עבודה חדשה של תיאטרון הפרינג' של רות קנר בשם 'מחרב נומג' (שיבוש של 'מרחב מוגן') הוא הניסיון ברוח התקופה ליצור תגובה אומנותית לאסון שנחת עלינו. כך מתוך ערבוביית המילים, הצעקות, התהיות שאספו חברי הקבוצה
כתיבה וצילום – איתן אלחדז ברק
"מהן המילים, אם לא שתיקה" אמר ולא פירש שלמה ארצי, אך נדמה שמאז האסון של שבת שמחת תורה אנחנו
מנסים לדלג בין השתיקה הכואבת ובין המלל האינסופי. בקבוצת התיאטרון של רות קנר יצרו מופע שמורכב מקטעי מילים שהן ליקטו מכל הבא ליד שהגיעו אליהם מאז השבעה לאוקטובר. המופע בעל השם 'מחרב מוגן' בא לסמל עבורנו את הבלבול, הכאוס והתפרקות המושגים שעד אתמול חשבנו אותם ליציבים ויצוקים כמו למשל 'מרחב מוגן'. "הצירוף הזה צמח בהתכנסויות שקיימנו יחד עם המשורר אלכס בר ארי" כותבת רות קנר על הסטודיו לחקר בימתי של קבוצת 'עלילה מקומית'. "בהתכנסויות הללו הזמנו אנשים לשחק עם הביטוי 'מרחב מוגן' לפרק אותו, לגזור ממנו עוד מילים".
הקבוצה המיוחדת הזו שרצה כבר שנים מספר מורכבת מהשחקניות שירלי גל, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ' והשחקנית הערבייה סיואד עואד. שנולדה בנצרת וחיה כיום בחיפה: "הצטרפתי לקב' לפני עשור" היא נזכרת. כשאני מנסה להבין איך זה לשחק בהצגה ובכלל להיות ערבייה בתקופה זו היא חושבת על כל מילה, הולכת להתייעץ ואחר חוזרת כדי לדבר איתי וזו בדיוק היה מבוא קצר למה שקורה בתוך החברה הערבית בימים אלו: "זו עבודה מאוד קשה שנעשתה במציאות מאוד קשה לכן חשוב להביא את הקולות הללו" היא מציינת ומוסיפה. "יש לאומנות תפקיד חשוב לשקף מה שקורה בחברה. יצירה מן הסוג הזה מטרתה בין היתר כדי שנעצור רגע ונסתכל מה קורה במציאות הזו ולאן הדברים הולכים ? כי בסערה כזו קשה לעיתים לעצור ולהסתכל . החברה הערבית מאז מה שקרה נמצאת בהלם. במצבים כאלו אנחנו מיד הופכים 'לאויבים פנימיים'. לכן החברה הערבית צופה במה שקורה מהצד. מה שהחברה הערבית עושה זה לצפות במתרחש, כי אפשר באמת לומר כלום כי אז נותקף". שהכל כל כך רגיש וכל דבר מעורר שדים רדומים הרוב נוקטים עמדה פאסיבית (מנסור עבאס הוא אחד הקולות הבודדים שמשמיע קול ערכי חד וברור) אחד הטקסים שעואד משמיעה בהצגה לקוח משיחה שניהלה עם חברה שלה שעובדת עם יהודים: "היא עשתה לייק לבלוגרית איפור מעיראק שמוחרמת בישראל כי היא מזדהה עם הצד הפלשתיני. אז היא סיפרה לי שהיא רבה על כך עם החברה שלה לעבודה שאמרה לה 'איך את קונה ממישהי כזאת". מריבות וסכסוכים מעין אלו הן משהו שועאד שומעת מכל עבר
המיצג של הקבוצה מכיל אוסף קטן מתוך ענני המילים שהתאבכו סביבנו מאז אותה שבת: "הקולות שאספנו" מסבירה קנר, "כוללות דעות וחלומות ושיחות אגב ושיחות ווצאפ ושיחות עם אורחים שקפצו לסטודיו. את מערבולת הפרספקטיבות הללו נייצג באמצעות הפרקטיקה הבימתית של מקהלת דיבור שהן לעיתים מבלבלות, אך מנסות לחתור תחת הצורך להתקבץ סביב אמת אחת ויחידה".
המופע של רות קנר הוא חלק ממיזם "שוליים פרומים" במוזיאון תל אביב לאמנות' אשר מהווה במה לקבוצות תיאטרון פרינג' שיעלו בין חלליו יצירות שמפגישות בין אמנות התיאטרון לאמנות חזותית. במסגרת המיזם החדש ישמש המוזיאון בית לחזרות של הקבוצות השונות וחלל ליצירה והפקה של מופעי תיאטרון ייחודיים.
בשנים האחרונות, מוזיאון תל אביב פתח את שעריו ליוצרי פרינג' וקבוצות תיאטרון ייחודיות בהן תיאטרון של רות קנר, אנסמבל פספורט, קליפה, רננה רז, תיאטרון זיקית, תיאטרון מחול אבשלום פולק, מיטל רז ועוד. יצירות רבות של קבוצות אלו עלו בבכורה במוזיאון שהעניק להן ליווי וסיוע והעמיד לרשותן חללים ובמה להופיע בה. לאור ההצלחה והביקוש של הקהל, לצד ההכרה בצורך של קבוצות תיאטרון פרינג' להתרחק מבמות התיאטרון הקונבנציונאלית, יזמה מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות, טניה כהן- עוזיאלי בשיתוף עם ד"ר עירית פוגל-גבע מנהלת המחלקה לתיאטרון ופרינג' משרד התרבות, הצעה לבסס את פועלן של קבוצות התיאטרון במוזיאון, במסגרת מיזם חדש תחת הכותרת שוליים פרומים.
מופעי התיאטרון במסגרת "שוליים פרומים" נבנים סביב הארכיטקטורה של מבני המוזיאון ומתכתבים עם התערוכות המתחלפות ויצירות אמנות מהאוספים. מהלך זה מרחיב את גבולות הפעילות התרבותית במוזיאון ומאפשר ליוצרים לפתח את שפת המופע שלהם ולתת לקהל חוויה יוצאת דופן.
