בין שלל היוזמות לפתרון המחלוקת סביב המהפכה המשפטית שעלו וצצו בעקבות משבר האמון והקרב על הדמוקרטיה צצה לה בחודשים האחרונים יוזמה של קבוצת צעירים 'בוגרי מחאת קפלן' שהחליטו לאמץ יוזמה בינלאומית של יצירת 'אסיפות עם' במטרה לכונן חוקה "הבנו שהתנגדות זה דבר חשוב אבל גם צריך להציע מה 'כן". סיפרו יוזמי ההצעה כשהם מציעים הצעה רדיקלית בה "המנדט יעבור מהממשלה לעם בסופו של דבר"
לפני כחודש באחר צהרים נעים התכנסו להם עשרות אחדות של אנשים במעגל משותף בפארק וולפסון בגבעתיים. זו לא הייתה קבוצת תמיכה ולא קבוצה בעלת תחביב משותף. אלו היו אנשים שהגיעו למפגש הקמה של 'חוקה מלמטה' שרוצה לגייס תומכים ולהפוך לתנועה עממית שעורכת אסיפות עם ומגשת חוקה בהסכמה רחבה אלא שבנתיים הם מתרכזים בעיקר באזור המרכז ובחיפה ומתקשים להגיע לפריפריה אבל זה בהחלט בתוכנית שלהם
אלה ברונו (31) מתגוררת ביפו, מגיעה מתחום החינוך הבלתי פורמלי ומנחת קבוצות. ברונו היא חלק מהגרעין המייסד של התנועה והיא כבר "שלושה חודשים עד צוואר בפרויקט הזה". בורנו השתייכה לקבוצה אקטיביסטית של המחאה המשפטית בשם 'לחסום את ההפיכה' שעסקה בפעולות ישירות בלתי אלימות במטרה לעצור את המשך החקיקה המשפטית השנויה במחלוקת
"באיזשהו שלב" משתפת ברונו "הייתה לנו את ההבנה שבעצם התנגדות זה דבר חשוב, בטח לדברים שאנחנו תופסים אותם כדברים לא צודקים, אבל בלי להגיד מה כן אפשר לקדם, זה לא ממש יצליח. אז מה כן? ככה הגענו בעצם לרעיון של אסיפת אזרחים".
הנסיונות לבסס חוקה בישראל עולים עכשיו ביתר שאת בעיקר מצד החלק השמאלי של המפה הפוליטית אך לאורך ההיסטוריה היו לא מעט ניסיונות של חקיקת חוקה הן בידי גופים חוץ פרלמנטריים והן בידי הכנסת עצמה. אבל בחטא הקדמון של אי חקיקת חוקה לישראל אשמה הכנסת הראשונה – באספה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה, התפתח ויכוח האם יש עליה חובה לחוקק חוקה ואם נכון לחוקק חוקה כאשר מפלגת השלטון מפא"י והמפלגות הדתיות התנגדו לחקיקת חוקה על ידי הכנסת הראשונה ומפלגות האופוזיציה בהובלת תנועת החרות בראשות מנחם בגין דרשו לחוקק חוקה לאלתר בסופו של דבר החליטה הכנסת, ב-13 ביוני 1950 ברוב קולות שלא לכונן חוקה מיידית. בכייה לדורות כבר אמרנו
בורנו אומרת : "מבחינתנו הפתרון הכי טוב ששמענו עד כה הוא ליצור חוק. כי אנחנו נמצאים בקיפאון הזה. קוראים המון דברים אבל בסופו של דבר יש תקיעות מאוד גדולה, שהאזרחים והאזרחיות הפשוטים רק בסבל מזה. לא משנה אם הם בעד הרפורמה, נגד הרפורמה, ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, ערבים, יהודים כל אחד בדרכו שלו סובל"
תנועת 'חוקה מלמטה' שואבת השראה מרשת של אקטיביסטים בינלאומית בשם A22 שתומכת בקמפיינים שעוסקים בחיזוק דמוקרטיות שנמצאות תחת מגננה. ברונו :"מתוך הבנה שבלי דמוקרטיות אי אפשר לקדם שום דבר אחר".
עומר עובדיה (23) צעיר שהגיע מהמחאה של משבר האקלים ומהמקימים של התנועה הזו. מסביר כי לדעתו "הבעייה אינה ביבי אלא שביבי ושותפיו הם תוצר של הבעייה. ואז נשאלת מה הבעיה כאילו.מה לא עובד בשיטה הקיימת?
בעצם אנחנו רואים בעיות להרבה מאוד אנשים משני הצדדים, או שני המחנות, שכדי כרגע בעד הרפורמה או נגד הרפורמה או המחנה השלישי שאדיש לרפורמה.
הבעייה היא : לא מאמינים במוסדות, לא מאמינים בשיטה יכול להיות שמערכת המשפט וזה יכול להיות המוסד שהוא הממשלה. כאילו בסופו של דבר יש חוסר אמון. יש קיטוב מאוד גדול שזה שנאה על רקע דעות". דבר נוסף שעליו מצביע עובדיה הוא "שיש חוסר ייצוג, כאילו הכנסת לא באמת מייצגת את הציבור הישראלי. אנחנו רואים שיש הרבה יותר גברים, הרבה יותר גברים שהם כבר מבוגרים. אנחנו רואים שכאילו גם קבוצות שכן מתקבלות בכנסת בסוף, הם לא באמת ממשות את היכולת שלהם למשול".
"אז התשובה שלנו זו יצירת חוקה. כי אנחנו חיים בתוך איזושהי מידה של משחק סכום אפס, כזה גדול שבעצם בממשלה יכולה להעביר את כל החוקים, ויש מעט מאוד איזונים ובלמים. אין הרבה שיח ואין מה שפעם היה, אבל המסורת הזאת של להתדיין ולהגיע להסכמות הלכה ונעשתה קשה. ובאמת השיטה אין בה שום דבר שמחזיק את הדבר הזה. ואחד הדברים אני חושב שגם הכי מטרידים את בני הדור שלי. זה גם החשיבה לטווח קצר או האיסוף.
ראייה כזה, שנובע מהצורך של פוליטיקאים להיבחר מחדש, גורמת להם לקדם מדיניות פופוליסטית, מדיניות שבעיקר תורמת להם להיבחר שוב, או לצבור הון פוליטי או הון פיננסי".
אז אנחנו רוצים לקדם פתרונות למשבר האקלים, או פתרונות ברי קיימא לסכסוך עם האזורים שאנחנו נמצאים בו וכל האיומים שעתיד טומן בחובו
אני מאמין שאם נקבל בחזרה את הכוח אז נצליח להכריע בשאלות הערכיות
המחשבה שמומחים כאלו ואחרים יחליטו במקומנו בשאלות ערכיות אינה מובנת. הם אנשים חשובים שאולי יודעים לבנות חללית נניח אבל השאלה היא 'האם בכלל צריך להשקיע ולבנות חללית או להשקיע בחינוך?' ולכן רק אזרחים ואזרחיות מהשורה שיש להם מרחב שמאפשר דיון יוכלו להגיע יחד להחלטות הערכיות הנכונות.
כרגע הדרישה מראש הממשלה, ראש האופוזיציה ונשיא המדינה לתת את המנדט לאזרחים והאזרחיות, כלומר להשקיע את המאמצים בפתרון זה שהם יתנו את יעבירו את המנדט האלה,
ובעצם אם עד ספטמבר זה לא יקרה, אז אנחנו נעשה את זה באותו רף. כלומר אנחנו נסתייע במימון המונים כדי באמת רק לעשות".
כן, אז איך אנחנו נבנה את התנועה?
בעצם, מכל מעגל אזרחים אנחנו רוצים להוביל אנשים לתוך פעולות מחאה ישירות, לא אלימות.
תחילה צעדות ובשלב קצת יותר מתקדם של הפרויקט, גם חסימות כבישים, שיבוש של הסדר הקיים כדי לאפשר את הסדר החדש. שזו הדמוקרטיה הזאת. אנחנו מנסים לעשות זאת מלמטה".
