לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה פסק זמן. ממש כמו שאיינשטיין שר לנו אז. זמן מוגבל שיגרום לברכיים שלנו לשכוח את הרעידות הקטנות ולריסים שלנו להיות רכות ונינוחות ממש כמו נוצות. את פסק הזמן שלנו אנו יכולים לקבל במהלך סוף שבוע במדבר, בחצי שנה של ויפאסנה בדמשק או בשעה וחצי קסומות על הר געש לא פעיל באיסלנד. מכיוון שאתם אנשים עובדים ובקושי יש לכם זמן לשחי ושפם, תסתפקו באחד המקומות שמוכיח כי יש גם שלווה עירונית, קפה מייסון.
שמעתי שהוא נמצא בפינת חמד תל אביבית שכדאי להכיר. כשהגעתי הרגשתי שאפשר לנשום לרווחה. העיצוב הלבן והמינימליסטי השכיח את ההמתנה לקו האוטובוס שלא הגיע. לכמה רגעים נדמה היה לי שאני בבוטיק מזון קטן בפרובאנס. מסייה אנטואן מיד יגיע לקבל את פני לשלום ויציע לי פרייה צונן בזמן שאני ממתין לשותפי לפסק הזמן. בפועל, קיבלה אותי מלצרית ישראלית מתוקה, שהשגיחה לי על הדברים בזמן שחיכיתי לו בחוץ. בדיוק כשהתיישבתי הוא הגיע, מבושם כמו תמיד. הבושם שלו השתלב טוב עם האווירה השלווה ששררה במקום. משהו בצנצנות המסודרות, באיורים על הקירות ובחוסר הצפירות מסביב, לקח אותנו למקום שהוא לא כאן. אני לא בטוח בדיוק לאן. מכיוון שטרם היינו בחו"ל יחד, כל מקום עם אלמנטים אירופאים יתקבל על הדעת. עכשיו רק נותר לאוכל להגיע, לחמם את השולחן העגול והלבן ולהמשיך את האשליה האוטופית עד תום הארוחה.
פעם מזמן, היה מי שחלם על קוק בצהריים. לנו הספיקה כוס יין לבן צוננת של יקב וורטמן כדי להיכנס לאווירה. כוס היין אגב תעלה לכם 17 ₪ בעסקית. לא איזו הנחה מדהימה, אבל בהחלט יין קליל וטוב שמתאים להלך הרוח הלבן והרוגע במקום. אני אוהב מנות ראשונות. מנות ראשונות הן המשחק המקדים של התיאבון שלי. בכלל כל הקונספט של "מנה עיקרית", מתנדף לאט אל מתחת לצלחות החלוקה האישיות. צלחת ססגונית של קרפצ'ו עגבנייה הונחה על שולחננו. ההשקעה ניכרת. נגיעות רכות של כל טוב חגו סביב העגבניות הטריות וכדורי גבינת הלבנה. מחית תרד בר ביתית, איולי בצל מקורמל, לימון כבוש ועוד כמה תבלינים וריחות, ערכו מסיבה על פרוסות הלחם שהיו צריכות להגיע חמימות יותר. הכניסה למסיבה הזו תעלה לכם 42 ₪ , שוב המחיר לא מהמשתלמים בעיר למנה שלא כלולה בעסקית הצהריים. למתפנקים, קרפצ'ו העגבנייה יהיה הפתיח המושלם.
כשרצינו להזמין את המנות הבאות גילינו כי ישנן שתי מנות בלבד שלא כוללות בשר. מפתיע. אני לא בעד תפריט ארוך מבלבל ומתיש. מספיקות לי חמש מנות שאוכל לבחור מתוכן את הזוכות בתואר "ארוחת הצהריים שלי". כשגילינו שיש רק שתיים כאלו, חיכינו להן בתימהון. החזקנו אצבעות. אחד לשני. לא רצינו להתאכזב. ניוקי דלעת ערמונים ופטריות שי-מג'י בממרח כמהין עם יין לבן, שמנת ופרמזן. בצבעם הכתמתם ומרקם המשי שלהם, אני מודה, נשבינו בקסמם. יש הרבה מנות ניוקי טובות בעיר הזו. למעשה, אין כמעט מסעדה שלא מציעה לנו להתלטף בכופתאות הנימוחות, בדרכה שלה. אך איכשהו כמעט כולן מגישות אותו עם ערמונים רגילים. כאן הניוקי של קפה מייסון, הופך ייחודי יותר. בכלל, המון זמן שלא התוודענו שנינו לדלעת ערמונים. איזה כיף שהיא קיימת הדלעת הזו, הנוכחות שלה כה נעימה. בדיוק כמו התחושה שמלווה את הארוחה הזו. 58 ₪ יעלה לכם התענוג. כולל סלט קטן ושתייה חמה. כאן כבר התחלנו להרגיש תמורה שווה למחיר.
סינייה הוא תבשיל בשרי בדרך כלל. מכינים אותו מבשר כבש, עגל, טלה ועוד כל מיני חיות משק שהחלטתי להפסיק לאכול. לכן הסתקרנו מאוד לדעת איך תהיה המנה השנייה והיחידה , אותה נוכל לחלוק שנינו בפסק הזמן הזה שהיה רק שלנו. את הבשר החליף חציל שרוף ורך. על הבמה לצידו הופיע רוטב עגבניות שטריותו הלכה לפניו. טחינה חמה, עלי מנגולד וגרגירי חומוס היו זמרי הליווי של השניים וחייבים להודות, שההופעה הייתה מוצלחת. מעין מנה שמחממת את הלב. לא רק משום שהיא הגיעה לוהטת ונכנסה לגופינו בעודה מבעבעת. אלא משום שהיא הוכחה "חיה" לכך שאין שום צורך בטלה, כדי להכין תבשיל נהדר ומשביע, שעושה חשק להמשיך את הצהריים יחד מחובקים במיטה. תבשיל של אהבה. 48 ₪ תגבה מכם הגברת סינייה. שוב כולל סלט ושתייה חמה כמובן. שווה בהחלט.
לקינוח בחרנו (מתוך שתי קינוחים) עוגת ביסקוויטים שהגיעה בתוך צנצנת מתוקה ממש. אחת כזו שמתחשק לקחת הביתה, למלא בה דובדבנים. צר לי לבשר שאחרי כל הטוב הזה, דווקא הקינוח השאיר טעם של סוף מעט תפל. אמא שלי מכינה עוגת ביסקוויטים מוצלחת הרבה יותר. הם אמורים להיות קטיפתיים. לעוגת ביסקוויטים אמור להיות טעם של עוד. המתכון חייב להשתפר, הקינוח הוא הסיגריה שאחרי עבורי. הוא חשוב לי ובלעדיו אני לא יכול לסיים שום ארוחה.
בשורה התחתונה, תגיעו לקפה מייסון ביום שאתם רוצים לברוח מהעיר מבלי לצאת ממנה. תגיעו כדי לאכול אוכל מוקפד וטוב, אך אל תצפו לצאת עם הרבה עודף בכיס. אנחנו כבר בונים על ארוחת בוקר אירופאית ונינוחה, לפחות עד שיהיה לנו נינוח וקריר, על אמת.
*קפה מייסון פתוח בינתיים לארוחות בוקר וצהריים בלבד.
