נאום 'בר אילן' של הנשיא הרצוג בו הגן על מערכת המשפט והציג את שורשיו היהודים של עקרון הפרדת הרשויות

הנשיא יצחק הרצוג היה אורח הכבוד בטקס מתן תארים בפקולטה למשפטים באוני' בר אילן שקרויה על שמו של אחיינו – יעקב הרצוג

במסגרת הטקס שלח הנשיא את תנחומיו למשפחות שיקיריהם נרצחו בפיגוע הקשה בישוב עלי. מיד לאחר מכן פנה אל הקהל ופתח בנאום הגנה על הרשות השופטת וכן הציג את התפיסה של הפרדת הרשויות שנטועה עמוק בשורשי היהדות ולבסוף הסביר "מי שמדברים בשם היהדות, נגד מערכת המשפט, או בשם הדמוקרטיה, נגד גיוונה ושיפורה, עושים עוול לעומק הדיון"

 

"אנחנו לא תמיד יודעים שהדמוקרטיות המערביות המתקדמות עומדות וניצבות על 'ירושלים',  על יסודות התנ"ך המשנה והתלמוד. הדמוקרטיות המערביות מונחות על המסורת הפוליטית היהודית, ואולי אף יותר מאשר על תרבות יוון על אתונה. חוקרים בעלי שם, כמו מייקל וולצר וסטיוארט כהן, הדגישו את יצירת ה'אדם בצלם', כיסוד עליו מבוססת חירות האדם ומעמדו במחשבה הפוליטית המודרנית, וכן את התפיסה המבחינה בין שלושת הכתרים: כתר כהונה, כתר מלוכה וכתר תורה שתרמה לעקרון הפרדת הרשויות.

פרופסור אריק נלסון מהרווארד בספרו 'הרפובליקה העברית' הוכיח את ההשפעה של התנ"ך והתלמוד על החשיבה של הוגי המשפט הבינלאומי והמחשבה הפוליטית כמו הוגו גורציוס, ג'ון לוק ג'ון סלדן ותומס הובס. לאחרונה פרסם פרופסור דיוויד פלייטו מ'האוניברסיטה העברית' בירושלים. ספר מרתק  שהוא פורץ דרך שיצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת הארוורד. הספר עוסק בשלטון החוק והפרדת הרשויות ביהדות בכלל, ובמשפט העברי בפרט החל מתקופת התנ"ך ובעיקר בתקופת המשנה.

ובכן – קיומה של רשות שופטת עצמאית הם מיסודותיה של המחשבה המדינית המודרנית. אלא שבעולם העתיק הרעיונות הללו לא היו מקובלים: המלך מינה שופטים, ושימש בעצמו שופט. ועל כן שהמשנה במסכת סנהדרין מפרידה באופן ברור בין המלך למשפט, וקובעת 'המלך לא דן ולא דנים אותו' היא עושה משהו תקדימי. רבים מאיתנו חושבים שהחידוש
מצוי בחלק השני של המשפט, דהיינו חסינות המלך מפני הדין, אלא שפלטו, טוען שמבחינה היסטורית, ועל רקע התפיסות המקובלות באותה העת, החידוש הגדול ביותר הוא בחלק הראשון של המשנה: 'המלך לא דן' – המשנה מנתקת את המלך מתפקיד השופט.
זוהי הפרדת הרשויות, משמע, הבסיס למבנה הדמוקרטי. אמנם התפיסה המוצגת במשנה היא לא התפיסה היחידה של חז"ל. אין חולקים על כך שעל פי חז"ל, לרשות השופטת יש מעמד משל עצמה, שלא נובע מכך שיש לה 'ארנק או חרב', כלשון הביטוי אלא מיושם באמצעות הדיינים, מעמדם וחוכמתם. עוד מדברי יתרו למשה ומצוות התורה "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" וכמובן בהמשך. בדברי חכמינו מעמיקה מתבססת עצמאות הדיינים, בתי הדין ומעמדם, כך שנוצרת הפרדה ברורה עוד יותר בין הכוח הפוליטי למערכת המשפט, לתפיסתם מערכת בתי הדין וראש הסנהדרין היא זו שממנה את השופטים שמתקדמים בתוך המערכת כפי שמתאר הרמב"ם וכך הוא כותב "מבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקים כל מי שימצאו חכם וירא חטא, ועניו ושפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו, ומשם מעלים אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלים אותו לפתח האזרה ומשם מעלים אותו לבית הדין הגדול"

.
משמעות הדברים היא שקיימת מערכת משפט עצמאית בנפרד מהכוח הפוליטי ומשלימה לעם כולו מנעד מגוון של ההנהגה.

אנו רגילים לומר שהעם היהודי מתפלל שלוש פעמים ביום לירושלים לשיבת ציון, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים שהוא גם מתפלל שלוש פעמים ביום לכינונה של מערכת משפט עצמאית.

 

הימים האלה הם ימי מחלוקת, ימי ויכוח מפלג ומקטב שמערכת המשפט במרכזו. שיהיה ברור מחלוקת, היא ערך יסודי עבור עמנו המחלוקת על מערכת היחסים שבין הרשויות, על אחת כמה וכמה, ובלבד שהיא לשם שמים.

בכבוד והקשבה, מי שמדברים בשם היהדות, נגד מערכת המשפט, או בשם הדמוקרטיה, נגד גיוונה ושיפורה, עושים עוול לעומק הדיון, מפני שכאמור אין חולק על כך שהעצמאות המערכת המשפטית היא ערך דמוקרטי ויהודי כאחד. עצמאות מערכת המשפט ואי תלותה היא לא איזו המצאה ישראלית חדשנית, אלא הכרח שמושתת על יסודות דמוקרטיים והן על יסודות יהודיים עתיקי יומין. העצמאות הזו היא שביססה לנו רשות שופטת עתירת זכויות שהיא מקור לגאווה בזירה הבינלאומית ובעלת אתוס מכונן ומבוסס של עשיית צדק ומשפט. תיקון עוולות ועזרה לחלש, ברוח חזון נביאי ישראל, שאינני סבור שיש סתירה בין הדברים הללו לבין העובדה שלמרות ההכרח בעצמאותה מערכת המשפט צריכה לשוחח עם החברה, להתכתב עם רשויות אחרות להכיל בתוכה עוד דעות נוספות עוד תפיסות עולם שונות. עוד נקודות מבט חולקות. ככל שמערכת המשפט על שלל אגפיה תכניס לתוכה אזרחיות ואזרחים מגוון האמונות התפיסות ואורחות החיים בחברה הישראלית כך, היא תתחזק כלפי פנים וכלפי חוץ, ומספיק לראות את הגיוון הנפלא כאן כדי לדעת שזה אפשרי. ועל כן אני סבור שבמקרה הזה בו כולנו דואגים לכך שמערכת היחסים בין הרשויות תתנהל ברוח ערכי מגילת העצמאות, תוך שמירה על ערכינו היהודיים והדמוקרטיים. ההקשבה והכבוד ההדדי לטיעונים המבוססים יכולים וצריכים להיות הבסיס לדיון ומלבד שהיא תהיה למחלוקת לשם שמים, ובתקווה להסכמות רחבות"

 

דקנית הפקולטה, פרופ' מיכל אלברשטין, הכריזה בטקס על הקמת מרכז "צדק מארץ", שיפתח תפיסה חדשנית של המשפט כגשר בין תחומים ובני אדם, במטרה לסלול שביל זהב מבוסס-דיאלוג והסכמות בחברה הישראלית והגלובלית. בהשראת הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהלים פה, יב), המרכז יקדם מחקר, מדיניות, כלים, פרקטיקות וחשיבה יצירתיים, על אודות העתיד המשותף של החברה הישראלית, תוך שאיפה לסולידאריות.