מסע מרתק של אישה אחת שהפכה טרגדיה להזדמנות, פסולת לאמנות וחיים שלמים למארג ססגוני של יצירה והעצמה
איתן אלחדז ברק
אורלי אלון מרגי, אמנית רב-תחומית בת 61, חוזרת ארצה לאחר 16 שנים בהודו, נושאת עימה סיפור חיים יוצא דופן ותערוכת אמנות חדשה ומסקרנת. סיפורה של אורלי הוא סיפור על חוסן, יצירתיות ותקווה, סיפור על אישה שהפכה אסון אישי למסע של צמיחה והעצמה, סיפור על מפגש בין תרבויות ואהבה גדולה למלאכת היצירה.
הגענו לאורוויל
אלון מרגי, עובדת סוציאלית בהשכלתה, הגיעה להודו בעקבות חופשה משפחתית שנקטעה באסון הצונאמי של 2004. אלון מרגי נזכרת: "ב-24 באוקטובר 2004, בליל מונסון כבד, הגענו לדרום הודו לטיול של שנה, לאחר שלוש שנים של רילוקיישן בניו יורק. הגענו לאורוויל (Auroville) לפנות בוקר לגסטהאוס. גשם זלעפות והפסקת חשמל…
היישוב הבינלאומי, אליו הגענו, הוקם בשנת 1968 מתוך חזון של ה'אמא' (The Mother), מירה אלפסא. מטרתו המרכזית היא אחווה בין בני אדם. היישוב הוא מעין קיבוץ מודרני – אין בעלות על רכוש, אין דת ואין משטרה. ישנו דגש על חקירה, למידה, צמיחה ויצירה. מעין כר התנסות לחיים אלטרנטיביים. 'העיר שהעולם צריך'. כשהגיעו החלוצים למקום, הכול היה מדברי לאחר שהאנגלים כרתו את כל העצים. היום זהו יער עבות, מלא בציפורים ובעלי חיים נוספים. מתגוררים בו 3,000 איש מ-54 מדינות ובערך 40 ישראלים.
באורוויל, שמשתרעת על שטח גדול, אין כמעט כבישים וישנם שבילים של אדמה אדומה. אנשים מכל העולם מגיעים לחיות ולהתנדב. מאחר ולילדים לא היה בית ספר, חלק משגרת הבוקר היה לטייל על חוף הים הקרוב לבית ולהכיר את חיי הדייגים."
הצונאמי
"בוקר אחד", היא נזכרת באירוע שישנה את חייה, "סתיו, הבת האמצעית, התנגדה לצאת מהמיטה וזה למעשה הציל את חיינו. הצונאמי הגדול פקד את המזרח. אך בחבל הארץ שבו היינו, בטאמיל נאדו (Tamil Nadu), הפגיעה הייתה פחות קשה. 20 אלף איש איבדו את חייהם. דני, אבי ילדיי, עבר תאונת אופנוע בלילה של הצונאמי כשהלך לעזור לחברים שביתם נהרס כליל. עובדה זו מנעה מאיתנו לעזוב, התקשורת הפחידה בגלים נוספים ובמגפות והמשפחה בארץ לחצה שנחזור. למעשה, התאונה הזו שינתה את חיינו".
היא ומשפחתה, כולל שלושת ילדיה, נחלצו בנס, אך החוויה הטראומטית הותירה בה חותם עמוק. "הבנתי את ארעיות החיים ואת חשיבות השמירה על הסביבה", היא משתפת.
Wellpaper: העצמה נשית
ההחלטה להישאר בהודו נבעה לא רק מהתאונה שעבר בן זוגה דאז, אלא גם מהרצון העז לתרום ולעשות שינוי. אלון מרגי, יחד עם דני, הקימו את פרויקט "Wellpaper", מיזם חברתי-אקולוגי להעצמת נשים מקאסטות נמוכות.
"לימדנו אותן ליצור מוצרים מפסולת ממוחזרת", היא מספרת. "הן למדו לא רק טכניקות יצירה, אלא גם קיבלו כלים לחיים – חינוך, בריאות, יוגה ואפילו קאוצ'ינג". אלון מרגי מדגישה את החשיבות של העצמת נשים בחברה ההודית המסורתית. היא מספרת על הקשיים שחוו הנשים, על ההתנגדות מצד הבעלים ועל המאבק לשוויון הזדמנויות. "הן היו נשים שקופות, כמעט בלתי נראות. רציתי לתת להן קול, להראות להן שהן חזקות ומוכשרות".
הצלחה מסחררת
הפרויקט, שהחל כניסוי קטן, הפך לסיפור הצלחה מסחרר. "הנשים הפכו לשותפות, הן קיבלו אופניים, למדו אנגלית בסיסית, והכי חשוב – הן קיבלו ביטחון עצמי", אומרת אלון מרגי בגאווה. היא מתארת את השינוי שחל בחייהן של הנשים, את תחושת המסוגלות ואת הגאווה ביצירותיהן. "הן גילו את הכוח שלהן, את היופי שלהן, את עצמאותן".
גלגול עיתונים לקנים
היא מתארת את תהליך היצירה המשותף כ"גלגול עיתונים לקנים" – מטאפורה לחיים החדשים שנבנו מהריסות. "לא ידענו יותר, עשינו הכול יחד", היא נזכרת. אלון מרגי מספרת על שיתוף הפעולה הפורה עם הנשים, על הלמידה ההדדית ועל האווירה הקהילתית שנוצרה בסטודיו. "הסטודיו הפך לבית שני עבורנו, מקום של מפגש, של שיתוף ושל יצירה".
השפעה לטווח ארוך
כיום, מוצרי "Wellpaper" נמכרים בחברה ענקית בהודו, והנשים שהשתתפו בפרויקט הפכו לשגרירות של קיימות ומודעות סביבתית. אלון מרגי מספרת על ההשפעה ארוכת הטווח של הפרויקט, על הקשרים שנרקמו ועל תחושת הסיפוק מהעשייה החברתית. "הפרויקט הזה שינה לא רק את חייהן של הנשים, אלא גם את חיי", היא אומרת.
תערוכה חדשה: סיפורי חיים שזורים ביצירות
תערוכתה החדשה של אלון מרגי היא שיאו של מסע ארוך. היא משלבת בין אמנות מודרנית לאמנות שבטית, בין חומרים ממוחזרים לטכניקות מסורתיות. "כל יצירה מספרת סיפור חיים שלם", היא מסבירה. "למשל, השטיח הזה נעשה כשחזרתי להודו אחרי שנתיים וחצי, כשפרצה הקורונה… התחלתי להרוג שטיח של זכרונות." אלון מרגי משתמשת ביצירותיה כדי לבטא את חוויותיה האישיות, את מחשבותיה ואת רגשותיה. היא משלבת בין טכניקות מסורתיות של סריגה ואריגה לבין חומרים מודרניים, כמו פלסטיק ובד. "היצירה היא עבורי דרך לביטוי עצמי, דרך לעבד חוויות ולספר סיפורים".
חזרה ארצה: אמנית עם מסר
אלון מרגי חוזרת לארץ עם מטען עשיר של חוויות, תובנות ויצירות. היא מגדירה את עצמה כ"אמנית אקולוגית", שטווה סיפורי חיים שלמים מחומרים ממוחזרים ומלאכות נשכחות. תערוכתה החדשה היא הזדמנות להיחשף לעולמה הייחודי, עולם של יצירה, העצמה ותקווה. היא מזמינה את הקהל למסע ויזואלי ורגשי, לחוות את סיפורה האישי דרך יצירותיה המרהיבות. "אני מקווה שהיצירות שלי יעוררו השראה, יעוררו מחשבה ויגעו בלבבות", היא מסכמת.
'מארג' – הגלריה העירונית, הרצליה
בן גוריון 7
עד 12/12/24
