היום מציינים בקרב הכנסיות המזרחיות את 'חג המולד האורתודוקסי' שחל על שנה בשביעי לינואר בגלל פערים בין לוחות השנה השונים לפיהם הם נוהגים. השנה חגיגות חג המולד נערכות בישראל בצל המלחמה הקשה. כשביקרתי לפני כשבועיים בחג המולד הקתולי בעיר העתיקה בירושלים ף הרובע הרובע הנוצרי שבתקופה זו בשנה הומה מבקרים ותיירים, אך השנה החנויות ברובם היו סגורות ורק מטיילים מעטים נראו פה ושם : "זה יותר גרוע מתקופת הקורונה" מספר לי אחד המסעדנים שיושב עם קפה בפתח המסעדה שלו שעומדת ריקה ברחוב הפטריארכיה הלטינית. כמה מאות מטרים משם במקום שידוע כ'בית של סנטה' דלת הכניסה נעולה ונזירה שעוברת במקום אומרת לי: "השנה לא יתקיים הטקס בו סנטה מחלק ממתקים לילדים".
בעיר הצפונית 'חיפה' שהפכה לסמל של קיום וחיים משותפים של מוסלמים, יהודים ונוצרים אך השנה בוטלו חגיגות 'חג החגים' להם שותפים כל נציגי הדתות בעיר
שדרות בן גוריון בתקופה זו בשנה הופכים למוארים עם סמלי חנוכיות ועצי אשוח לצד הסהר המוסלמי אך השנה זה לא יקרה ואירועים צנועים יותר יתקיימו בחללים סגורים. אירועי 'חג החגים' בוטלו ועברו לחללים קטנים.
בלב שדרות בן גוריון ניצבת המסעדה הערבית 'שטרודל' שבכל שנה נעטפת בשלל צבעים ואורות אך השנה האחים עלאא ועיסא שהקימו את המקום בחרו כאות הזדהות עם המצב לא להאיר אותה לקראת החג.
האחים תמיד היו מאירי פנים ובקשו להשתלב בחברה הישראלית מבלי לאבד את זהותם שכולל גם את המרכיב הקולינרי.
המסעדה הערבית 'שטרודל' שממוקמת בלב שדרות בן גוריון היא סמל לדו קיום.
בתחילת המלחמה הצטרפו הבעלים למאות אלפי המתנדבים והכינו משלוחי מנות לטובת העורף : "המצב לא קל לכל המדינה. מקווה שנעבור את התקופה הזאת, תקופה מאוד קשה", מציין עלאא ומצטנע: "אני לא אוהב לקרוא לזה תרומות. זה לא תרומה, אנחנו עוזרים, מחויבות של כל אדם הוא לעזור. אנחנו נותנים אוכל לבית חולים רמב"ם, לחיילים, לכוחות הביטחון, פיקוד העורף, כמה שיכולים לעבור את התקופה"
ביום החג האורטודוקסי אני פוגש בפתח Saint Peter and Saint Tabitha Russian Orthodox Church ביפו את Teklab Habteslasie פליט מחבל אריתריאה שברח מאימת השלטון הדיקטוטורי בשנת 2008 לישראל דרך סודן. הוא עובד כמודד ברכבת הקלה בתל אביב ומגדל שלושה ילדים: "אני גדלתי במשפחה נוצרית אך הילדים שלי כבר לא מכירים כל כך את המסורת הנוצרית בגלל שהם גדלו בישראל אז הם מכירים טוב יותר את היהדות אז אני מגיע מחגים להזכיר להם קצת את המסורת שגדלתי עליה".
הוא מספר לי שבחג הם שוחטים כבש בגלל 'צום חג המולד' שנערך כחודש לפני החג בקרב הכנסייה האתיופית.
הכנסייה הרוסית ביפו משמשת בית תפילה לכל האנשים שגרו ברפובליקות שהיו תחת ברית המועצות והגיעו לישראל. כשאני שואל את אחת המתנדבות במקום 'איך המלחמה באוקראינה השפיעה על זה?' היא אומרת לי 'שיש כאלו שהחליטו לא להגיע אך רבים עדיין מגיעים כי במקום זה אין מחלוקות".
בתוך הכנסייה היפה מדליקה נרות אישה בשם טניה, שעלה לישראל באחד מגלי העלייה. היא נולדה בבלארוס ובגיל 30 עלתה ארצה. היא עובדת כספרית בתל אביב ומכיון שאביה יהודי ואמא נוצרייה היא תמיד התלבטה איזה חגים לחגוג: "עד שפגשתי חברה שגם הייתה במצב דומה לשלי והיא אמרה לי 'למה שלא תחגגי את כל החגים' ומאז בימים לא קלים שאני מגיעה לפה לעשות כבוד לאמא וכשצריך אני עושה כבוד לאבא בחגים יהודיים".
