אתמול למי שלא זכר הוא היום שבו לפי התאריך הלועזי הוא יום הקמת המדינה – מזה כמה שנים הפלשתינים אזרחי ישראל מציינים אותו בטקס 'יום הנכבה'. מה שהופך כל שנה למלחמת השמצות וקללות וגם כמה עצורים מצד הפגנת הנגד של ארגון 'אם תרצו'. אבל השנה החלטתי (כפי שקראו ארגונים פיוס ושלום) לשמוע באמת מה רוצים הערבים שמציינים את 'יום הנכבה' ?
אני אומר זאת כי אני חושב שבמסגרת הסדר שלום ופיוס כולל וסיום התביעות יש בהחלט חשיבות להכרה 'בנכבה' הפלשתינית כמו גם הכרה בעוול שנגרם ליהודים שגם הם הגיעו כפליטים מאירופה או מארצות ערב וגם הם סבלו ונהרגו במלחמת השחרור. לכן ראיינתי את ראזי – אחד ממארגני הטקס. בחור צעיר, חכם ופעיל של תנועת חד"ש וגם קומוניסט גאה (מי שמארגן את הטקס הם פעילים של חד"ש ואליהם מצטרפים חברי כנסת. אך תנועות ימניות ודתיות פחות מתלהבות מכך כמו בל"ד או רע"ם) .
הראיון התחיל די טוב – כלומר טקס שמטרתו לציין את הכאב והעוול שחוו הפלשתינים ב 48 אך מבחינתו המארגנים הכרה בכאב אינה סוף פסוק אלה תחילת של דרך שבסופה אנחנו מכירים בזכות השיבה של מיליוני פלשתינים, מפצים אותם ומספקים להם דיור. כלומר – ההכרה בנכבה כעוול שנגרם לפלשתינים – דרישה ראויה בפני עצמה (כמו ועדות האמת והפיוס ודרום אפריקה) היא רק הפתיח לזכות השיבה שפירושו – זכות השלילה שלנו העם היהודי. כלומר לחזור למדינה פלשתינית אם ותקום זה לא על הפרק אלא לבתים או לבתים ליד.
וראיון הופך להיות יותר ויותר הזוי כאשר אני מציע לראזי אפשרות לערוך טקס משותף שבו נכיר בעוול שנגרם לשני הצדדים כאשר כל אחד לוקח אחריות על חלקו – על זה אין מה לדבר "כי רק המדינה היהודית עשתה פשעים וביצעה טבחים בפלשתינים" ובסוף אני כבר הייתי המום – "הרי לפי שאני יודע חמש צבאות ערב פתחו פה במלחמה נגד היהודים שבראשם עמד תומך של התנועה הנאצית ? " ושימו לב לתשובה : "לפי התפיסה הקומוניסטית הציונים, הבריטים והריאקציה הערבית חברו יחדיו כדי לשלול מהעם הפלשתיני את זכות למדינה" אבל חאג' אמין אל חוסייני היה ראש התנועה הפלשתינית ? השבתי לבחור "זו טעות פוליטית שהיום משמשת את הפרופגנדה הציונית כדי להוביל מדיניות גזענית". בחלק הזה הוא כבר איבד אותי
עוד משהו מאוד מעניין – הייתה לי שיחה עם כמה פעילי חד"ש יהודים שהגיעו לטקס ואמרתי להם איך הם מסכימים לזכות השיבה ? "מה הבעייה" הם אמרו לי "ראשית לא חושב שהמדינה יכולה לקלוט מיליוני פליטים עניים וגם אם כן בבחירות לאחר מכן בל"ד תרכיב את הממשלה והם יהפכו אותנו למיעוט ויקימו פה עוד מדינה ערבית גנרית שבה אנחנו יודעים איך מתייחסים למיעוטים" אז הם השיבו כי "זו תהיה פדרציה שתתנהל לפי עקרונות דמוקרטיים ואזרחיים עם שותפות ושלום". אני לא יודע באיזה ללנה לנד הם חיים אם כי אלו עקרונות באמת ראויים אני חייב לצין אבל תוך כדי שאני מדבר איתם מאחוריהם מאות הערביים מחזיקים עשרות דגלי פלשתין, עוטים כאפיות ושרים את ההמנון הפלשתיני ולא את האינטרנציונל הסוציאליסטי. כלומר הם מדברים בשם ערכי השיויון, המוסר הנעלה והערכים האוניברסליים אבל הם אנשים מאוד מאוד לאומיים (שלא לומר לאומנים), אתניים ופרטיקולריים. חוץ מזה אנחנו בתקופה שזה כל אחד מתגדר בזהותו – ואפילו בתוך העם היהודי אחד רוצה להיפרד מהשני אז נוכל לקיים פה מדינת כל אזרחיה ונשיר 'אימגין שמכל עבר כולם נעשים יותר ויותר זהותנים, דתיים ולאומיים. כשכל המרחב יהיה אחרת אולי נדבר על זה (עכשיו זה נראה סביר כמו השאיפה למשיח או בית מקדש)
