פרויקט 'מעלים זיכרון' של Meta בישראל להנצחת השואה בהשתתפות יוצרי התוכן הגדולים בישראל יעלה ביום השואה זו השנה החמישית ברציפות, הפעם בשיתוף עמותת 'שם ונר'
זוהי השנה ה-5 לפרויקט, שלאור המצב במדינה לאחר המלחמה והעובדה שאנשים רבים עדיין משתקמים מה-7.10, מפנה השנה זרקור אל התקומה – סיפורם של שורדי השואה שבנו חיים חדשים מתוך החורבן: עלו לארץ, הקימו משפחות וקהילות, ובחרו בחיים; בין המשתתפים השנה: יוסק'ה הרשקוביץ ודוד סיבור מתל אביב
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיצוין ב-23-24 לאפריל, יעלה לאוויר "מעלים זיכרון" – פרויקט שיזמה חברת Meta בישראל, ואליו חברה השנה עמותת ׳שם ונר׳, במטרה לחבר את הדור הצעיר לעדויותיהם וסיפוריהם של ניצולי השואה ולשמור את זיכרון השואה בחיים לדורות הבאים. לפרויקט התגייסו האמנים, יוצרי ויוצרות התוכן והמשפיענים המובילים בישראל – שבעזרת האינסטגרם מחברים את מיליוני עוקבים שלהם לסיפורים והזיכרונות של ניצולי השואה.
השנה לקחו חלק בפרויקט (לפי סדר הא'-ב'): אדוה דדון, איתם דרור ודניאל שליבו, אלין וליאם, דניאל פרץ, הילה סעדה, ואלרי חמאתי, יהודה לוי, יובל שרף, יפעת הללי אברהם, יפתח רמון, ירדן הראל, מורן טרסוב, נטע ברזני, נסיה לוי ודור סורוקר (נס וסטילה), עדי הימלבלוי, עדן גולן, עדן פינס, עינב בובליל, פיטר פלצ'יק, רועי הראל.
בכל שנה, מתגייסים לפרויקט כ-20 ידוענים ויוצרי תוכן בולטים. כל אחד ואחת מהם נפגש לשיחה אינטימית עם ניצול או ניצולת שואה ותיעד את הסיפור האישי שלו. לאחר מכן, סרטונים אלו עולים כ-Reels באינסטגרם ערב יום השואה לחשבונות שלהם וכך הדור הצעיר מקבל הזדמנות בלתי-אמצעית לשמוע את סיפורי הניצולים והניצולות בקולם ומפיהם. לאורך שנותיו, השתתפו בפרויקט יותר מ-100יוצרי תוכן, כוכבי ילדים ואנשי תקשורת מובילים. תכני הפרויקט צברו יותר מ-40 מיליון חשיפות לאורך השנים בישראל ומחוצה לה.
השנה, בצל התקופה המטלטלת שעוברת מדינת ישראל, מפנה הפרויקט זרקור אל תקומתם של שורדי השואה. לצד הזוועות ששרדו, שיתפו השורדים גם על הרגעים שאחריהן- איך בנו חיים חדשים מתוך האפר, כיצד עלו לארץ זרה, לעיתים לבד וללא שפה והצליחו להקים משפחות, קהילות ותקווה. התשובות שלהם מהוות לא רק עדות היסטורית, אלא גם מקור השראה עמוק לדר הנוכחי ומקבלות משמעות מחודשת דווקא על רגע האתגרים שחווה החברה הישראלית בשנה וחצי האחרונות. עבור רבים מהם, התקומה קיבלה ביטוי מעשי ומוחשי בהקמת חיים חדשים בארץ ישראל, בחיבור מחודש לערכי היהדות, בשירות ילדיהם ונכדיהם בצה"ל, בהקמת משפחות מרובות ילדים, נכדים ונינים, בבניית קהילות תומכות וערבות, אהבת חינם ובחירה בחיים. תשובותיהם מהוות לא רק עדות היסטורית, אלא גם מקור השראהוצוואה לדור הנוכחי.
השנה משתתפים בפרויקט יוסק'ה הרשקוביץ ודוד סיבור מתל אביב. יוסק'ה (99) נפגש עם העיתונאית אדווה דדון. הוא נולד בהונגריה, הבכור מבין חמישה אחים – שרד את השואה יחד עם אביו בלבד. אמו וארבעת אחיו נספו. נשלח עם משפחתו לאושוויץ, הופרד מאביו ואחיו ונשלח לעבודת כפייה. בהמשך הועבר למאטהאוזן, ומשם למחנה גוזן, בו עבד עד השחרור במאי 1945. עלה לישראל ב־1947, מתגורר בתל אביב, אב ל־3 בנות, סב ל־10 נכדים וסב־רב ל־11 נינים. דוד (91) נפגש עם הזמרת ואלרי חמאתי. הוא נאלץ להסתתר לבדו כילד במשך כשלוש שנים. אמו, סבתו ודודו היו כלואים בטרזין. שוחרר באפריל 1945 על ידי הצבא הרוסי, ועלה לישראל ב-1949 בעליית הנוער. מאמן עבר של נבחרת ישראל בשחייה, מנכ"ל איגוד השחייה, השתתף בשלוש אולימפיאדות ו-11 אליפויות עולם. כיום עוסק בהבאת להקות מחול ומקהלות ישראליות לפסטיבלים בצ'כיה ובסלובקיה, במטרה לחשוף את התרבות הישראלית ולהוקיר את הקשרים ההיסטוריים עם הקהילות המקומיות.
עדי סופר תאני, מנכ"לית Meta בישראל: ״כבר חמש שנים שאנחנו פוגשים ניצולות וניצולי שואה שפותחים את הלב ומשתפים ברגעים הקשים ביותר שהם עברו, כדי שנזכור, נלמד ונעביר הלאה. אבל השנה, אולי יותר מתמיד, הבנו שהסיפור שלהם הוא לא רק סיפור של הישרדות, אלא סיפור של תקומה. הם לא רק שרדו את התופת, הם בנו כאן חיים: עלו לארץ, הקימו משפחות, קהילות, עתיד. בשנה כל כך מטלטלת שעוברת על מדינת ישראל, סיפור התקומה מקבל משמעות מחודשת. דווקא עכשיו, אנחנו יכולים לשאוב מהם השראה: איך קמים מאירוע נוראי שכזה, שומרים על תקווה ובוחרים באופטימיות ובחיים. זה לא רק זיכרון – זו צוואה לדור הבא״.
רוחה וקנין שער, מנכ"לית עמותת 'שם ונר': "אנחנו גאים לקחת חלק בפרויקט השנה ולהנציח את שורדי השואה, לשמוע את סיפוריהם ולשמור את עדותם החיה לדורות הבאים. דווקא כשמספרם של השורדים הולך ופוחת, האחריות שלנו גדלה. לצד סיפוריהם של אלה ששרדו ובנו חיים חדשים, אנו מחויבים לזכור גם את אלו שלא זכו– את ששת המיליונים שנספו בשואה ברחבי אירופה. עמותת 'שם ונר' פועלת לשימור זיכרון השואה ולהעברתו מדור לדור– לא כעבר סגור, אלא כזיכרון חי ונוגע. רק כך נוכל להבטיח שהסיפורים, השמות והפנים לא יישכחו".
