החורבות של מתחמי 'הפינו – בינוי' הפכו לאתרי אימון של יחידות החילוץ וההצלה. ראש העיר מנהל את העיר 'מהבור': מרכז שליטה ובקרה שמצוי מתחת לאדמה וכולל עשרות מסכי ענק, חוות שרתים לגיבוי מסמכי העירייה ו'מנהל לחימה' עם רקע צבאי עשיר שערוך לכל תרחיש. מאז המלחמה קרית אונו הפכה למודל של עיר 'שהיא חלומו של כל מפקד בפיקוד העורף' – עם מאות מתנדבים הם הקימו שלוש כיתות כוננות כולל אחת של רופאים מקומיים, יחידת רחפנים שמדווחת בזמן אמת. תצפיתניות של 8200 שרואות הכל במצלמות שפרוסות בעיר ואיציק הליצן שמסתובב בלילה עם ניידת 'משמר השכונה' ומרגיע תושבים מבוהלים. בימים אלו השיקה העירייה אטרקציה תיירותית מקומית – 'סיורי חמ"ל' לתושבים שבאים לחזות 'בעיר שהתמגנה לה יחדיו'.
תחת הכותרת: 'אל תחמיצו את החמ"ל של קרית אונו' מזמינה בימים האחרונים העירייה את התושבים, "להיפגש עם האנשים, הטכנולוגיה והאמצעים המתקדמים ששומרים עלינו". אז מי אמר שאין תיירות ? הנה דוגמא ל'תיירות מלחמה פנימית' ובימים שבהם המלונות תפוסים בידי המפונים, לחו"ל אין טעם לצאת כדי לפגוש הפגנה פרו פלשתינית אז אפשר להתנחם במשהו שמרגיע ושנרשמתי ל'סיור חמ"ל' של עיר מגוריי, את הקפה הבאתי מהבית וקבלה אותנו במאור פנים – שרון רוזנטל אחראית משאבי אנוש שהכניסה אותנו עם קוד סודי 'לבור' של העיר – בונקר מבוצר היטב שנבנה במיליונים ומצוי מתחת לאדמה ואף "ממוגן בפני התקפות בלתי קונוונציונליות". בתוך הבונקר אני ועוד עשרה פנסיונרים וכמה ראשי ועדי בתים מתקבלים בידי אל"מ טל שחר, שמאז שפרצה המלחמה שודרג מעמדו ממנהל המוקד העירוני ל'מנהל מרכז השליטה והבקרה'. שחר מראה לו כתובת שמרוחה על קיר הכניסה ובה ציטוט של גנדי על חשיבות השירות לתושבים.
אנחנו נכנסים לחדר המוקדי העירוני שמאז פרוץ הלחימה נוספו לו עוד עמדות והוא תוגבר בידי מתנדבים: "אנחנו כבר מתקרבים לתשע בבוקר וכבר כמו שאתם רואים על המסך התקבלו 28 קריאות". מערכת ממוחשבת מפלחת את הקריאות ויוצרת אינפו – גרפיקה של זמן ממוצע שבו הקריאה נענתה "המחשב אפילו מתוכנת כך שהוא יתקשר אוטומטית לשיחות שלא נענו". באחת העמדות אני מבחין בנטלי יהוד (22) תושבת המקום שמתמודדת באופן מעורר השראה עם שיתוק מוחין שגרם לה להתנייד באמצעות כיסא גלגלים: "אבל כמו שאתה רואה אני עובדת כמו כולם והנכות לא מגדירה אותי היא רק חלק מהזהות שלי".
משם אנחנו פונים אל עבר חדש הישיבות המרכזי ממנו מתנהלת העיר בשעת חירום: "ביום הראשון הגענו לפה כבר בשמונה בבוקר, לבשנו ווסטים וראש העיר ישראל גל יחד עם נציגי פיקוד העורף ו'מנהל הלחימה' שאחראי בכל משמרת על תכלול האירוע" מסביר שחר
בשבועות הראשונים התכנסו 'בחדר ניהול הלחימה' ראש העיר וקברניטי העירייה ונציגי פיקוד העורף לישיבת בוקר וערב בה מקבל ראש העיר 'הערכת מצב' ומוסר זאת לתושבים. השבוע למשל עדכנה העירייה 'העיר בשגרה מלאה, מוסדות החינוך ימשיכו לתרגל ירידה למקלטים' כמו כן עדכן ראש העיר כי 'השבוע יתקיים קורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני) ל 45 מתנדבים אלו יצטרפו ללמעלה מחמישים שכבר הוכשרו בנושא'.
בחמ"ל הממוגן נמצא גם חדר שרתים ענק : "גם אם חס ושלום יפציצו את בנין העירייה שאף אחד לא יחשוש – החובות, הדו"חות ושאר מסמכי העיר מגובים מפני מתקפה".
בעיר קרית אונו יש אחוז גבוה של מתנדבים מקומיים והעירייה אף הקימה עבורם את 'בית המתנדב' כאות הוקרה. מאז השביעי לאוקטובר גויסו מאות מתנדבים למערך הסיוע לשעת חירום בעיר שכוללים 235 מתנדבים למשמר העירוני, יחידת פיקוד העורף המקומית שכוללת עשרות אחדות של חיילי מילואים, שש ניידות שיטור ופיקוח, יחידת אופנוענים ויחידת רחפנים בהם מתנדבים יוצאי מערכת הבטחון : על המסך הענק בחדר ניהול הלחימה מראה לנו שחר סרטון ששודר בזמן אמת בידי יחידת הרחפנים בעת נפילת טיל (28/10) בחניון מגורים, "זה נותן לנו תמונה מצב ממעוף הציפור וכך אנחנו יכולים להכווין כוחות ולראות נזק היקפי לבניינים הסמוכים".
העיר מרושתת מאות מצלמות "שנקנו מאותה חברה שהציבה כאלו על בית ראש הממשלה". שחר מראה לנו תצוגת תכלית של אחת המצלמות שמצליחה לקרוא כיתוב כיתוב על דלת חדר אשפה ממרחק של מאות מטרים, "אבל אל דאגה" הוא מרגיע את אחת התושבות שחוששת שמישהו יעז לצלם אותה בתוך ביתה, "עיוורנו את המצלמות כך שבאזורים פרטיים תהיה החשכה" וכך זה גם נראה על המסך כאשר המצלמה עושה זום אין על בית ברחוב שאול המלך.
שרון רוזנטל שמלווה את הסיור מסבירה לנו שעד לרגע שפרצה המלחמה "לא ייחסתי חשיבות מרובה לכל התרגולים שערכנו אבל היום אני מבינה שההתעקשות של ראש העיר ומנכ"ל העירייה שהגיע אלינו מאשקלון שהיא למודת ניסיון היו הדבר הכי טוב שהכין אותנו 'ליום הדין" ועוד לפני שבכלל פתחו כיתות כוננות בערים עורפיות אנחנו כבר פתחנו שלוש כאלה: כיתה חמושה, אחת שהיא לא ואחת שמורכבת מרופאים בני המקום".
שחר ממשיך בסקירה של מערכות העיר לשעת חירום והוא חושף לפנינו מערכת רב שכבתית של פיקוד העורף שמציגה מפה וירטואלית בזמן אמת שכוללת שלל דיווחים מרמזור תקול ועד לחיתוכים סטטיסטים של נפילת טילים. כחלק מהערכות לשעת חירום הם מתכוננים למצבי קיצון של נפילות טילים, אירועי רבי נפגעים והפסקות חשמל בחלקים של העיר: "אנחנו מתרגלים עם יחידות חילוץ והצלה כבר 4 שנים". קרית אונו ידועה כשיאנית ארצית בתחום 'הפינוי בינוי' ואת זה ניצלו גורמי החירום לתרגול של 'תרחיש חי' : "לפני שהורסים בניין שמיועד לפינוי בינוי אנחנו מציבים בובות בתוך הבניין ואחרי שאנחנו ממוטטים אותו אנחנו מתרגלים חילוץ עם יחידות סע"ר שלנו".
לאחר ששאלתי 'איך החמ"ל העירוני בהשוואה למקומות אחרים?' שחר אומר לי 'אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו' אך אני יכול לומר לך שאנחנו ואשקלון נמצאים בטופ ומגיעים אלינו לא מעט רשויות מקומיות כדי ללמוד את מה שאנחנו הבנו כבר לפני עשור". על רקע זה אפשר לציין כי עד שפרצה המלחמה התנהלה בקרית אונו מערכת בחירות רווית יצרים והפורומים המקומיים געשו מדיונים וויכוחים במיוחד על רקע הקמת נתיב התחבורה הציבורית לאורך הציר המרכזי שחוצה את העיר שהקשה על מעבר כלי רכב פרטיים ומתן העדפה לתחבורה ציבורית. כעת רבים בעיר טוענים שראש העיר, ישראל גל יוצא מפלגת העבודה היה 'הראשון לזהות' ונדמה שהבחירות המקומיות שנדחו הולכות להיות גם על הטיקט הבטחוני דבר יוצא דופן לערים שאינם צמודי גדר אך המלחמה שינתה סדרי עולם.
בשעת ערב מאוחרת אני פוגש את אחד המתנדבים היותר מוכרים בעיר : איציק הליצן שלוקח חלק המשמר השכונה: "זה נותן תחושה טובה ומקרין בטחון" מסביר לי ומציין אפילו מקרה של אישה שאחרי אזעקה איבדה את דרכה מרוב בלבול : "הרגעתי אותה וליוויתי אותה לביתה" הוא מציין ונוסע לדרכו: לקראת סיום ההדרכה של סא"ל שחר הוא אומר: "כשהייתי מג"ד בחילוץ והצלה בדרום נחת לידי במרחק של מאה מטרים טיל. ניצלתי בנס ומאז אני שומר חלק ממנו לתזכורת על כמה שהחיים הם שבריריים".
