הלהקה האלטרנטיבית 'הפיל הכחול' שחבריה מגיעים מאזור העוטף מוצאת עצמה בימים אלו מדלגת בין טקסי הלוויה
ביקור פצועים ושירי מחווה לצעירים שנרצחו בטבח הנורא ומצאו משמעות במילים הנוקבות של השירים.
עולם האומנות התגייס למען המלחמה באתרי המפונים, בבסיסים ובכל מקום שניתן להרים קצת את המורל. המקרה של להקת 'הפיל הכחול' קצת שונה: להקת האינדי מאשקלון מוצאת את עצמה בימים אלו מבקרת בהלוויות, בטקסי אבל ובביקור פצועים מהמלחמה. ללהקה בעלת האפיל המלנכולי עם הטקסים הנוקבים יש ביקוש לקהל צעיר נון קונפורמיסטי על אף העובדה שהלהקה כבר קיימת כמעט שני עשורים.
המקרה של אריק פרץ ובתו רות זכה לתהודה בינלאומית כאשר למול הסיפור על הקשר היחודי בין האב לבתו הסובלת משיתוק מוחין ונעה בכיסא גלגלים אותה היה לוקח למסיבות טבע נודע לפני כמה ימים כי מרצחי החמאס לא חסו גם עליהם. אריק היה ידוע בקריות כגולש וכמי שאהב את הסינגל 'שיר על הים' של הפיל הכחול. באחד מימי השבעה הופיעו בביתו חברי הלהקה ושרו לזכרו את השיר שכה אהב. כך גם ביום שישי האחרון בשוק נמל תל אביב הגיעה הלהקה לבצע את השיר עם המילים המהדהדות :
"רשם שמי שלא גולש לא קיים
נכנס למים וחיכה לגל שיקח אותו רחוק מכאן
הביט לשמש בעיניים
הוא לא ידע שזאת הפעם האחרונה"
הפעם השיר הוקדש לזכרו של טל קרן ז"ל, נער בן 17 מנתיב העשרה שהלך באותה שבת ארורה לדוג בחוף זיקים יחד עם שני חברים ומשם הוא כבר לא חזר. קרן עבד בשנים האחרונות בדוכן הפרחים של משק בן צבי במוצב דרך קבע בשוק הנמל בתל אביב: גלעד לוי, סולן הלהקה: "לצערי בתקופה זו השירים שלנו מדברים להרבה אנשים ואנחנו מוצאים את עצמנו מטיילים בין 'שבעות' אנחנו מנסים מהצד שלו לעשות את העזרה הקטנה הזו יחד עם כל קהילת האמנים והזמרים בארץ".
לפני כמה ימים בקרו חברי הלהקה את הפצוע אוהד דגמי לוחם יחידה מובחרת שנפצע מקליע בלסת: "אני מרגיש שהוא הציל את החיים שלי כי אני גר ביד מרדכי". רבים מבין חברי הלהקה גרים באזור הדרום (הלהקה נוסדה בעיר אשקלון) והם מוצאים את עצמם מפונים מהאזור יחד עם עוד עשרות אלפים מה שלא מונע מבעדם להושיט יד: "מוזיקה היא בריחה, מפלט ומקום בו אתה יכול לפרוק את הרגשות שלך". אומר הסולן לוי
עילי ברעם ז"ל היה דמות ידועה בסצינת המסיבות ומי שהביא למודעות לשיטה הפרא רפואית של מקלחת קרח. גם הוא נרצח במסיבה ברעים. ברעם היה אחיין של השדרן גיא זוארץ שהקדים לו קטע משיר שכתב באחת התוכניות האחרונות בו הוא משלב משפטים מתוך השירים של 'הפיל הכחול'. יומיים לפני הירצחו הוא שלח לחברתו שיינא – את השיר 'טיול' של הלהקה עם המילים שלא נותנות מנוח :
"והאמת, כולנו יודעים שיום אחד הטיול ייגמר
היה דווקא כיף, נהנינו נורא, שמחנו מטוב וצמחנו מרע.
גיטרה בשמש, על דשא ירוק, עפנו גבוה, צללנו עמוק
בכינו מצער, בכינו מצחוק.
"רק שפתחתי את הקישור ששלח לי"סיפרה חברתו, "הבנתי שהוא כנראה ידע באיזושהיא צורה שהוא סיים את 'הטיול' שלו בעולם הזה ואמרתי לעצמי שאין מצב שבערב האחרון של השבעה שאני לא מביאה את הלהקה לשיר את זה איתנו כאן עם כל החברים שהוא אהב".
אני אסיים עם הדברים הכואבים ומלאי התקווה שנשא תום בן צבי לפני ההופעה של הלהקה ואל מול קהילת נתיב העשרה ש 20 מבניה נרצחו ועוד רבים נפצעו ונחטפו : "עברנו יום שבת ארור, נראה שכאילו עבר נצח מאז ואין סוף לבכי. אני בטוח שנהיה חזקים, אני רוצה שתרגישו את האהבה שיש פה. אני 14 שנים פה ומשמח אנשים עם הפרחים שלנו. וכל הזמן אומרים לי 'כל הכבוד לכם שאתם גרים שם'. 'כל הכבוד שאתם שומרים עלינו'. ואני כל הזמן אמרתי להם: 'אני נולדתי שם, אני לא כזה גבר, אני לא אשחק לכם אותה עכשיו'. וכל שבוע אתם קונים פרחים ואומרים: 'מה אתם מהעוטף?'. ואנחנו באמת לא האמנו שאנחנו עד כדי כך מגן אנושי של המדינה. זו הזכות שלי לדבר מול קהל כל כך יפה שאנחנו יודעים שאנחנו הצד של האור. לא משנה מה יגידו על עם ישראל, על העם היהודי. אנחנו שייכים לשבט אחר. אני כבר לא מסוגל יותר להכיל לוויות. אבל אנחנו הלכנו באין ברירה לחבק, משפחה, משפחה. אני מקווה שמפה ניקח את כל האור הזה, נתחזק ביחד כי אין לנו ברירה. טל מאוד אהב את הים והפיל הכחול הגיעו לשיר לזכרו. אני רוצה לומר משהו על זה: בשבועות האחרונים כל המוני אנשים ממקומות שונים בארץ שבאים ורוצים לעטוף אותנו, אני חושב שאחד הדברים היפים זה לעצור רגע, להסתכל אל האנשים ולהכיר אותם ולחבק אותם בחזרה. ואז יוצאים הרבה דמעות. תנסו את זה – כל אחד עם היכולות שלו. ואז מתברר כאשר טיפה 'חופרים' מגלים שמאחורי כל אדם במדינה – מסתתרים מלא סיפורים".
