בכל שנה, כשנגמרים חגי תשרי, על כל הארוחות, החופשות, המפגשים המשפחתיים והנסיעות, אתם יודעים מי מתכוננים לחגיגה? בעלי העסקים הקטנים והבינוניים!
במשך חודש, לא היו לנו ימי עבודה, היו לנו רק הוצאות: המשכנו לשלם משכורות, שכירות, קמפיינים ברשת, המשכנו ייצור, תשלום לספקים. אבל לא הרווחנו. אז בכל שנה כשמסתיימים חגי תשרי אנחנו מתכוננים לחגיגה. לחזור לעבודה סדירה זו החגיגה שלנו.
החודש הזה כמובן לא בא לנו בהפתעה. אנחנו יודעים את זה, שבכל שנה, יש חודש של חגי תשרי, וחודש של פסח+ יום הזיכרון+ העצמאות+ יום השואה. אנחנו מתכוננים לזה, רובנו חוסכים לזה, העסק שלנו ערוך לזה. אבל לא היינו ערוכים לכך שביום בו היינו אמורים לחזור ולפרנס את המשפחות שלנו ואת משפחות העובדים שלנו, תפרוץ מלחמה.
וכשהיא פרצה, התגייסנו. הפסקנו לשווק, לא פתחנו את העסק, העובדים שלנו או נשארו בבית עם הילדים או הלכנו יחד איתנו להתנדב, לקנות, לבשל, לארוז, להסיע, לעסוק בהסברה, להוות עורף חזק או להתגייס בפועל למלחמה.
עבר שבוע. כבעלת עסק לא הרגשתי נוח, לא לפרסם, לא למכור, לא לבקש מהעובדים שיגיעו לעבודה. האמת? אפילו לא הרגשתי נוח עם זה שאני נושמת סדיר בעוד שיש משפחות שמחפשות את האהובים שלהם. או מתאבלות על האובדן שלהן.
עברו שבועיים. אנחנו עדיין לא מתפרנסים, פה ושם מישהו מעז להעלות קמפיין בפייסבוק, לפעמים מקבל תמיכה, לרוב חוטף אש על איך הוא מעז?
ואני בהתלבטות גדולה.
להיות או להיות?
לחזור לעבודה? לנסות להתפרנס? לתת שירות? למכור מוצרים?
או להמשיך להתאבל? להתנתק מהחדשות? לתרום את השירותים שלי במקום למכור אותם?
אני יודעת שזו התלבטות של עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים היום.
בישראל, עסק קטן הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ש"ח, ועסק בינוני מ-11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון שח. אלו מהווים כ-99.5% מכלל העסקים בארץ! כמעט כל העסקים בישראל הם קטנים ובינוניים. רובם אגב, הם עצמאים שאינם מחזיקים עובדים כלל.
אז תחשבו כמה אנשים יושבים היום בבית ומתלבטים. להיות או לא להיות? מותר לי לחזור לשגרה? מישהו יפגע ממני? האם זה לא מכבד? כמה זמן אוכל להמשיך בלי להרוויח? ואיך זה שאף אחד לא כועס על שכירים כשהם הולכים לעבודה?
כמובן שאין תשובה אחת נכונה וכל בעל עסק יעשה על פי צו מצפונו.
הנה כמה דברים שעדיין אפשר לעשות למען העסק בימים אלו. רוב הטיפים ברשת מדברים, ובצדק, על צמצום משמעותי בהוצאות. למשל: בקשה לדחיית תשלומים לספקים יציבים, הוצאת עובדים לחל"ת, הקטנת ייצור ועוד
אבל אני רוצה לעזור לכם בעיקר במה לעשות היום בשביל היום שאחרי:
המשפט הכי חשוב שאתם צריכים להרהר בו כרגע הוא שעסק, הינו סך הרווחיות השנתית שלו, מחולקת על פני 12 חודשים. כלומר, עסק יציב לא מתנהל חודש בחודשו אלא בחישוב שנתי עם ממוצע חודשי. אתם צריכים להתרכז כרגע בדרכים להגדלת הרווחיות ביום שאחרי המלחמה. על מנת שהסך השנתי שלכם יפצה על החודשים ההפסדיים והעסק יתאזן.
צילום: שרון אלדר
איך עושים את זה?
- פחות אבל עוד כואב: הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא לבדוק האם בכלל לעסק יש זכות קיום אחרי המלחמה. אם העסק קורס בתוך חודש – חודשיים, האם הוא רווחי מספיק, יציב מספיק, מפרנס אתכם מספיק בימי שיגרה? אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זה שעסק צריך רזרבות. האם יש חוסן לעסק? האם זו לא ההזדמנות לחשב מסלול מחדש ולהבין האם בכלל להמשיך להשקיע בו. יתכן וזה בדיוק כרטיס היציאה שחיפשתם.
- חפשו כוכבים: מה המוצר הכי רווחי שלכם? לא תמיד זה המוצר הכי נמכר בעסק. ולא תמיד זה המוצר או השירות שאתם הכי אוהבים. המוצר הכי רווחי הוא זה שעולה לכם הכי פחות לייצר או לתת כשירות ומכניס הכי הרבה כסף ביחס להוצאה. רכזו מאמצים ומשאבים בלמכור רק אותו בתקופה הזו.
- תסתמו חורים: בכל עסק יש תשתיות, תשתיות בייצור, בשיווק, בכוח אדם, בביטוחים וכו'. ובתשתיות תמיד יש "חורים" מהם נוזל כסף. זה בדיוק הזמן לעשות את כל הבדיקות ותהליכי ההתייעלות שאין לכם זמן לעשות בשוטף. תשלומים לא רלוונטיים, כפילויות בקניות, אבטלה סמויה, מחירונים ישנים, ספקים יקרים ועוד.
ולבסוף, תתחדשו! תלמדו משהו חדש, תרחיבו את היריעה, תפתחו מוצר או שירות שעוד אין לכם והוא ידרש ביום שאחרי. אם אתה עורך דין תלמד גישור, אם אתה מאמן עסקי תלמד ייעוץ ארגוני, אם אתה משווק בדיגיטל תלמד AI, תלמדו תחום נוסף, כדי שתמיד תהיו מעודכנים במילה האחרונה בשוק ותוכלו לתת ערך מוסף ללקוחות שלכם. אלו יפתחו את החוסן העתידי של העסק שלכם לקראת המשבר הבא. וסביר שיהיה כזה.
במהלך השבוע שעבר אירחנו בביתנו משפחה מאשקלון. משפחה מקסימה, שבסוף אותו שבוע חזרה הביתה. על אף שהיה להם נוח, נהנינו מחברתם והם היו מאוד רצויים ויכלו להישאר ככל שירצו. למה הם חזרו לאשקלון? כי הם רצו את שגרת חייהם חזרה, גם אם היא שונה מהרגיל. נורמליזציה תורמת לחוסן שלנו. הניסיון לייצר שגרה חדשה בתוך הכאוס זה חלק מהחוסן שלנו. אז אם אתם מרגישים צורך לחזור לעבוד ולהתפרנס. להיות. זה בסדר. או להפך, אם ביכולתכם להמשיך להתנדב, או להיות בבית עם הילדים ולהתמודד אחר כך. לא להיות. גם בסדר.
העיקר שתשמרו על עצמכם ושיהיו בשורות טובות.
ואם אתם רוצים, לחלוק איתי, לשתף אותי, להתייעץ איתי אתם מוזמנים בשמחה ליצור איתי קשר באופן אישי ב 055-9721327
אודליה אלכסנדרוביץ,
מפתחת שיטת ארכיטקטורת חיים, הרשומה בסימן מסחרי בישראל ובארה"ב ומכשירה מאמנים לאמן בשיטה. בעלים של המרכז להתפתחות אישית ומקצועית, מרצה ומנחת סדנאות בארץ ובחו"ל.
יועצת ארגונית, מאמנת אישית, עסקית, ומגשרת מוסמכת, בעלת תואר בתקשורת, ובוגרת לימודי פסיכולוגיה חיובית. בעלת ניסיון רב בעולם השיווק והמכירות, וותק בעולם ההדרכה, העצמה וההנעה להישגים.
מחברת ספרים רבי מכר. בין לקוחותיה: בנקים, חברות אשראי, משרדי ממשלה, חברות ביטוח, הייטק, ועוד
לינק ישיר לאתר www.lifearchitecture.co.il
