כחלק בלתי נפרד ממהלכי החירום הנדרשים להצלת המגזר העסקי, עולה דרישה חד-משמעית לעצירה מיידית או הפחתה דרסטית של התשלומים למדינה. בעלי עסקים רבים מצביעים על האבסורד שבו הם נדרשים להעביר תשלומי מע"מ ודמי ביטוח לאומי, עבור עובדים ופעילות עסקית שצנחה בעשרות אחוזים, בעוד תזרים המזומנים שלהם יבש לחלוטין. דחיית תשלומי המע"מ וביטול זמני של הפרשות לביטוח לאומי אינם רק צעדים טכניים, אלא "מכונת הנשמה" כלכלית שתשאיר את המזומנים בקופת העסק ותאפשר לו לשלם משכורות וספקים במקום להעבירם לקופת המדינה. ללא מתווה הקלות במיסוי העקיף והפרשות החובה, הממשלה למעשה גובה מס על עסקים מדממים, צעד שמזרז את קריסתם הסופית של אלפי יצרנים ונותני שירותים.
"הממשלה חייבת להתעורר"
ליהי גורלניק בעלת "גורלניק יחסי ציבור" ומובילת המהלך: "כבעלת עסק קטן, נמאס לי לשבת מנגד, זה השבוע הרביעי למלחמה ולראות הכל קורס מול עיניי. השיטה הקיימת של חקיקת מתווה פיצויים איטית ומסורבלת, והיא גורמת לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים לקרוס בזמן ההמתנה. השאלה שחייבת להישאל היא – איך הממשלה לא למדה כלום מהקורונה ומ"חרבות ברזל"? מישהו צריך להתעורר עכשיו! אנחנו, העסקים הקטנים והבינוניים, מניעים את הכלכלה הישראלית. בלעדינו פשוט אין כלכלה, אין צמיחה ואין עתיד למשק הישראלי. הסיוע הממשלתי תקוע בבירוקרטיה שאינה תואמת את קצב האירועים בשטח. הממשלה נדרשת לעבור למתווה של חקיקת בזק והזרמת כספים ישירה, כדי למנוע נזק בלתי הפיך למשק".
טל אזולאי, 53, בעלי חנויות "אלפיין סטייל "לציוד טיפוס, סקי וציוד טקטי הפועלת משנת 2008, הוא הפנים של העסק הישראלי השורד. לאחר שנאלץ לסגור את הסניף הצפוני בקיבוץ יגור עקב קשיי גיוס עובדים ועליית שכר דירה בזמן מלחמה, הוא מנהל כיום שני סניפים בנתניה ובתל אביב – האחרון שבהם אף נפגע לאחרונה מהדף של טיל איראני ושוקם תוך פחות מיום. למרות הניסיון בצליחת משברי הקורונה וה-7 באוקטובר, המציאות הנוכחית מציבה רף בלתי אפשרי: ירידה של למעלה מ-50% בפעילות ענף הפנאי והטיולים, צוות עובדים מצומצם, ובעלים שעובד שישה ימים בשבוע ומשמש גם כשליח בדרכו הביתה כדי להחזיק את הראש מעל המים. "הלחץ מהרשויות – מע"מ, מס הכנסה וארנונה – אל מול צ'קים לספקים שהסתמכו על הכנסות מרץ ואפריל שלא מגיעות, יוצר מצב קשה מנשוא", אומר אזולאי. "הייתי מצפה מהרשויות להתעורר ולהעניק הקלות במיסים וביטול ארנונות. אנחנו נלחמים בכל הכוח, אבל בלי עזרה מהמדינה פשוט לא יישאר לנו אוויר".
מיכל בן ישי, 52, מעצבת תכשיטי MBY וקצינת נפגעים במילואים: מיכל בן ישי, מתגוררת במושב עין ורד שבשרון, אם לחמישה מעצבת ובעלת מותג תכשיטי היוקרה MBY ברחוב אוסישקין ברמת השרון. בן ישי שירתה בצה״ל בתפקיד קצינת נפגעים בחטיבת גולני והשתחררה כעבור 7 שנות שירות, בדרגת סרן. לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ולמרות היותה אם לחמישה, בחרה להתנדב ולחזור לשירות מילואים פעיל. רגע לפני, בנה הבכור יותם, לוחם יהל"ם נפצע קשה בקרב בבארי ב7 באוקטובר 2023. הוא נורה בגבו ובדרך נס שרד. כל זאת התרחש במקביל לכך שבעלה, גויס בצו 8 לתפקיד קרבי משמעותי בצה"ל, ומשרת מילואים עד היום. כיום יותם בנה לאחר שיקום ארוך, הולך על רגליו. במסגרת שירות המילואים שלה, מיכל אחראית על ליווי משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה, והיא עובדת מול המשפחות וגורמי הצבא. במקביל למילואים מיכל בעלת סטודיו לעיצוב וייצור תכשיטים כבר למעלה מ-25 שנה: היא הבעלים של MBY, סטודיו המתמחה בעיצוב וייצור תכשיטי יוקרה בעבודת יד. לאור המלחמה, גם העסק של מיכל נקלע לקשיים. מיכל בן ישי מעצבת תכשיטים MBY: "בחודשים האחרונים העסק שלי חווה פגיעה של 35% בהכנסות, מה שהכניס אותי למצוקה. אני מחזיקה עסק פעיל עם עובדות, שצריך לשלם להן משכורות, שכר דירה, ביטוחים, הוצאות קבועות שלא ניתן למחוק. ההכנסות כל כך נפגעו עד שב3 חודשים האחרונים לא הצלחתי להעביר משכורת הביתה. מדובר בעסק חזק מאוד, אני מעצבת תכשיטים ותיקה ומוכרת בארץ והעסק חווה פגיעה אנושה, ברמה שאני נאלצת כרגע לקחת כרגע הלוואות כדי לשרוד ולא לסגור את העסק שלי. מתחילת מבצע "שאגת הארי" העסק כמעט עם 0 הכנסות. החנות פתוחה לסירוגין – כיוון שגם כשפתחתי, לא היתה תנועה של אנשים. אין כמעט רכישות אונליין.. יש תחושה של קיפאון וב20 לחודש אני אמורה לשלם באופן רגיל מע"מ ומס הכנסה. מהיכן מצפים שנביא את הכסף? כל זאת מוסיף לכל הקושי שלי – אני אם ל3 ילדים קטנים מתוך 5 , להם אין כרגע מסגרות חינוכיות, אני איתם בבית עם בעל שתקופה ארוכה בצו 8 וגם אני בשירות מילואים פעיל – שצריכה לגייס בייביסיטר כדי לשרת את המדינה, או לחילופין כדי לצאת ולפתוח את החנות. אנחנו חייבים תזרים מיידי של כספים מהמדינה". 
שקד דגמי, 27, מפקד מחלקה בגדוד מילואים של צנחנים, ובעלי קפה Zetz בלבונטין תל אביב, פתח את העסק עם שותפים ממש קצת לפני המלחמה, "באנו עם המון אנרגיה צעירה ורצון טוב ליצור מקום שיהיה בית לשכונה ולחברים שלנו. עם תחילת המלחמה גויסנו מיד, העסק עבר תקופות משוגעות והרבה מכשולים בדרך.. יחד עם קשיי המלחמה שכולנו חווים השכונה שלנו וכך גם כל דרום תל אביב חווה גם שגרה קשה יום-יומית של פשע ואלימות שמפרים את החיים שלנו ומקשים עליהם מאוד. עברנו 11 פריצות, גניבות של ציוד והשחתות חוזרות ונשנות שלא פוסקות, עשינו הכל "לפי הספר", אבל גם אחרי תלונות במשטרה הפושעים ממשיכים לעשות ברחובות כבשלהם. ההומלסים שהפכו להיות פרט נוף טבעי, נוהגים באלימות כלפי הסביבה ודיירי השכונה, מסכנים את עצמם ואותנו. השבוע עברנו אירוע השחתה רציני נוסף בזמן שאני במילואים ואין מי שיהיה בעסק, כואב שמורגש שהמצב רק מחמיר וזה בסוף מה ששובר אותנו סופית. המלחמה ואי המשילות מפוררים לנו את העסק ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת.."
המשך העיכוב באישור המתווה יוביל לגל סגירות חסר תקדים. המגזר העסקי קורא לשר האוצר ולממשלה כולה לראות בסיוע לעסקים חלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי, ולהבטיח שמי שמשלם את המחיר ביום-יום, יקבל את הגב הראוי מהמדינה.
