תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב בחולון תכניס לכם קצת צבע לחיים

תכניסו קצת צבע לחיים – תערוכה חדשה וצבעונית במיוחד שתפתח בשבוע הבא בחולון מציעה מבט משלל דיסיציפלינוות שבוחן את אלמנט בצבע בחיינו: הצבע כחומר והטכנולוגיות החדשות והמסורתיות המשמשות ליצירתו, עבור בצבע ככלי לייצוג רעיונות, זהות אישית והשימוש שנעשה בו בתהליכי מיתוג מסחריים, וכלה בקשר בין צבע לעולם החי

איתן אלחדז ברק

תערוכת קיץ אינטראקטיבית שמחה, צבעונית ומלאת אופטימיות על טהרת העיצוב הישראלי, המתאימה גם לביקור משפחתי לצעירים ולגדולים
תערוכה עשירה ומגוונת בה יוצגו למעלה מ־50 עבודות של מעצבים ומעצבות ישראלים, כולל עבודות מקוריות שנוצרו במיוחד לתערוכה.

מוזיאון העיצוב חולון גאה להציג את התערוכה החדשה ״צבע״, שאצרו יובל סער וליאורה רוזין, שעוסקת בנושא הצבע וחוקרת אותו ממגוון היבטים. תערוכת קיץ אינטראקטיבית צבעונית, שמחה, אופטימית על טהרת העיצוב הישראלי, מלאה בגאווה ובפטריוטיות לכל המשפחה.

שים אדרי במיצב "מפורק לשלם" עבודה שיצר במיוחד לתערוכה. אדרי יצר מיצב הנותן לצופה מעין הצצה מיקרוסקופית מוגדלת לתוך הבד צבעוני שעיצב. במיצב פינת ישיבה לצידה אביזרים נוספים המאפשרים לראות את דוגמת בד הריפוד שיצר באפקט ייחודי. שים אדרי למד עיצוב מוצר, עיצוב אופנה ועיצוב גרפי, מה שהוביל אותו לעשייה מולטי דיסציפלינרית המשלבת בין עיצוב, אדריכלות, אופנה ומוזיקה. כמעצב ראשי של בית העיצוב ״שכטר״, הוא מעצב מדי שנה קולקציה שמתאפיינת בהדפסים מקוריים ובצבעוניות מובחנת ויוצאת דופן.

כומתות צבאיות – מתוך המסדרון ההיקפי העוסק בנושא שבין צבע לתרבות

צבע הוא אחד האלמנטים העוזרים לנו להבין, לקטלג ולהסביר את המציאות שסביבנו: החל בצבעים שהם תולדה גנטית כצבע העור, צבע העיניים, וצבע השיער; עבור בסימנים מוסכמים כמו תמרורים, ופריטים המייצגים זהות, כמו דגל, תעודת זהות וסמלים לאומיים; דרך מיתוג של חברות, מוצרים, קבוצות ספורט, וכלה בייצוג רעיונות, תכונות וערכים. מאחורי הצבע עומד תהליך מורכב של בחירה המעיד על זהות, הגדרות, רגשות, השתייכות לקבוצה והזדהות עם ערכיה.
בתערוכה החדשה מציגים למעלה מ־35 מעצבים ומעצבות ישראלים בלבד, ממגוון דיסציפלינות עיצוב: עיצוב מוצר, עיצוב טקסטיל, תקשורת חזותית, אופנה ואיור. מרבית העבודות עוצבו ונוצרו במיוחד לתערוכה זו ויוצגו בה לראשונה. התערוכה חוקרת את נושא הצבע על מנעד גווניו: איך אנו מבינים, קולטים ומפרשים צבע, כיצד צבע משפיע על האובייקט, ואיך הופך צבע מסוים למזוהה עם ערך, עם מוצר או עם רעיון מופשט.

טכנולוגיות חדשניות, סביבה וטרנדים צבעוניים

התערוכה החדשה במוזיאון העיצוב חולון, "צבע", מתפרסת על פני כל גלריות המוזיאון, וכל גלריה מתמקדת בזווית אחרת: הגלריה ע״ש ד״ר שולמית כצמן (הגלריה התחתונה), עוסקת בקשר שבין צבע לחומר, ומוצגים בה פרויקטים העוסקים בצבע כחומר, ובוחנים כיצד הצבע מתהווה דרך טכנולוגיות עכשוויות וחדשניות לצד מסורתיות. הגלריה העליונה בוחנת את הקשר בין צבע לצבעוניות, ומוצגות בה עבודות ויצירות הממחישות כיצד סביבה וחוויה נוצרות באמצעות צבעים. המסדרון ההיקפי דן בקשר שבין צבע לתרבות, והמוצגים בו מתחקים אחר טרנדים צבעוניים והסיבות ההיסטוריות והתרבותיות לבחירה בצבע לייצוג רעיון. ובמעבדת העיצוב, המוקדשת לילדים, נבחנים הקשרים בין צבע לעולם החי והצומח בפרויקט איור, שבו הילדים והקהל מוזמנים לצייר ולהכניס את הצבע ליצירה.

מיה דבש, אוצרת ראשית של מוזיאון העיצוב חולון:

"צבע זו שפה. דרך לתקשר. וכמו כל שפה יש בה סמליות, מוסכמות ומורכבות: אנחנו מסמיקים ממבוכה ומחווירים מפחד.
כשאני מתבוננת לאחור על התערוכות שהצגנו לאחרונה במוזיאון אני מגלה שברבות מהן עסקנו בעקיפין בצבע. בתערוכה "אוכל" עסקנו בצבעי מאכל ובתערוכה "שובר.ת שוויון" הצגנו את היכולת של הצבעים כחול וורוד להעמיק את ההסללה המגדרית.
כך הבנו שהגיעה העת לעסוק בצבע באופן מלא, להניח לו להתפרש על פני כל המוזיאון ולאפשר למעצבים להציע נקודות מבט מגוונות על הנושא."

מיכל לוריא, עבודת הטקסטיל "צבע מאכל" שיצרה במיוחד לתערוכה, בוחנת את שולחן האוכל המקומי והמוקפד על ידי שימוש במפת שולחן, מפיות ופלייסמטים מודפסים. לוריא מתייחסת לשולחן האוכל כמקום מלא תשוקה, סביבו חוגגים, מתחברים, רוקמים קשרים, אך גם חושפים סודות.
לוריא, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, המתמחה בעיצוב הדפסים דיגיטליים, עבדה בעבר כמעצבת עבור חברת ״האפי סוקס״ בשטוקהולם והקימה את מותג הטקסטיל Better in Person שמקדש את המפגש האישי והאינטימי, פנים מול פנים, ומתאפיין בפלטת צבעים עזה, בחוש הומור ובשילובים לא קונבנציונליים

גור ענבר ללא כותרת גור ענבר, בוגר המחלקה לעיצוב קרמיקה וזכוכית בבצלאל (2015), מוכר בעיקר הודות לכלים הצבעוניים שהוא יוצר ומצייר עליהם בעבודת יד – כלים שהגיעו עד למסעדות היוקרה של אלן דוקאס, מהשפים המצליחים בעולם. אם בעולם הקרמיקה החומר מגיע בדרך כלל לפני הצבע, הרי שענבר לא יוצר היררכיה בין השניים, ותר אחר צבעוניות רוויה ו״חיה״ על אף שעברה שריפה. המיצב שיצר ענבר עבור התערוכה מבטא את האופן שבו הוא עובד ומתבונן על עבודותיו. בשנים האחרונות התגבש אצלו העיסוק בצבע ובטקסטורה ככלי לטשטוש גבולות. ואכן, גם עבודת הקיר הדו־ממדית לכאורה גולשת אל חלל הגלריה ומהווה רקע לעבודות נפחיות, כמו כדים בצבעוניות עזה, שחריגה בנוף הקרמי המקומי.

יובל סער וליאורה רוזין אוצרי התערוכה "צבע" אמרו לרגל השקתה:

״צבע עוזר לנו להבין את המציאות היום־יומית שלנו ולקטלג אותה: מסממנים ביולוגיים כמו צבע עור, שיער ועיניים; דרך סמלים לאומיים כמו דגל, דרכון ותעודת זהות; ועד מיתוג של חברות מסחריות וקבוצות ספורט. לכולנו ברורה המשמעות שקיבל הצבע הצהוב בשנה האחרונה, כמו גם מה עלינו לעשות ב״צבע אדום״.
"לטובת התערוכה פנינו לכ־35 מעצבות ומעצבים ישראלים, ממגוון דיסציפלינות – עיצוב מוצר, טקסטיל, תקשורת חזותית, אופנה, דיגיטל, איור ועוד – בבקשה ליצור עבודות חדשות לתערוכה. דרכן ניסינו להאיר זרקור על הרגע שבו הם נדרשים להחליט על צבע, בין אם מדובר בפריט לבוש, קמפיין מיתוג או אובייקט תלת־ממדי, ועל האופן שבו אלו באים לידי ביטוי בחומר."
"אין לכך תשובה אחת; מעצבים מביאים בחשבון משמעויות שונות, כמו גם קודים תרבותיים נוספים וטכנולוגיות יצור. וככל שהמסר הופך מורכב יותר, הבחירה קשה יותר ומסתמכת לא רק על שיקולים רציונליים, הראש או דרישת הלקוח, אלא נעה גם למחוזות אינטואיטיביים – הבטן או מצב הרוח.״

"בין צבע לתרבות" המסדרון ההיקפי בתערוכת "צבע":
אנחנו עוברים בירוק, עוצרים באדום ולא חוצים את הקו הצהוב; מזהים בהרף עין כומתה אדומה, חומה או סגולה; ונדרכים תוך שנייה בזמן ״צבע אדום״. מצד אחר, אנחנו מייחסים לצבעים טמפרטורה (חמים או קרים), מעמד (דם כחול וצווארון לבן) ומגדר (ורוד לבנות וכחול לבנים) – כל זאת בשעה שחלקנו בכלל לוקים בעיוורון צבעים.

צבע הוא חלק ממאפייני הזהות שלנו והלאום שלנו. הוא מייצג נושאים, זיכרונות, רעיונות, אידיאולוגיה וערכים שאנחנו מזדהים איתם; והוא מזוהה גם עם אומה, מעמד או ארגון מקצועי שאליהם אנחנו רוצים להשתייך. לצבע מסוים תהיה משמעות שונה בתרבויות שונות. אחת הדוגמאות המוכרות לפער מעין זה היא המשמעות המיוחסת לצבע ״לבן״: במערב – טוהר, תמימות וניקיון, ואילו בתרבויות שונות במזרח הרחוק הוא מזוהה עם מוות ואבלות.

השאלות בהן עוסק המסדרון ההיקפי, והפריטים המוצגים בו:

מהו טרנד צבעוני; כיצד הוא נולד; מהן הסיבות ההיסטוריות והתרבותיות לבחירה בצבע מסוים לייצוג רעיון; מה הקשר בין ורוד לאקטיביזם; מה משותף לצבעי המושבים בתחבורה הציבורית ברחבי העולם; מה הם צבעי דגל ישראל; למה הצבע הצהוב מייצג את המאבק לשחרור החטופים; אלו מקצועות מזוהים עם כל צבע? ועוד.

נורית קוניאק וטל בלטוך מציגים את העבודה ״אנחנו בצבע״. מאז הקימה ב־2005 את סטודיו קוניאק, מחלקת את זמנה נורית קוניאק בין עבודת עיצוב, אסטרטגיה ומיתוג. בשנים האחרונות היא מתמחה ביצירת עבודות בתחום הווידאו על קו התפר בין המסחרי לאמנותי. לטובת מיצב הווידאו שיתפה קוניאק פעולה עם טל בלטוך, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר (2014), במאי ויוצר וידאו מוביל בתחומו. המיצב בנוי מחמישה מסכים המכילים זיכרונות, רגעים ומצבים בתודעה הישראלית דרך הפריזמה הייחודית של חמישה צבעים: כחול, ירוק, צהוב, אדום וזהב. התוצאה היא מעין חלום בהקיץ על ציר הזמן של ישראל, דרך מפתח של צבעים וסימנים בתרבות; רגעים מהזיכרון הקולקטיבי הנרקמים יחד לכדי מסע חזותי של צבע מקומי.

אורי טור איור דיגטלי אורי טור הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר (2010). טור עבר בין עבודות כשכיר וכעצמאי, יצר קליפים לצד איורים, והחל לגבש את שפת האיור הייחודית שלו ותהליך עבודה יוצא דופן, שבו בניגוד לנהוג בשוק המסחרי, הוא לא שולח סקיצות ללקוח, אלא מאלתר ומצייר בצורה אינטואיטיבית. מאז הספיק טור לעבוד עם לקוחות בינלאומיים כמו ה״ניו יורק טיימס״, ״אפל״, ״קרטון נטוורק״, ״הניו יורקר״, ״אדובי״, ״נייקי״, ״סמסונג״, ״סוני״ ועוד. עבודותיו מאופיינות בריבוי פרטים ובסקאלות צבעוניות עשירות ומפתיעות. אין בהן חוקיות סדורה או מבנה היררכי ברור, אלא היגיון אינטואיטיבי שמשתמש בצבע כחומר ביד היוצר.

פנומנה לאבס רונן תנחום ואורי בן שבת, שם העבודה גאות נצחית מתחת להיקף הצבע 2024 ״פנומנה לאבס״ הוא סטודיו שמחבר בין אמנות לטכנולוגיה. באמצעות תכנות והנדסת תוכנה, רונן תנחום ואורי בן שבת יוצרים סביבות אימרסיביות ועבודות שחוקרות את היחסים בין אנשים לסביבתם. עבודותיהם מזמינות את הצופים למסע אמנותי המגלם דיאלוג בין הטבעי למלאכותי, ובין הדיגיטלי לממשי. העבודה ״גאות נצחית״ מבוססת על אלגוריתם גנרטיבי שמושפע מהתנועה המחזורית של גלים לעבר החוף ועל קוד לשינוי גוונים, המעניק עומק וממד חדש לתנועת המים. הגלים מתמלאים בחיים באמצעות צבעים, שמדמים את האור וצלליו על פני המים. היצירה, שמשקפת את מצבי הרוח של הים דרך צבע, מושפעת ממסע אישי למציאת שלווה, אך הגוונים המשתנים מייצגים נוף מטפורי של שלווה ובה בעת סערה.

חנן דה לנגה מציג את ״מעולם מצבנו לא היה ורוד יותר״, משקפיים הניצבים על עמוד במרחב הציבורי ומאפשרים לאזרחים להביט דרכם ולחוות את המבט הוורוד. ההשראה לעבודה נבעה מהמילים לשיר סיום של נתן אלתרמן שנכתב ב־1936 להצגת תיאטרון המטאטא: ״חלום ליל כנען". פזמון: ״…אל תרכיבו משקפיים / לא קודרות ולא שמחות / הסתכלו נא בעיניים / בעיניים פקוחות״.

אוצרוּת: יובל סער וליאורה רוזין
אוצרת ראשית של מוזיאון העיצוב חולון: מיה דבש
התערוכה תפתח ב־22.7.2024 עד 31.12.24

תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב בחולון תכניס לכם קצת צבע לחיים

כתבות קשורות

הטריבונה על שם בלה דיאמנט ז״ל

תעמדו בצד שלה אופנה עם אמירה: מתחמי פופ-אפ של רשת הביגודית וקמפיין להעלאת המודעות בקניוני עופר

חגיגה של קצב, ספורט וקהילה: אלפים השתתפו במרוץ קריית אונו וגני תקווה