ביער ציפורי שבצפון הארץ מתקיים בימים אלה מחנה הקיץ של הנהגת תל אביב של תנועת הצופים. מאות חניכים וחניכות מבית ספר יסודי ועד תיכון הפכו בשבועות האחרונים לבנאים, מתכננים, ולפעמים גם יוצרים של מיצגים שהלב נעצר מולן.
לצד מגדלים, שערים, מטבחים ושערי כניסה, השנה נבנו גם מבנים מסוג אחר. כאלה שנועדו לא רק לשהייה אלא לזיכרון. ביוזמה של החניכים עצמם, הוקמו בשטח מיצגי הנצחה לזכר ילדים ונערים שנרצחו באירועי 7 באוקטובר.
שבט צהלה הקים אמפי בהשראת הוגוורטס, לזכר נויה דן, הבת 12 מקיבוץ כיסופים. נויה, שהייתה על הרצף האוטיסטי, נרצחה עם סבתה בקיבוץ ניר עוז. היא אהבה את עולם הארי פוטר, והאמפי עוצב בדיוק לפי הדמיון שלה. על שלט ההנצחה נכתב:
"נויה הייתה מיוחדת, ותזכורת לכך שכל אחד הוא מיוחד. יהיה זכרה ברוך."
שבט גימל בנה שפירית עץ צבעונית לזכר מאי נעים ז"ל. מאי, שנרצחה באותו יום, הייתה ילדה עם לב ענק, שתמיד ניסתה לשמח ולעזור לאחרים. המבנה הוקדש לעמותה שהוקמה על שמה "השפירית של מאי", שמפיקה חגיגות בר ובת מצווה לילדים ממשפחות שלא תמיד יכולים להרשות לעצמם.
לצד השפירית, החניכים שמעו שיר שנכתב על ידי אודיה ,והסבירו את הבחירה בסמל: "השפירית מייצגת את החופש, את האור, ואת הדרך שמאי עשתה גם בעולם וגם בלב שלנו."
שבט דיזינגוף הקדיש את שער הכניסה שלו לזכר ליבי כהן זגורי ז"ל.
המבנה, שנקרא "אוקאמי השקט והאור" , הוקם כמחווה לליבי ולרוח השקטה והאוהבת שהביאה איתה לחבריה ולמשפחתה.
בטקסט שתלו שם נכתב על ליבי כעל "אור בתוך החושך" , ועל החשיבות שבלזכור, לרפא ולשמר את התקווה.
החניכים בנו את המבנים האלו אחרי תהליך לא רק של תכנון טכני, אלא גם של שיח רגשי עם המדריכים והחברים. אחת החניכות משבט דיזינגוף סיפרה:
"רק כשהתחלנו לבנות הבנו שאנחנו לא רק מקימים מבנה אנחנו משאירים משהו שייזכר."
