אירוע ה 7.10 תפסו את אנשי POTO IS:REAL ומרכז ענב בישורת האחרונה של ההכנות לפסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11 שהיה מיועד להיפתח בתחילת נובמבר 2023. המלחמה עוד לא תמה, ותוצאותיה ילוו אותנו עוד זמן רב. יחד עם זאת, ההחליטו המארגנים כי הגיע הזמן לצאת שוב לדרך עם פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11, במקביל ללמידה והפנמה של הסיטואציה הקשה.
הפסטיבל יתקיים כמתוכנן, במתחם מרכז ענב וגן עופר בתל אביב, ויציג עשרות תערוכות מהארץ ומהעולם ללא עלות. אל הפסטיבל יתווספו מספר תערוכות חדשות בעקבות המלחמה. היום, יותר מאי פעם, מאמינים מארגני התערוכה בחשיבות התרבות והאמנות כערכים מובילים בחברה מתוקנת. מאמינים בכוחו של הצילום להשמיע קול, לעורר מודעות, לפתוח דיון ולעורר לפעולה.
פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11 של PHOTO IS:RAEL היינו אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל והיחיד הנותן במה לאקטיביזם חברתי לצד גופי עבודה מרתקים של צלמים ואמנים מכל העולם. הפסטיבל מציג כ – 50 תערוכות של צלמים ישראלים ובינלאומיים מובילים, לצדם עשרות אירועים, מפגשים וסיורים מיוחדים, פאנלים, הרצאות, וכן אירועי אמנות רב-תחומית. האירועים יתפרשו על פני כל מתחם מרכז ענב וגן העיר – באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. במהלך 2024 ימשיך הפסטיבל לנדוד אל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויוצג באתרים נוספים בישראל.
הפסטיבל מציע במה ייחודית לשתף ולחשוף, לצעוק וללחוש את כל מה שצריך להישמע באמצעות הצילום במטרה לקדם שיח, לחזק את חופש הביטוי ולתת קול לכולן/ם ללא הבדל דת, גזע ומין, וללא הדרת אוכלוסיות, דעות ורעיונות. בתערוכות השונות יוצגו מגוון רחב של פרשנויות חברתיות ואישיות על כמה מהנושאים האקטואליים והבוערים שמעסיקים את החברה בארץ ובעולם ביניהם: תערוכה מיוחדת של יוצרים תושבי הדרום והצפון, נפגעי מלחמת אוקטובר 2023, תמונות בלעדיות של חיילי מילואים מהמלחמה, משבר הפליטים בארץ ובעולם, מחאה ואקטיביזם, המלחמה באוקראינה, התמודדות עם פוסט טראומה, קהילת הלהט"ב ועוד. כמו כן, תוצג תערוכה מיוחדת המבוססת על ספרו החדש של אשכול נבו (ובשיתוף פעולה עמו), תערוכת יחיד לזוכה פרס "מיתר" לצילום 2022 סטפן גלדייה (פריז), ותערוכה מיוחדת בשיתוף פעולה עם מכון אדם מישקביץ וקרן שלום פולין, המציגה את תמונותיהם של אנשי הקהילה היהודית שחיו בפולין ערב השואה, לציון 80 שנים למרד גטו ורשה.
פסטיבל הצילום הבינלאומי מהווה נקודת מפגש למאות צלמים מישראל ומהעולם. עבודותיהם של הצלמים המקצועיים מוצגות לצד אלו של אלפי משתתפים מקהילות מגוונות מכל רחבי הארץ, המשתתפים בפעילות החברתית של פוטו ישראל, המבקשים להשמיע את קולם בשפת הצילום בפני עשרות אלפי המבקרים הפוקדים את הפסטיבל שנה אחר שנה.
הפסטיבל מהווה נקודת שיא בפעילותה השנתית של PHOTO IS:RAEL, חברה לתועלת הציבור שלא למטרות רווח. החברה הוקמה במטרה לקדם עשייה חברתית ופועלת ליצירת דיאלוג בין השדה האמנותי לקהילות שונות ברחבי הארץ. הפעילות החברתית של הפסטיבל מיושמת באמצעות מודל ייחודי בשם PHOTO IS:VOICE ומתודה מבוססת על ההכרה שלכל אדם בחברה ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי. בעזרת מודל זה, עשרות משתתפים מקהילות מוחלשות ברחבי הארץ לומדים את שפת הצילום ומתנסים בצילום מעשי על מנת לתאר את חייהם וחוויותיהם. המשתתפים מציגים בפסטיבל לצד צלמים מובילים מהארץ ומהעולם.
בין התערוכות המרכזיות בפסטיבל:
"תמונות מלחמה" תושבי הדרום והצפון נפגעי מלחמת אוקטובר 2023 וחיילי מילואים משמיעים את קולם באמצעות צילום
ממדי אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה המתחוללת בדרום ובצפון מאז בלתי נתפסים בכל קנה מידה ולא ניתנים להשוואה לשום אסון שפקד את מדינת ישראל מעולם. אנשים רבים, כאלה שהצילום הוא מקצועם וכאלה שלא, תיעדו ומתעדים את הזוועות, ההרס, העקורים והמלחמה. בתוך ים הדימויים והסרטונים המציף את אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות בחודשים האחרונים – קולם של נפגעי המלחמה שנעקרו מבתיהם כמעט ואינו נשמע באופן ישיר ואותנטי.
פסטיבל הצילום הבינלאומי וקרן משפחת צבי ועפרה מיתר מבקשים להוות השנה פלטפורמה המאפשרת לקהילות וליחידים מהדרום ומהצפון להשמיע את קולם באמצעות שפת הצילום ומקדישים את פרס מיתר לשנת 2024 למטרה זו.
תושבי הנגב והגליל שנעקרו מבתיהם, שנפגעו במלחמה, המצלמים את המציאות שנכפתה עליכם מתעדים את עצמכם, משפחותיהם וקהילותיהם, צילומים המבטאים את הלך הרוח, עומק השבר, הכעס, האבל והחורבן, וגם את הרגעים של שמחה, חמלה ותקווה בתוך הכאוס הגדול.
לצד אלה יוצגו בתערוכה, מספר סדרות של חיילי מילואים המביאים נקודת מבט ייחודית ושונה על המלחמה ועל שגרת היום יום של הלוחמים.
עקורים – תופעה עולמית
בין התערוכות שהתווספו לפסטיבל בעקבות מתקפת הטרור של ה- 7 באוקטובר והמלחמה שהגיעה בעקבותיה, תוצג תערוכה בינלאומית בנושא פליטים, נושא שרלוונטי בשנים האחרונות בעולם כולו, ולאחר המלחמה נהיה אקטואלי עבור כשני מליון אזרחים משני צידי המתרס, בישראל ובעזה. בתערוכה ישתתפו צלמים דוקומנטריים מרחבי העולם אשר מתעדים בפרויקטים ארוכי טווח את חוויית הפליטות במקומות שונים בעולם. גברים, נשים וילדים שאיבדו את ביתם , אך לא איבדו את התקווה לשוב אליו.
אשכול נבו, לב רעב – כותרת, סיפור וצילום
תערוכה ייחודית פרי שיתוף פעולה עם הסופר אשכול נבו. בסיס התערוכה הוא ספרו החדש של נבו, "לב רעב" אשר ייצא לאור בסוף אוקטובר. התערוכה תעסוק במשמעות של שֶם: כותרת הניתנת לסיפור ושם שניתן לעבודת אמנות. האמנים המציגים יקבלו את רשימת הכותרות של הסיפורים, ומתוכן כל אמן יבחר כותרת המעניינת אותו לחבר עם עבודה / גוף עבודות שלו. בתערוכה יוצגו העבודות לצד קטעים מכל אחד מהסיפורים שנבחרו, בטקסט ובאודיו (בקריינות של נבו). העבודות המוצגות יהיו במגוון מדיה: צילום, קולאז', והקרנה. התערוכה תלווה בשני אירועים במסגרת הפסטיבל בהשתתפות אשכול נבו: מופע באולם של מרכז ענב וג'ם כתיבה וצילום.
אמנים מציגים: יובל אצילי, דיוי בראל, איתי בר יוסף, רוני כנעני, נעמי לשם, רונית פורת
תערוכת יחיד לזוכה פרס מיתר 2022 – Stephan Gladieu סטפן גלדייה, צלם יליד 1969, חי ועובד בפריז.
בפרויקטים האחרונים שלו, גלדייה יוצר ייצוגים איקוניים המטשטשים את הגבולות בין בדיה למציאות. הוא יוצר רצפים של דיוקנאות כדי לבחון את הקשר בין זהות למראה, במיוחד על ידי פענוח הסטנדרטיזציה של אידיאלים קולקטיביים המעצבים את החברה וחושפים את האופי הפרדוקסלי של זהות הפרט, שהיא ייחודית ומרובה כאחד. רצפי הפורטרטים שלו מאפשרים לו לספר סיפור ברגע קפוא, שבו האסוציאציה המדויקת בין הנושא לרקע לוכדת מציאות דחוסה. סדרת צפון קוריאה בנויה על חזרתיות, הפרט הוא רק מרכיב בלתי נפרד מהמציאות הקולקטיבית. גישתו הצילומית בסדרה זו מהדהדת לדבריו את המשטר השושלתי והדיקטטורי ואת המתח הקבוע שחווה בזמן נסיעות הצילום לצפון קוריאה. ממוסגר ומלווה בכל צעד שעשה במהלך שהותו בצפון קוריאה, המציא הצלם מרחב של חופש במסגרת שנכפתה עליו. כדי ללכוד את הזהות של האנשים האלה, בחר לצלם דיוקנאות, לעתים קרובות בגודל מלא, פוזה חזיתית ומבט ישיר. על ידי טכניקה הקרובה באופיה לקודים של דימויי תעמולה הפך את הגישה שלו, אם לא מוכרת, לפחות מובנת למושאי הצילום שלו. הימור במדינה בה הפרט אינו קיים ובחברה בה הכל קולקטיבי.
צללים – פוסט טראמה
PHOTO ISRAEL ועמותת נט"ל חברו יחדיו כדי לתת במה ולהגביר את הקול של "הפציעה השקופה" ולהעלות את המודעות הציבורית להתמודדות עם פוסט טראומה על רקע לאומי. בתערוכה יוצגו לוחמות, לוחמים, תומכי לחימה וקרובי משפחותיהם צילומים וטקסטים, חדשים וישנים, בנושא חוויות לחימה ופוסט טראומה על רקע לאומי. תקוותנו היא, כי הפרויקט והתערוכה ישמשו מרחב לשיח חברתי ויאפשרו דיאלוג קשוב ומכיל בין אותן לוחמות, לוחמים, תומכי לחימה וקרוביהם ובין כלל הציבור הישראלי.
*התערוכה נאצרה לפני המלחמה ונעשתה לצערנו רלוונטית מתמיד
מחאה משמיים
ממדיה העצומים של המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שהחלה בינואר 2023, ידועים בכל רחבי העולם הודות למאות צלמות וצלמים מסורים, הפועלים יומם וליל בכל רחבי הארץ, מצלמים את המפגינים, מלווים את האקטיביסטים, ולוקחים חלק בפעולות ההתנגדות. התערוכה "מחאה משמיים" מתמקדת בצילומי הרחפן, המתעדים את המחאה מעין הציפור ולוקחים חלק משמעותי באופן בו המחאה נתפסת בתודעה. צילומים אלו, שבזכותם מאפשרת הערכת מספר המשתתפים בהפגנות, מדגישים את ממדי המחאה, ובו בעת מזמנים מייצגים המיועדים לצפייה מזווית עילית, ומאפשרים העברת מסרים ישירים המגיעים עד הבית הלבן.
Wai Hang Siu | United Kingdom Clean Hong Kong Action 2019-2021
כהונג קונגי, וואי האנג סיו פעיל בתנועות חברתיות. כצלם, הוא הרגיש חסר אונים לנוכח הסערה של הונג קונג, שכן המצלמה לא התקבלה בברכה על ידי המפגינים. המפגינים חששו שתמונות פניהם ישמשו נגדם אם יגיעו לידי הרשויות. במצב זה, התמונות שלו הפכו לתיעוד חסר תוחלת, לכן החליט להגן על האנשים על ידי ניקוב חורים בפניהם. מעשה זה מחזיר את חשיבות הצילום באירוע זה, ומיישב את תפקידיו כמפגין וגם כצלם. פעולת מחיקת הפרצופים פועלת כאן בשני קצוות. ראשית, כאמצעי למניעת זיהוי אנשים בתמונות. שנית, הוא מצביע על האלימות של המעצמה המאמינה בערכה של הונג קונג כמקום אך רואה באנשיה את לב הבעיה. כך קיבלה הסדרה את התואר האירוני שלה – Clean Hong Kong Action.
מיכאל ליאני | אהבה גאה, 2020-2023
הפרויקט נוצר מרצון לחשוף מהי אהבה גאה – אהבה שאינה תלויה בדבר אלא רק באהבה עצמה. כאמן וצלם ליאני עוסק בגבולות של מגדר ואוריינטליזם באמצעות המצלמה וזיכרון ויזואלי. מאז 2020 הוא צילם זוגות, משפחות ועוד מהקשת הלהטב״קית בכל רחבי ישראל. מטרתו של ליאני הייתה להיכנס בזהירות לחייהם ולחוות את החוויה האותנטית ביותר. כל זוג צולם בסביבת הבית שלו. התמונות צולמו במצלמת פילם בפורמט בינוני, עם לא יותר מ-4-5 קליקים, על מנת ללכוד את הרגעים הכי אותנטיים. ארכיון זה מציג אהבה גאה ישראלית, יהודית ופלסטינית בכל הצורות, שהן למרבה הצער, לא שוות זכויות.
נגה קלינסקי | אהבה היא אהבה, שטח אש 918, 2022-2023
בשנת 2022 הצטרפה קלינסקי לקבוצת אקטיביסטים שלקחו על עצמם לתמוך בקהילות פלסטיניות במאספר יטא. פעם בשבוע הם נוסעים בדרכים עקלקלות לאזורים כפריים נדחים, ומבקרים את התושבים הסובלים תחת הכיבוש הישראלי יותר מ 56 שנים. במאי 2022 אישר בית המשפט העליון את ההחלטה להפוך את האזור לשטח אש. מאז התושבים בסכנה מיידית של פינוי ואובדן של אדמותיהם ובתיהם. הקבוצה נמצאת שם כדי לסייע במידה ותושב נעצר, לטפל בבעיות רפואיות, לסיוע במלגות לסטודנטים ועוד, ובעיקר, על מנת לקיים קשר אנושי ולשמר את התקווה לעתיד טוב יותר. הצילומים הם של אנשים ונופים שהם נשמת המקום. עדות חיה לסבל היומיומי של חיים במציאות של הכיבוש, וגם ליכולת ההישרדות המרשימה שלהם.
מדלן אקסרסיאן | Mayrig, 2014-2022
המילה Mayrig בארמנית פירושה אמא. משפחתה של מדלן אקסרסיאן היגרה מארמניה לארגנטינה עקב רדיפות על בסיס טיהור אתני שמקורו ב-1915 ונמשך עד היום. לפני כשמונה שנים, החלה אקסרסיאן לנסוע לארמניה במטרה להעמיק בהיסטוריה המשפחתית שלה ולחזק את הקשר עם השורשים שלה. במהלך הנסיעות היא נחשפה לעובדה שהמצב הגיאופוליטי מגביל את חוויית ילדותם ואת שאיפותיהם לעתיד של ילדים הגדלים במדינה. אקסרסיאן משתמשת במצלמה כדי להתבונן בילדים ארמנים ויחסיהם עם המלחמה, תוך מחשבה על הנורמליזציה של האלימות והרגשות הלאומיים, וכיצד אלו שינו את מרחבי המשחק והשעשוע. בעוד שעניינם של ילדים במשחק הוא אוניברסלי, אקסרסיאן בוחנת אם הם חופשיים לעשות זאת במדינה מוכת מלחמות הנשלטת על ידי מבוגרים.
טלי רצקר | שפת אם, 2020-2023
הסדרה ״שפת אם״ נולדה ב-29 באוקטובר, 2019, בדיוק בתאריך שביתה של טלי רצקר, אמה, נולדה. כאשר הרגישה כי תחושת האמהות שלה לא נולדה יחד איתה, החלה רצקר לגלות עולם חדש מלא פחדים וחרדות. בצורה הטבעית לה ביותר החלה לתעד את רגשותיה דרך המצלמה. רצקר וביתה למדו מהר מאוד לדבר באותה השפה, שפת הצילום. דרכה הן למדו להכיר אחת את השנייה, נהיו קרובות, והפכו לאם ובת. הן החליטו לא להגדיר מי משחקת באיזה תפקיד שכן זה משתנה תוך כדי משחק הצילום. יחד, הן משחקות וגדלות אל מול עיני המצלמה.
AND I STILL SEE THEIR FACES | שיתוף פעולה עם קרן אדם מישקביץ וקרן שלום, פולין
כשב־ 1994 גולדה טנסר, המנהלת הכללית של קרן שלום, הוציאה קול קורא לקבלת תמונות של יהודי פולין, היא לא ציפתה שההיענות תהיה כה גדולה. התצלומים, מיושנים, פגומים קלות, נשמרו בעליות הגג ונחפרו מתוך ההריסות, מאות מהם המשיכו להגיע מערים גדולות, עיירות קטנות וכפרים. טנסר אספה במסירות כ־ 9,000 תמונות, שמספרות את סיפורה של הקהילה היהודית בוורשה. גם היום, 80 שנה לאחר מרד גטו ורשה, הארכיון הנרחב הזה מעלה את זכר הנעדרים. תערוכה המבוססת על הארכיון, תציג כ־ 50 תמונות וטקסטים מחיי היום־יום של היהודים בוורשה לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, בשילוב עם איורים/אנימציות שיוכנו במיוחד לתערוכה, כדי לתת לתערוכה זווית עכשווית, רבדים וטכניקות שונות. הצילומים והאיורים יוצגו באופן משולב כתמונות מודפסות ובהקרנה על גבי מסכים.
אמנים עכשוויים משתתפים: מיכל בוננו, מאיה לוי, אביב שמיר, הדס חיון, מרב שין בן אלון, נורית גרוס, בן מולינה, גיל רדק, אורי תירוש, אמיר פרסיה
PHOTO IS:RAEL
מנכ"ל ומנהל אמנותי PHOTO IS:RAEL: אייל לנדסמן, אוצרת ראשית PHOTO IS:RAEL: מיה ענר
מרכז ענב
מנכ"ל מרכז ענב: תומר כהן
מרכז ענב, אבן גבירול 71, תל אביב- יפו
