בחג הפורים חגגו אלפים בבני ברק בה אנשי העיר יצאו בהמוניהם אל הרחובות. כמה קילומטרים משם במחלקת השיקום בשיבא הגיעו הורי חטופים וחיילים שנפלו בקרבות כדי לחלק משלוחי מנות.
פעם בשנה בחג הפורים מרשים לעצמם בחורי הישיבות בבני ברק לעטות על עצמם בגדים שהם לא שחור ולבן
וגם להרגיש קצת רוח שטות. את הגמרא והפלפולים משאירים בצד ויוצאים לעשות דמי פורים, לקרוא במגילה
לשתות לשוכרה ולהרגיש 'עד דלא ידע'.
כמה קילומטרים בודדים משם פגשנו את צמרת. אמה של החיילת שיראל חיים פור ז"ל שנפלה בנחל עוז בשביעי לאוקטובר העניקה משלוח מנות היום יחד עם בני משפחה וחיילים מהיחידה לחיילים בשיקום שיבא.
בתמונה: מעניקה דברי מתיקה לפורים לשוטר הפצוע אופיר חי שנפצע בפיגוע ירי ב 12 לאוקטובר.
אמה כתבה על פתק במשלוח המנות: "שיראל הייתה ילדה מדהימה, ילדה של אהבה שתמיד חושבת על האחר. שיראל יצאה מהמיגונית בריצה לחמ"ל כשהיא עם פיג'מה וכפכפים ועל אף ההתראות הרבות היא בחרה לסייע לחברותיה לנהל את האירוע. שיראל". מספרת האם, "יכלה להינצל מספר פעמים ולא ויתרה עד לרגע האחרון. בזכות גבורתה הצילה מאות אנשים בעוטף. היא תישאר לנצח בלבנו"
במחלקה אחרת פגשנו את צביקה מור, אביו של איתן החטוף שסיפר לכלי התקשורת : ״אנחנו צריכים לחגוג היום (פורים בירושלים) דווקא בגלל שהאויב רוצה שלא נחגוג. אם פורים עבור מישהו זה סתם קרנבל של שתיה והוללות – אז ברור שאי אפשר לחגוג במצב הנוכחי, אבל מי שחוגג את פורים בגלל שזה חג שמלווה אותנו כבר אלפי שנים ומציין את הניצחון על האויב שלנו – אדרבה. המגילה הרי מסתיימת בטרגדיה נוראה, נותרנו עבדים של אחשוורוש ורוב היהודים לא עלו לארץ ישראל, אז היום, כשאנחנו בארץ שלנו – בוודאי שאנחנו חייבים לשמוח״
