תערוכה חדשה ומרגשת במגדלי הים התיכון בגני תקווה חושפת את עוצמתם של האמנים הוותיקים ואת יכולתם להביע כאב, תקווה וזיכרון דרך האמנות
איתן אלחדז ברק
שנה חלפה מאז אותו יום שחור, ה-7 באוקטובר, יום שחרט את צלקותיו עמוק בנפש האומה. בתוך ים היוזמות האמנותיות המציפות אותנו בימים אלו, בולטת תערוכה מיוחדת במינה: "צבע אדום, סרט צהוב", פרי יצירתם של אמנים בני הגיל השלישי המתגוררים במגדלי הים התיכון, דיור מוגן יוקרתי בגני תקווה.
מי היה מאמין שדווקא בין כתליו של מקום שנועד להעניק שלווה ורגיעה לבני הגיל השלישי, תפעם יצירה אמנותית כה עוצמתית ורלוונטית? "הפעם", מסבירה לי נעה טל (82), אוצרת התערוכה ודיירת במקום, "השתדלנו שיציגו אמנים מקצועיים". ואכן, התערוכה מציגה מגוון רחב של סגנונות ופרספקטיבות, פרי יצירתם של 20 אמנים, מהם 6 דיירים במקום והיתר אמנים מוכרים מבקעת אונו, ובהם איציק אדיר, המוכר בזכות פועלו בארגון אמני הפה והרגל.
בין האמנים המציגים נמצאת חנה אלטרץ (83), אישה בעלת סיפור חיים מרתק. אלטרץ, ילידת יפן, הגיעה לישראל כתינוקת לאחר שהוריה נמלטו מפולין בזכות השגריר היפני סטמפו סוגיהרה. היא עסקה במחקר ביולוגי, היתה אלופת הארץ בסייף נשים בשנות השישים, ובמקביל טיפחה את אהבתה הגדולה לאמנות. "אני עוסקת בציור מאז שאני זוכרת את עצמי", היא כותבת. אלטרץ מציגה בתערוכה את "פרחי אוקטובר", יצירה ייחודית המשלבת אמנות מודרנית וקליגרפיה יפנית, ומבטאת את המתח בין המילה לתמונה, בין הראשוני למעובד. . אלטרץ מתגוררת ביהוד, לה שלושה ילדים והיא משמשת כיו"ר אגודת האמנים המקומית.
דוריס משיח (88), דיירת במגדלי הים התיכון, מתארת את ההלם והזעזוע שחוותה בפרוץ המלחמה: "כשפרצה המלחמה בשביעי לאוקטובר, וראינו את הזוועות שקרו בנובה, אני הייתי חולה נפשית", היא משתפת. "לנגד עיני עמד לו מחזה אימים". את התחושות הקשות היא שפכה על הבד ביצירה "שדה קטל", אותה היא מכנה "הגרניקה" שלה. היצירה אותה יצרה בערב אחד שלאחריו חשה 'אנחת רווחה' וכמי שנטל כבד הוסר מליבה. מתארת את מסיבת הטבע שהפכה לזירת טבח, היא אחת ממספר יצירות בתערוכה שאינן מוותרות על המבט הישיר והאמיץ אל פני המציאות.
"היצירות משקפות מבט מורכב על המצב הנוכחי – כואב ואופטימי כאחד", אומרת האוצרת נעה טל. "הן מביאות לידי ביטוי חוויות אישיות וסיפורים של תקווה, געגועים וכאב". שם התערוכה, "צבע אדום סרט צהוב", מסמל את המציאות המורכבת: "צבע אדום" מייצג סכנה ואובדן, ואילו "סרט צהוב" מסמל את הגעגועים והדאגה לחטופים. הצבעים השולטים בתערוכה – שחור, צהוב ואדום – מביעים את עוצמת ההזדהות והכאב.
מעבר לביטוי האמנותי, התערוכה מהווה גם עדות לחשיבות התמיכה הנפשית והחברתית בתקופות משבר. נעה טל מספרת כי עם פרוץ המלחמה היא נטלה חלק בגיבוש קבוצות תמיכה לדיירים, כדי לייצר מרחב משותף לעיבוד החוויות הקשות. "אנחנו, כמו יתר האוכלוסייה, חווינו טראומה", היא מדגישה. "חשוב להבין שהאוכלוסייה המבוגרת לוקחת חלק במעגל הכאב והשכול, ואין צורך להדיר אותם מכך".
התערוכה "צבע אדום, סרט צהוב" היא לא רק אוסף יצירות אמנות, אלא גם עדות חיה לעוצמתה של הרוח האנושית, ליכולת להתמודד עם טראומה ולמצוא תקווה גם בתוך הכאוס. היא מזכירה למי שצריך שגם בגיל השלישי, היצירה והאמנות יכולות להיות מקור כוח, נחמה ותקווה.
'גלרית התקווה' : בית מגדלי הים התיכון, גני תקווה
תאריך: כל חודש אוקטובר 2024
