בין סמטאות ציוריות, בלב שכונות עתיקות, פועם עולם של מסתורין וקדושה. שם, בחצרות החסידים 'בחג האורים' נחבאים מנהגים עתיקים, סודות מהקבלה וניגונים שהשתמרו מדור לדור. הצלם איתן אלחדז ברק תיעד את מנהגי החנוכה בחסידות סאסוב וחזר נפעם
איתן אלחדז ברק
דמיינו לעצמכם אולם מלא בספרי קודש, עשרות חסידים שרים , נרות חנוכה מרצדים, וכולם נושאים עיניהם אל דמות מזוקנת בעלת עיניים חכמות.לרוב האנשים שאינם נמנים על קהילת החסידים המחזה ייראה להם מוזר ורחוק מעולמם אך מי שכמוני יאפשר לעצמו לאחר כמה רגעים לשכוח מהשיפוטיות והדיעות הקדומות ירגיש התרוממות רוח אולי כמו אוהדי כדורגל (להבדיל) ואז אפשר אפילו להיחסף עם השירה ואולי להרגיש את הדבקות. באחד מערבי חנוכה האחרונים הצטרפתי לידידי הרב אליעזר קפלן מרצה ליהדות שסיפק לי הצצה יחודית אל חגיגות החנוכה בחצר חסידות סאסוב
קהילה בת 300 משפחות, הפרוסה בין גני תקווה, בני ברק וירושלים, שם נשמרים מנהגים ייחודיים שעברו מדור לדור, ניגונים מבית אבא, לבוש ייחודי ואף מטבעות לשון.
הדלקת נרות קבלית:
בתחילת הערב האדמו"ר ניגש להדלקת החנוכייה החגיגית עשויה כסף בוהק. "טרם זאת נבחר מהקהל אדם שמתכבד בהדלקת הנר המהודר עמו ידליק האדמו"ר את החנוכייה", למעשה אני למד שהאדמו"ר מדליק שני שמשים אחד משעווה ואחד על בסיס שמן זאת מהסיבה ששמש שהודלק בשמן זית לא ניתן לנייד אותו. "ההדלקה עצמה לוקחת זמן ארוך מהרגיל".מציין הרב קפלן. כל מילה, כל תנועה, ספוגה במשמעות רוחנית עמוקה.
"האדמו"ר מכוון אל פירוש המילים והברכות על פי תורת הקבלה כפי שפירשו אותה האר"י, הרש"ש והחיד"א", מספר הרב קפלן. האדמו"ר, עטור שטריימל מפואר והדרת הכבוד שהחולקים לו בני הקהילה, מדליק את החנוכייה. ניכר שהוא 'בהתכוונות' שזה המונח הקבלי המקביל להתבוננות מדיטטיבית.
מקהלת גברים מרגשת:
לאחר ההדלקה, החסידים מתגודדים סביב שולחן האדמו"ר ובאחת מקהלת גברים פוצחת בשירה מרוממת – זמירות חג בלחן שמוכר רק בחסידויות : הרב קפלן. "כל הזמן הזה", הוא מעיר, "האדמו"ר עיניו עצומות או שמבטו מכוון אל עבר הנרות". היחסים בין המקהלה לאדמו"ר מרתקים: לעיתים זה דומה למנצח ותזמורת – כאשר הוא מרים את אצבעו השירה גוברת, לעיתים המקהלה משמשת כקולות רקע ברגע שהאדמו"ר שר בעצמו. ברגעי השיא השירה גואה וגוברת, בהובלת האדמו"ר, עד שהיא ממלאת את החלל בתחושת התעלות רוחנית עד אשר נדמה שבני הקהילה הופכים לדבוקה אחת מזמרת ניזונים מדבקותו של האדמו"ר
סביבון כסף טהור:
בתום השירה ניגש האדמו"ר לסובב סביבוני כסף יפים למול עיניהם המשתאות של הילדים. הרב קפלן מסביר את מקור המנהג: "מאחר שהיוונים גזרו שבני ישראל לא ילמדו תורה, ברגע שהיוונים הגיעו היו הלומדים מוציאים סביבון ומשחקים וכך היו מסתירים את לימודיהם מהיוונים". האדמו"ר נהנה מהרגע והמתח בין המשחק הילדי לבין רוממותו של רועה הקהילה ניכר אך מביני דבר יודעים שזוהי אשליה מכיוון ששניהם הילד והאדמו"ר ישרי דרך ותמימי לב.
קיגל חם ואהבה:
לקראת סוף המפגש בן השעתיים במקום סופגניות, מוגש קיגל תפוחי אדמה ואורז מהביל אותם טועם ומברך האדמו"ר. ריח הקיגל מאכל המזוהה עם יהדות אשכנז נישא באוויר, הוא נחתך ומחולק במהירות לכל דורש : הברכה של הרבי רק מוסיפה לטעם.
דמי חנוכה – מטבע של חיבור:
"בסוף הערב האדמו"ר מחלק 'דמי חנוכה' "וגם זה מתברר קשור ליוונים", מספר הרב קפלן. "בגלל האיסור שהיה בעשיית צדקה וחסד בתקופת היוונים, כעת מרבים פי כמה מהרגיל". מדובר בנרתיק קטן מבד ובתוכו מטבע של סנט אמריקאי אותו מחלק האדמו"ר לקהל שעומד נרגש בתור
האדמו"ר – מנהיג של חמלה:
בקהילה מסבירים שהאדמו"ר הוא לא רק מנהיג רוחני, אלא גם דמות אב, איש חינוך ומבין גדול בנפש האדם. "המאפיין את האדמו"ר, אדם המאיר פנים ומקבל כל אחד באשר הוא, מגיעים אליו מכל גווני הקשת של הציבור כולל מי שאינו חסיד, דתיים, מסורתיים ופוליטיקאים", אומר הרב קפלן. הוא ירש את אביו בגיל צעיר, הקים קריה לזכרו ומנהיג את קהילתו במסירות אין קץ. הן מציעות הצצה נדירה אל עולם של מסורת עתיקה, אמונה ורוחניות. זהו עולם שבו כל פרט ופרט ספוג במשמעות, וכל מנהג נושא סיפור מרתק.
חוויה מעולם אחר
חגיגות חנוכה בחצר סאסוב, הן חוויה מיוחדת במינה. האור הקורן מהנרות, הניגונים המרגשים ומנהגי החג הייחודיים יוצרים אווירה קסומה, שמעניקה לחסידים תחושת שייכות וביטחון.
בתוך העולם המודרני והסואן אליו אני שייך, חצרות החסידים הן כמו נאות מדבר של רוגע ושלווה. הן הם מזכירים לי כמה ערכים שכה נחוצים בתקופה סוערת זאת – אמונה, משפחה וקהילה.
