לפני חודש פחות או יותר יצאתי עם בחור שפנה אלי דרך הפייסבוק.
יצאנו פעמיים ודיי מהר הבנתי שלא היה שם חיבור. אבל, וזה אבל גדול, בגלל שמכל עבר אני שומעת שאני צריכה להפסיק להיות שיפוטית, החלטתי לתת לבחור צ׳אנס נוסף. מבלי להיכנס יותר מידי לפרטים אספר לכם רק שהמפגש האחרון שלי עם אותו הבחור הותיר אותי מצולקת לגמרי. אמרתי לעצמי חלאס, אני עם דייטים סיימתי לפחות לחצי שנה הקרובה.
ובאמת, הוצאתי את עצמי מהאפליקציות השונות, סגרתי קצוות וחזרתי למקום השקט שלי – הלבד.
העסקתי את עצמי במלא דברים, עבודה, יוגה, התנדבות, אפייה והדבר הכי טוב, האחיינית החדשה והיפייפיה שלי. לא הרגשתי בודדה אפילו לא לרגע, להפך, היו ימים שהתפללתי לקצת זמן איכות עם עצמי.
עכשיו ילדים, נראה אתכם עונים על החידה הבאה: מה קורה כשלא מחפשים?
לפי הקלישאה עתיקת היומין התשובה היא: מוצאים.
אז אולי לא באמת מצאתי, אבל דווקא השבוע זימן לי הגורל שני מפגשים מעניינים עם שני גברים, שניהם גרושים+2, שניהם מקסימים (וגם נראים לא רע בכלל… )
כשסיפרתי לחברה היא שאלה אם אני יודעת למה הם התגרשו, כמי שנוטה לא להתעניין כ״כ בהתחלה אמרתי לה שלא ונראה לי מוקדם להעלות נושאים כאלו כבדים. היא אמרה לי שלדעתה זו טעות. שאני צריכה לדעת מי הצד העוזב, ולמה, ואם הם עדיין בקשר וכמובן, אם הם רואים אופק לפרק ב׳ שכולל גם ילדים.
החלטתי לשמוע בעצתה.
הראשון אמר שהדרכים לא הצטלבו וכל אחד פשוט משך לכיוון אחר.
השני אמר שהוא ידע מהרגע הראשון שהוא מתפשר. באותה נשימה אגב הוא השביע אותי שלעולם לא אתפשר על בן הזוג שאבחר לי.
אז יצא לי לחשוב קצת על מערכות היחסים בחיי.
בראשונה אמנם אהבתי ותשוקה הייתה שם, אבל התפשרתי על הצרכים הרגשיים שקיבלתי מבן זוגי.
במערכת היחסים השנייה התפשרתי על התשוקה, החיות, הנחשקות.
הבנתי שלא היו אלו בני הזוג שהתפשרתי עליהם. זו הייתה פשרה אחר פשרה על עצמי רק על מנת להרגיש משהו ולא להיות לבד.
היום אני מבינה הרבה יותר טוב מה נכון לי ואיזה סוג של בנזוג לחיים אני מזמנת לעצמי.
אז אני רוצה להכריז לכל העולם כולו:
אני סיימתי להתפשר, כי מגיע לי יותר טוב, יותר אוהב, יותר חם.
ונכון, אומרים שבחיים תמיד יש פשרות, אבל על עצמו אסור להתפשר.
מה, לא מגיע לנו את ה״דה בסט״?
לסופ״ש הזה אני רוצה להביא לכם מתכון לעוגה הכי קלאסית בספר, עוגת ביסקוויטים. אני רוצה להקדיש את העוגה לאחותי האהובה שזה עתה ילדה וזו העוגה האהובה עליה בעולם.
שיהיה סופ״ש נעים 😉
עוגת ביסקוויטים עם כמה טוייסטים.
מה אנחנו צריכים:
2 מיכלי שמנת מתוקה
4 כפות אבקת סוכר
500 גרם גבינה לבנה 5%
מיכל גבינת נפוליאון
פתי בר בטעם קלאסי – שרוול אחד
150 גרם שוקולד מריר
2 מנות אספרסו (אם אין אז נס קפה מומס במים חמים)
מה עושים:
מכינים את התחתית, במעבד מזון מפוררים חצי שרוול של פתי בר לפירורים דקים, מעבירים לקערה, יוצקים מנת אספרסו ומערבבים היטב. שופכים לתבנית ההגשה ומשטחים בעזרת הידיים או בעזרת כף.
לשכבה נוספת יש לפורר את חצי השרוול הנותר ולהעביר לקערה (לא לערבב עם אספרסו)
מקציפים מיכל וחצי שמנת מתוקה עם אבקת הסוכר לתערובת אחידה, מוסיפים את הגבינות וממשיכים להקציף. מוסיפים את הגבינות ומקציפים במשך 2-3 דק׳ עד שהן נטמעות בתערובת. מחלקים את התערובת ל-2. את החצי הראשון יוצקים מעל התחתית, מפזרים את שכבת הפירורים שנותרה לנו. את החצי השני של התערובת מערבבים עם מנת אספרסו, יוצקים לתבנית ומשטחים – מעבירים למקרר.
בינתיים מכינים את ציפוי השוקולד.
את חצי המיכל של השמנת המתוקה אני מחממים על גבי הגז ומביאים לרתיחה תוך בחישה.
יוצקים את השמנת על השוקולד המריר ומערבבים היטב עד שהוא נמס לגמרי.
יוצקים בעדינות את השוקולד על השכבה העליונה ובעזרת כף מיישרים לקצוות.
אפשר לקשט מעל עם שוקולד לבן מגורד או עם קוקוס למי שאוהב.
בתיאבון
