פגשנו את מיה הרמון שניהלה את חמ"ל הביגוד של 'אחים לנשק' כדי לסכם את התקופה המטורפת שנולדה בכלל מסידור ארון בבית ועד לחלוקה של מיליון פריטי לבוש. היינו שם בנמל במכירה חגיגית למען 'בית הגלגלים' בעוטף
איך הגעת לנהל את חמ"ל הבגדים של 'אחים לנשק' בחודשים הראשונים של המלחמה ?
"זו הייתה מין סוג של השתלשלות אירועים, שהיא סוג של טעות, אבל טעות טובה. לא תכננתי בשום רגע.לעשות כזה דבר, להקים כזה מיזם.
לא חשבתי שזה ייארך ארבעה חודשים. אבל נפלה בחלקי זכות ולצד המון אנשים הכי מדהימים בעולם שאני חייבת להם את כל התודה ואת כל השותפות הזאתי"
אולי קצת רקע,. המלחמה תופסת אותך, ואז מה?
"אין לנו מרחב מוגן בבית.אנחנו בתל אביב בצפון הישן עוברים אני ובן הזוג שלי עוברים לאמא שלי הביתה בשביל שיהיה לנו מרחב מוגן. אני מתחילה לעשות שם סדר מעיפה משם מלא דברים, שהסתכמו לאיזה תכולה של משאית.
של הכל רוקנתי לה את הבית, כבר נכנסתי למן לופ כזה שכבר הוצאתי עודפים מהמזווה, והיא אמרה לי, אבל אנחנו עדיין משתמשים. אמרתי לה עזבי, נקנה מישהו צריך והתחלנו ככה להוציא.
והתחלנו להביא את זה בנגלות. בהתחלה לכיכר דיזינגוף, אחר כך לנמל ואז למחרת, כשהגעתי כבר לנמל להמשיך בסדר שהגעתי לכאן, הם כבר עברו כי
ואז מצאתי את עצמי באקספו למשך 4 וחצי חודשים ביחד עם המון המון מתנדבים. בהתחלה זה היה רק באמת ביגוד, אחר כך זה התרחב.
המון מחלקות של ציוד לא מתכלה : נעליים, צעצועים, ציוד תינוקות.
אלקטרוניקה הכל מהכל בעצם המצאנו כל מיני שרשראות בכל מחלקה. זה עבד באופן קצת אחר, מיינו את הציוד השמשנו אותו, ובעצם, בסוף היום המקום מיכל לתפקד כמו חנות אמיתית עבור אותם אזרחים מפונים כשההפצה הייתה לכל רחבי הארץ.
כמה הטונות אספתם להערכתך, לכמה אנשים הגעתם?
"בהערכה מאוד גסה, לדעתי אפילו יחסית צנועה.
שבטוחה במספרים לפחות למאה אלף אנשים. הוצאנו ציוד,
עשרות גנים שריהטנו.
גם הרבה יחידות צבאיות, ששלחנו אליהם, ציוד אזרחי, כל מיני טקסטילים.
וציוד למדסים וכאלה אבל.
באמת זה היה מטורף. עשינו מן הערכה בסגירה של המקום ומעל מיליון פריטים שיצאו מהמחסן.
מתי סגרתם את זה לפני שבוע?
"ממש לפני. לדעתי זה היה סוג של שבוע וחצי, משהו כזה בארבע 10. במקביל, התחלנו את ה, את ההקמה כאן ביחד עם זה, כן.
ביחד עם בית הגלגלים. אחת המתנדבות המהממות שלי סלין שהמשפחה שלה קשורה בעמותה ומתנדבת בה במשך שנים.
היא עשתה את החיבור ויזמה את יזמה את הקשר. אני מאוד רציתי לסיים את הפרויקט.
משהו שהוא קשור ליישובי העוטף וגם מטרה חברתית וככה היא הפגישה ביני לבין אביב, מנכ"ל העמותה שבעצם הוביל ביחד איתי את הפרויקט הזה".
אז היום אנחנו ביום שמוקדש למכירה חברתית למען שיקום בית הגלגלים בעוטף ?
" זה מיועד לילדים בעלי נכות פיזית"
עכשיו אתם עכשיו אני רוצה להבין. השהית את החיים שלך לארבעה חודשים
?
"זו הייתה תקופה שבה חייתי בפחות שעות שינה, אבל זה זה כל כך ממלא שבאמת אני. עדיין סטודנטית. אני אמורה לסיים את התואר השני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ובמינהל עסקים ברייכמן"
