נציגי דתות שונות בישראל התכנסו לסעודת איפטאר משותפת, לחלוק את אמונתם בכוחו של הדיאלוג ולהדגיש את המשותף על פני המפריד, במפגש מעורר השראה המאחד מוזיקה סופית וארוחה כשרה.
איתן אלחדז ברק
סורת פתיחה: מורשת משותפת של סובלנות
יהודי, נוצרי ומוסלמי נפגשו. זו לא תחילתה של בדיחה סרת טעם, אלא מפגש מרגש ומעורר השראה, שאורגן על ידי עמותת 'בני אברהם לשלום', במלון גולדן קראון בנצרת נאספו נציגים מגוונים של הדתות בישראל לסעודת איפטאר חגיגית, המסמלת את סיומו של צום הרמדאן. באירוע הפתיחה, הציגה ענת לב אור, ממייסדות העמותה, את החזון של המפגש המיוחד ואת התקווה הגלומה בו: "בימים מורכבים כל כך, כשהמציאות מאתגרת את האפשרות לחיים משותפים בין בני דתות שונות, מפגש זה מהווה תזכורת למורשת הסובלנות והפתיחות של אברהם אבינו, המאפשרת לנו למצוא כבוד הדדי והערכה בתוך השוני." בהמשך דבריה, בחרה לב אור לפתוח את הערב עם ציטוט מיצירתה של המשוררת לאה גולדברג, אשר כתבה על קווי הדמיון האנושיים המשותפים לנו, החוצים גבולות של דת, לאום וזהות, גם בתוך הסערות והקרבות של מלחמות העולם.
קולות של תקווה: שיתוף פעולה בין דתות
המשתתפים באירוע, שהגיעו מרקעים וזהויות שונות, הביעו את אמונתם העמוקה באפשרות לחיים משותפים, והשמיעו קולות של תקווה ואופטימיות:
הנידי עזה, נציג עמותת 'שלום ואהבה', שיתף את הקהל בפעילותה הענפה של העמותה במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית, שמטרתה לקדם שלום ואחווה בין כל העדות והדתות. "העמותה שלנו פועלת לקידום שלום לכל בני האדם, ללא הבדל גזע, מין, דת או שפה. החזון שלנו הוא עתיד במזרח התיכון שבו גבולות נמחים", הצהיר. באופן אישי, הוא שיתף בתקוותו לראות גבולות מטשטשים ומאפשרים חופש תנועה וביקורים בין משפחות ואנשים, וציין את קשייו הייחודיים כפעיל שלום ישראלי: "לצערי הרב, האזרחות הישראלית שלי מהווה לעיתים מגבלה, ומונעת ממני להשתתף ביוזמות חשובות לפיוס באזור." חרף הקשיים, הביע הנידי עזה תקווה ואמונה בעתיד של שלום ושכנות טובה: "הלוואי וכל הגבולות יוסרו מהעולם כמו באירופה ונהיה מזרח תיכון חדש."
ישוע ישראל בן דוד, שהגיע במיוחד מירושלים, הצטרף לקריאה לשלום והדגיש את כוחם של מפגשים אנושיים בזמנים קשים: "אנחנו נמצאים היום באיפטאר, ארוחה סמלית המכנסת ומאחדת אנשים מדתות ואמונות שונות – יהודים, משיחיים, מוסלמים ודרוזים." הוא הדגיש את תפקידם של אנשים פרטיים ותנועות חברתיות בקידום תקווה ומאבק בפילוג: "התקשורת והממשלה עלולות לנסות ולפלג אותנו, אבל עלינו להתייצב כקרני אור בחושך ולהעניק תקווה במקום בו שולט הפירוד. לכן, כשאתם שומעים קולות אלו, זכרו שתקווה ואור קיימים. הצטרפו אל האנשים שיש להם את התשוקה האמיתית למלא את החלל הזה בארצנו ולהחזיר את האמון לאלו שנמצאים בדרכים עקלקלות."
אנושיות מעל הכל: דיאלוג בין דתות
בסאם עספור, יו"ר מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת, הביא את קולותיהם של תושבי עירו ופירט על הפעילות הענפה של המועצה: "אני מביא את הקול של הקהילה הנוצרית בנצרת, כמו גם את קולו של כל תושב נצרת שאוהב את הקהילה שלו ומאמין בערכי השלום והחיים המשותפים." הוא הסביר כי מועצת העדה האורתודוכסית פועלת לא רק לרווחת בני העדה, אלא גם לרווחת כלל תושבי נצרת, במגוון התחומים: "בנוסף לפעילותנו הדתית, אנו מעורבים בפעילויות תרבותיות, מוזיקליות ואף מפעילים את מועדון הספורט הגדול באזור, המשרת אלפי ילדים ובני נוער. אנו מאמינים כי דיאלוג בין-דתי הוא חיוני, וכי אנושיות היא ערך המקדים את הזהות העדתית: "כל אחד מאיתנו נולד קודם כל כאדם, ורק אחר כך כבן העדה המסוימת. אנו מאמינים כי אנו יכולים לחיות בשלום עם כל אדם, מכל מקום בעולם". עספור הדגיש את האמונה שלו ושל קהילתו בקיומם של חיים משותפים המבוססים על הבנה והתחשבות הדדית: "אנו מאמינים שאפשר להניח את המחלוקות בצד, למען מטרה נעלה יותר – השלום, הרווחה והקידום של החברה והעולם שלנו."
יעדי העמותה: דיאלוג בונה וחשיבה חיובית
ד"ר האני דיאדה, מעמותת 'בני אברהם לשלום', הרחיב על מטרותיה ויעדיה של העמותה, ועל החשיבות של קידום דו-קיום בריא בחברה הישראלית ומחוצה לה: "אנו חיים בעידן של קיצוניות, אלימות, קוצר רוח וחוסר סובלנות. עלינו לפעול באופן אקטיבי ליצירת קשרים חברתיים ודיאלוג בונה." הוא הדגיש את חשיבות קידום כבוד הדדי וקבלת האחר כבסיס לחברה משגשגת וצודקת, ושרטט חזון לעתיד שבו העולם יתפוס אחרת את השלום ואת היחסים בין הדתות: "אנו לא רוצים לחזור לימים של לפני מלחמות העולם, בהם העולם התמקד בהתחמשות ובמאבק על כוח. אנו רוצים לחנך דור שיחונך על ערכי השוויון, האהבה, קבלת האחר וכבוד הדתות – כולן." ד"ר דיאדה הציג את פעילות העמותה כחלק ממגמה רחבה יותר של חשיבה חיובית ופסיכולוגיה חיובית, הרואה בפוטנציאל הטמון באחדות ודיאלוג ככלי לקידום חברה טובה יותר.
כוחה של אהבה: גשר על פערים
בדברים קצרים ונרגשים, השייח' רסאן מנאסרה, ממובילי עמותת 'בני אברהם לשלום', הביע את אמונתו בכוחה של אהבה ואחווה אנושית לגשר על פערים ולהביא לשלום: "כולנו פה משפחה אחת" ציין בהתרגשת.
משימה משותפת: מחויבות גדולה לשלום
ליאורה ורד, נציגת עמותת 'רוח גלילית', חיזקה את התפיסה הזו, והדגישה את גודל המשימה המשותפת של עשיית השלום ואת הצורך בשיתוף פעולה חוצה מגזרים ואמונות: "המשימה הגדולה של השלום היא לא דבר שעושים לבד, היא משהו שעושים יחד. היא משהו שצריך עבורו לכנס את כולם, את כל העמים הכואבים של הארץ הזו, וביחד אולי נצליח לעשות משהו אחר, טוב יותר. יש בכוחנו לתת השראה למנהיגים שלנו, ולסייע להם להשיג את השלום הנכסף כאן. וזה, אני חושבת, שיעור חשוב לנו מתוך הסיפור הזה של המגילה: גם בזמנים הקשים ביותר, כשנראה שהכל אבוד, עדיין טמון בנו כוח. עדיין יש באפשרותנו להשפיע על המציאות. איננו יכולים לטעון שהאחריות כולה מוטלת על המנהיגים, ועלינו רק לאפשר להם לפעול. זהו תהליך הדורש התכווננות משותפת, ולקיחת אחריות של כל אחד ואחת מאיתנו, מהגדול ועד הקטן. הלוואי ונזכה שהמעגל החברתי הייחודי הזה יתרחב, וישלב עוד ועוד יהודים וערבים, נוצרים ודרוזים, נשים וגברים מדתות ואמונות שונות. יחד נצליח ליצור שנה טובה יותר."
דיאלוג במקום אלימות: קשרים בין אישיים
הרב רוברטו ארביב, איש התנועה המסורתית, הביע את הכאב שבחזרה לשימוש בכוח במקום בדיבור, וראה בדיאלוג כמתנה יקרה וכלי המאפשר יצירת קשרים בין-אישיים. בעיניו, בחירה באלימות במקום במילים מהווה כישלון חמור של האנושות.
לימוד מהשונה: סוד השלום האמיתי
הרב ד"ר שלמה דב רוזן מקהילת יקר בירושלים חתם את האירוע בתפילה מעומק הלב ובתובנה מעוררת מחשבה על האתגר המרכזי העומד בפני המבקשים לקדם שלום ודו-קיום: "כתוב בספר איוב: 'עושה שלום במרומיו'. פרשננו חכמינו הסבירו כי שמיכאל, שר המים, וגבריאל, שר האש, הם כוחות מנוגדים שאינם יכולים להתקיים זה לצד זה. רק בנוכחות הקב"ה, הוא היוצר שלום בין הקצוות, ניתן לגשר על הפערים. אני, כמי שעסק בשיח בין-דתי שנים רבות, מאמין שהאתגר הוא לא רק להדגיש את המשותף, אלא גם ללמוד מהשונה. יש אנשים שמסתפקים בהצגת הנרטיב שלהם, ויש מי שטוענים שכולם בעד שלום, כל עוד כולם יסכימו איתם. אך האמת היא אחרת: כפי שמצוין גם בקוראן, הבורא ברא עמים ושפות שונות, כדי שנוכל ללמוד זה מזה." הרב רוזן הציג את הדרך השלישית – הקשה יותר, אך המאתגרת והפורייה ביותר – והיא ניסיון אמיתי להעמקה בהבדלים: "הסוד העמוק של חיפוש השלום… זה ללמוד יחד, לכבד את האחר, להעמיק במהות הקווים המשותפים והמחלוקות, כדי להבין זה את זה ולהשיג פיוס אמיתי". הוא טען שתפיסת האחר כאויב ודרישה לאחידות מחשבה היא פסולה מעיקרה. האתגר האמיתי, לדבריו, הוא לנסות ללמוד מההבדלים, ולהפוך את השוני למקור צמיחה והעשרה הדדית.
חוויה תרבותית וקולינרית: מוסיקה וארוחה משותפת
במהלך הערב המיוחד, הנוכחים זכו לחוויה תרבותית יוצאת דופן, כשלהקה אתנית ייחודית הופיעה וביצעה מוזיקה סופית מיסטית ומעוררת השראה. לאחר מכן, הם התכבדו בסעודת איפטאר מפוארת וכשרה, כאשר שולחן עמוס במטעמים רבים הציע מגוון עשיר של מאכלים מיוחדים.
סיכום: תקווה ואחדות בין דתות
המפגש הייחודי היווה עדות נוגעת ללב לכוחו של דיאלוג ולפוטנציאל הגלום בחיבור בין אנשים מרקעים שונים. המסרים החזקים שנשמעו במהלך הערב הפיחו תקווה, וסיפקו השראה להמשך החתירה המשותפת ליצירת חברה טובה ושלווה יותר גם אם זה נראה בימים אלו כאפשרות רחוקה צריך לזכור שגם נר קטן, קלוש ככל שיהיה יש בכוחו להאיר אפלה גדולה.
