"קולנוע פאר" הפך למועדון כושר, "קולנוע עדן" למלון בוטיק, קולנוע תל אביב לבניין מגורים יוקרתי ועוד. מהמסך הגדול לחיים האמיתיים: הגלגול החדש של בתי הקולנוע המיתולוגיים
פעם, הבילוי האולטימטיבי היה פשוט: קונים כרטיס בקופה קטנה, נכנסים לאולם רחב ידיים עם וילונות קטיפה אדומים, ושוקעים בתוך עולם של פנטזיה על מסך ענק. בתי הקולנוע של המאה ה-20 היו "מקדשי תרבות" מקומיים, מוקדי מפגש חברתיים שעיצבו את פני העיר. אך עם עליית הטלוויזיה הרב-ערוצית, מכשירי הוידאו, ומאוחר יותר הסטרימינג, האולמות הגדולים החלו להתרוקן.
רבים מהם נהרסו לטובת מגדלי מגורים, אך אחרים זכו לחיים שניים ומפתיעים. הם לא נעלמו, אלא פשוט החליפו תחפושת. במקום ריח פופקורן יש היום ריח של זיעה בחדר כושר, ובמקום כיסאות חורקים יש מיטות יוקרה בבתי מלון.
קולנוע פאר: מדרמה הוליוודית להרמת משקולות
אחד המהפכים המדוברים ביותר בתל אביב הוא זה של קולנוע פאר המיתולוגי, ששכן בפינת הרחובות ישעיהו וירמיהו, סמוך לנמל תל אביב. קולנוע פאר נפתח לקהל בשנת 1958. הוא תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פבזנר והיה לאחד מבתי הקולנוע המודרניים והמפוארים בעיר באותה תקופה. בשנות ה-90, כדי להתמודד עם התחרות, הוא חולק לאולמות קטנים יותר ושמו שונה ל"רב פאר". הקולנוע פעל עד לסגירתו הסופית בשנת 2007. במשך עשרות שנים הוא היה מעוזם של תושבי הצפון הישן, קולנוע שכונתי, אינטימי ואלגנטי. השינוי הגדול הגיע כאשר הענף כולו עבר לקניונים ומתחמים והקולנוע השכונתי התקשה לשרוד. לאחר סגירת הקולנוע, המבנה עבר שיפוץ מאסיבי והסבה למתחם מסחרי וספורטיבי. מועדון הכושר " קולנוע פאר" נפתח בתוך חלל האולם המקורי בשנת 2011. כיום, מי שייכנס לחלל לא ימצא שם מסך, אלא סניף רחב ידיים של מועדון כושר ששמר על שם המוסד: "קולנוע פאר" ועל המבנה המקורי – מהפך הזה הוא דוגמה מרתקת לשימוש במבנה קיים: לכן תמצאו מדרגות רבות בפנים (טוב לאימונים) ומקום מעוצב במפלסים ונפרש ל3 קומות בגודל רבוע של 1,000 מ"ר. התקרה הגבוהה והחלל המרווח, שנועדו במקור לאפשר זווית צפייה אופטימלית למאות אנשים, משרתים כיום את המתאמנים על מכשירי הריצה והמשקולות וישנם חדרי סטודיו לשיעורים שונים. העיצוב והמיתוג של מועדון הכושר "קולנוע פאר" שמר על הקו הישראלי, תל-אביבי נוסטלגי של פעם. זה מתבטא בשפה המיתוגית, שהוא מאוד שונה בנוף העיצוב של חדרי הכושר והן בעיצוב הפנים של המועדון, עם אלמנטים מתוך השכונה של הצפון הישן וכמו כן יש ביטוי לשכונה השיתופית "של פעם" , כשהמועדון מקיים פעילויות שכונתיות עם התושבים ולמענם.
ינקי אובזילר, מנכ"ל קולנוע פאר: הגעתי למנכ"ל את "קולנוע פאר" ב2018 שהוא כבר שימש כמועדון כושר. עוד לפני שהגעתי, הבינו שעידן בתי הקולנוע במתכונתם הישנה חלף מן העולם, אך רצו לשמר את המבנה המיוחד הזה ולהפיח בו חיים חדשים שיתאימו לקהילה המקומית. כיום עוברים בקולנוע פאר 700 מתאמנים ליום. אנחנו יוזמים מכירות למילואימניקים ולתושבי העוטף והצפון, סייענו בגיוס כספים למשפחות חטופים ואנחנו מקיימים הרצאות ותכנים מעבר לפעילות מועדון הכושר הספורטיבית, כאלה שיוכלו להתאים לקהילה. אנחנו רואים את מועדון הכושר שלנו כזירה הוליסטית למתאמנים. לא עוד מועדון שמגיעים רק להתאמן בו, אלא חלק מלייף סטייל, אימוץ אורח חיים בריא וחיזוק ערך הקהילתיות של המועדון והצפון הישן."
קולנוע עדן: הראינוע הראשון הופך למלון בוטיק
סיפורו של קולנוע עדן בנווה צדק הוא סיפורה של תל אביב עצמה. זהו הקולנוע (או הראינוע) הראשון של העיר, שנפתח ב-1914. במשך עשורים הוא היה לב לבה של הברנז'ה התל אביבית, אולם שבו הוקרנו סרטים אילמים בליווי פסנתר. לאחר סגירתו ב-1974, המבנה עמד נטוש ומוזנח במשך שנים רבות, כמעט הפך לחורבה.
המהפך של "עדן" הוא חלק ממגמת השימור היוקרתית. המבנה נרכש ועבר תהליך שימור קפדני כדי להפוך למלון בוטיק יוקרתי. האתגר הגדול בשימור "עדן" היה לשמור על הקשתות המפורסמות והחזית ההיסטורית, תוך התאמת הפנים לסטנדרטים המפנקים של המאה ה-21. במקום שבו הקהל הריע לסרטים של צ'רלי צ'פלין, תיירים מכל העולם נחים כיום בחדרים מעוצבים שנושמים היסטוריה.
קולנוע תל אביב
סיפורו של קולנוע תל אביב הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר למושג "היכל קולנוע". הוא לא היה סתם עוד בית קולנוע שכונתי, אלא המבנה הגדול, המפואר והמרשים ביותר שנבנה בישראל עבור המסך הגדול. הקולנוע שכן ברחוב פינסקר 60 (פינת רחוב בוגרשוב) ונפתח בשנת1958 . הוא תוכנן על ידי האדריכל המפורסם אריה שרון (חתן פרס ישראל לאדריכלות) וצ'רלס ריש. בשיאו, קולנוע תל אביב הכיל לא פחות מ 2,000 מושבים, מה שהפך אותו לאולם הגדול ביותר במזרח התיכון באותה תקופה. הוא היה המקום שבו נערכו הבכורות החגיגיות ביותר, ומיטב סרטי הוליווד (כמו "בן חור" ו"עשרת הדיברות") הוקרנו בו במשך חודשים ארוכים. העיצוב שלו היה פורץ דרך: חזית בטון חשוף עם חלונות זכוכית ענקיים, וגרם מדרגות רחב שהוביל ללובי מפואר. הקולנוע נסגר בשנת2000 לאחר שלא יכול היה לעמוד עוד בתחרות מול בתי הקולנוע מרובי האולמות. במשך שנים עמד המבנה נטוש, עד שעבר את אחד המהפכים הנדל"ניים המשמעותיים בעיר למגדל מגורים יוקרתי בן 15 קומות – "מגדל קולנוע תל אביב". כחלק מתנאי הבנייה, היזמים נדרשו לשמר את המעטפת ואת האלמנטים האדריכליים של החזית המקורית הפונה לרחוב פינסקר. גם היום, כשעוברים ליד הבניין, ניתן לזהות את ה"קופסה" המרשימה של הקולנוע הישן המשולבת בתוך הבניין המודרני. קומת הקרקע הפכה לשטחי מסחר, אך הרוח של המקום השתנתה לחלוטין מחוויה תרבותית המונית למגורי פרטיות ויוקרה.
קולנוע זמיר תל אביב
סיפורו של קולנוע זמיר (ששכן ברחוב אלנבי 34 בתל אביב) הוא אולי הדוגמה הקיצונית והצבעונית ביותר למעבר מ"תרבות הפנאי הממוסדת" של פעם לתרבות חיי הלילה הסוערת של תל אביב. הקולנוע נפתח בשנת 1951 והיה לאורך שנים אחד מבתי הקולנוע המרכזיים על ציר אלנבי. הוא לא היה המפואר ביותר בעיר, אך הוא שירת קהל נאמן של חובבי קולנוע במרכז תל אביב.
עם דעיכת בתי הקולנוע במרכז העיר בשנות ה-90, "זמיר" עבר גלגול שהפך אותו לאייקון עבור דור שלם של בליינים: המבנה הוסב למועדון לילה (תחת השם המקורי "זמיר"). האדריכלות הייחודית של הקולנוע – אולם גבוה מאוד, תקרה קמורה וגלריה (יציע) שהשקיפה על הרחבה – הפכה אותו לאחד החללים המרשימים ביותר לסצנת המועדונים. במקום שבו עמד המסך, הוקמה עמדת הדי-ג'יי, והמושבים הוחלפו ברחבת ריקודים ענקית לאורך השנים המקום אירח כמה מהליינים והמסיבות המפורסמים ביותר של תל אביב (ביניהם מסיבות הגייז האייקוניות והפקות אלקטרוניות). החלל הקולנועי העניק למסיבות עוצמה אקוסטית וויזואלית שלא הייתה קיימת במועדונים רגילים. כיום, קולנוע זמיר כבר אינו פועל. כחלק מתהליך ההתחדשות העירונית המסיבי ברחוב אלנבי וסביבתו המבנה עצמו עובר תהליכי שימור מחמירים כחלק מפרויקט נדל"ן גדול. המגמה באזור זה היא הפיכת מבני הציבור הישנים למבני מגורים יוקרתיים שמשלבים מסחר בקומת הקרקע, תוך שמירה על המעטפת ההיסטורית.
קולנוע אוריון ירושלים
הקולנוע, ששכן ברחוב שמאי 4 במרכז העיר, נפתח במקור בשנת 1938 . הוא נחשב לאחד המפוארים והגדולים בירושלים, עם כ-900 מושבים והיה מוקד מרכזי לחיי התרבות של העיר בתקופת המנדט ובשלושת העשורים הראשונים של המדינה. לאחר שנסגר הקולנוע בסוף שנות ה-80, המבנה עבר הסבה שהפכה לאייקונית בפני עצמה: הוא הפך לסניף הדגל של מקדונלד'ס בירושלים. במקום שבו עמד המסך הגדול הוקם דלפק ההזמנות, והיציעים הישנים הפכו לאזורי ישיבה. זו הייתה דוגמה מובהקת למעבר מ"תרבות גבוהה" של פנאי וקולנוע לתרבות הצריכה המהירה.
הגלגול השני : Cinema Hostel כיום, המבנה מציע שילוב מרתק של היסטוריה ומודרניות. לצד סניף מקדונלד'ס שעדיין פועל במקום, הוקם בחלקים אחרים של המבנה ה Cinema Hostel זהו הוסטל מעוצב ששואב את כל ההשראה שלו מהעבר הקולנועי של המבנה בעל עיצוב קולנועי : החדרים מעוצבים לפי סרטי קולנוע קלאסיים (כמו "מלחמת הכוכבים", "קזבלנקה" ועוד). בבר של ההוסטל ניתן עדיין להתרשם מהחללים הגבוהים שאפיינו את אולם הקולנוע המקורי. המקום משמש כיום כמרכז לתיירים וצעירים, ובכך מחזיר למבנה את התפקיד החברתי המרכזי שהיה לו בשנות ה-40 וה-50. המעבר ממסך קולנוע לדלפק הגשה מהיר הוא אולי השינוי הפרוזאי ביותר שקולנוע יכול לעבור.
קולנוע חן ירושלים
סיפורו של קולנוע חן (שאחר כך הפך ל"רב חן") בירושלים הוא דוגמה קלאסית לדעיכתם של בתי הקולנוע הגדולים במרכז העיר והפיכתם לחללים בעלי שימושים מסחריים וקהילתיים שונים. הקולנוע המקורי שכן בכיכר ציון (רחוב הרברט סמואל), בלב הפועם של ירושלים. הוא נפתח בשנות ה-50 ונחשב במשך עשורים לאחד מבתי הקולנוע המרכזיים והאהובים בעיר. בשיאו, הוא היה חלק מרשת "חן" (שלימים הפכה לרב-חן) והציע חוויית צפייה יוקרתית לאותם ימים.
עם השינויים בהרגלי הצריכה והמעבר למתחמי "סינמה סיטי" ו"יס פלאנט" בשולי העיר, קולנוע חן בכיכר ציון נסגר סופית בתחילת שנות ה-2000. המבנה עבר מספר גלגולים מאז: מרכז תרבות ואירועים: חלק מהחללים בבניין שימשו לאורך השנים כמרכזים לאירועי תרבות, כנסים ופעילות קהילתית. האקוסטיקה המובנית של אולמות הקולנוע התאימה לעיתים להופעות קטנות או להרצאות; שימושים דתיים וקהילתיים: כפי שקרה לבתי קולנוע רבים בירושלים, חלק מהמבנה שימש בשלבים מסוימים כחלל לתפילה או לפעילות של עמותות וארגונים שחיפשו אולמות גדולים במיקום מרכזי; מסחר: קומת הרחוב של המבנה, שהייתה פעם הלובי והקופות, הוסבה לחנויות ושטחי מסחר המשתלבים במדרחוב של מרכז העיר. כיום, מי שעובר בכיכר ציון יכול עדיין לזהות את המבנה המרשים, אך ריח הפופקורן הוחלף בתנועה של קניות ותיירות.
קולנוע רמת גן
סיפורו של קולנוע רמת גן המיתולוגי הוא אחד המקרים המרתקים של "גלגול נשמות" אדריכלי בעיר. הקולנוע שכן ברחוב ז'בוטינסקי 6, בצומת המרכזי שבין רמת גן לתל אביב (ליד מתחם הבורסה), והיה אחד המבנים המזוהים ביותר עם העיר במשך עשורים. הקולנוע הוקם בשנת 1945 ותוכנן על ידי האדריכל מרדכי לוין בסגנון באוהאוס. המבנה התאפיין בקווים מעוגלים ובחזית מרשימה ששלטה על רחוב ז'בוטינסקי הסואן.
לאחר סגירתו כבית קולנוע בסוף שנות ה-80, המבנה עבר תהליך שימור מורכב והסבה לשימוש מסחרי מודרני. במקום שבו עמדו פעם התור לקופות והאולם הגדול, נפתח סניף של סופרפארם. יזמי הפרויקט שמרו על המעטפת החיצונית של המבנה המקורי, כולל המרפסות המעוגלות והאלמנטים האדריכליים הייחודיים לו, כך שהנוף האורבני של רמת גן שמר על אחד מסימני ההיכר שלו. שאר חללי המבנה הוסבו למשרדים ולשטחי מסחר נוספים, תוך ניצול המיקום האסטרטגי על ציר התנועה הראשי.
קולנוע נוסף ברמת גן ששינה פניו – קולנוע אורדע
קולנוע אורדע שכן בכיכר המרכזית של העיר (כיכר רמב"ם). הקולנוע נסגר והפך לסניף של בנק לאומי. הכיכר שבה עמד נקראת עד היום בפי התושבים "כיכר אורדע", עדות לכך שהזיכרון הקולנועי חזק יותר מכל שימוש חדש.כיום, בתי הקולנוע המודרניים ברמת גן מרוכזים בעיקר במתחמים הגדולים, כמו פלאנט – קניון אילון, אך המבנים הישנים במרכז העיר ממשיכים לשרת את הציבור בדרכים אחרות, תוך שהם שומרים על המורשת האדריכלית של רמת גן.
מה הביא לסגירת בתי הקולנוע המיתולוגיים?
כאמור עם השתנות הענף, וצמיחת אולמות הקולנוע הגדולים, בתי הקולנוע הבוטיקיים הראשונים, לא שרדו. הפיכת בתי קולנוע לחדרי כושר, מלונות או חנויות היא עניין של נדל"ן – המיקום של בתי הקולנוע הללו הוא לרוב בלב מרכזי הערים, במקומות נגישים ואסטרטגיים. יזמים מבינים שהריסה ובנייה מחדש היא תהליך יקר ומסובך, ולכן הסבה היא פתרון כלכלי כזה ששומר על הנשמה של העיר.
למרות הצער על אובדן מוסדות התרבות האלו, יש משהו מנחם בכך שהמבנים עצמם נשארים עומדים. במקום שיהפכו לעוד מגדל זכוכית גנרי, הם שומרים על קווי המתאר של העיר הישנה. מי שמתאמן היום ב"קולנוע פאר" או ישן ב"קולנוע עדן", אולי לא רואה סרט, אבל הוא ללא ספק חלק מהמשך הסיפור של המקום. בתי הקולנוע של פעם כבר לא מקרינים סרטים, אבל הקירות שלהם עדיין מספרים סיפורים למי שמוכן להקשיב.
קולנוע פאר ישעיהו 1 תל אביב, טלפון 03-5441344
