פעם בשנה זה קורה : יפו עוטה בגדי חג ,יחד יהודים, ערבים ונוצרים שוכחים לרגע את המחלוקות וחוגגים חנוכה, כריסמס ואת השנה האזרחית. בערב חג המולד עוזבים את העבודה הקשה קהילת העובדים הזרים מהפיליפינים, מהודו מתאילנד ועוד מדינות. לובשים בגדי חג ונהנים לרגע מסוג של נורמליות והשנה זה היה קשה לאור גל הטרור ששוטף את הארץ והשפעתו גם הגיעה אל יפו. אבל בערב כה חגיגי אין טעם להזכיר את הקשיים עכשיו הזמן לשמוע קצת. ברחבה הגדולה שליד הכנסייה הקתולית של שם אנטוני הקדוש מתכנסים מאות מאנשי הקהילה ההודית כדי לחגוג את המיסה המרכזית עם בישוף מיוחד שהגיע היישר ממדינת בלארי בהודו.בתוך הכנסייה עצמה מתחלפים כל העת התפילות: פעם זה מיועד לקהילה הפולנית, פעם זה לאנגלו-סקסיים ופעם זה לפיליפינים.
המון אנשים עומדים בחוץ ומקשיבים לקול שירת הלהקה המאולתרת שבעבר כזה שירתה נפלאה. ברחבת אנדרומדה אני פוגש שלוש נשים פיליפיניות שממהרות למסיבת ערב כריסמס לא לפני שהן לקחו חלק בתפילה וצילום ליד עץ האשוח הענקי שהציבה במקום העירייה. השנה נערכו מגוון אירועים שקשורים לחנוכה וחג המולד במטרה לקרב בין הקהילות. כך נערך ערב 'חנוכריסמס' במרכז היהודי – ערבי ביפו וכן תהלוכות וסיור לימודיים במקום שמסבירים על ההיבט הנוצרי של יפו.
חשיבותה של יפו בנצרות קשורה לאירוע שהתרחש לאחר שישו עלה השמיימה. פטרוס, שהיה אחד מתלמידיו החשובים ביותר של ישו, התארח בביתו של שמעון הבורסקאי ביפו. הוא עלה לגג להתפלל ונרדם. בחלומו הוא ראה מטפחת גדולה ובה מאכלים רבים יורדת מהשמיים. קול קרא אליו ואומר לו לאכול מהמאכלים, אבל פטרוס אמר שחלק מהמאכלים טמאים. הקול פונה אליו שוב ואומר לו שמה שאלוהים ברא כטהור אתה אל תטמא (מעשה השליחים פרק 10).
חשוב להבין שזה שהחיזיון הזה יש לו משמעות חשובה כיוון שישו פעל במסגרת יהודית ואינו שאף לבטל את המצוות. רק לאחר מותו החל פטרוס שנחשב לאפיפיור הראשון ופאולוס לבשר את הדת החדשה ולבטל את המצוות החיזיון הזה היה הצעד הראשון שבישר את היפרדות הנצרות מהיהדות.
בכנסייה המרכזית והיפה בלב יפו העתיקה ע"ש פטרוס התקיימה מיסה בעברית ובאנגלית. ראיין מטפל פיליפיני ביום יום ונגן אורגן וזמר שמלווה את הלהקה של הכנסייה בערב חג המולד מספר לי שבערב כזה כולם נהוגים לברך האחד את השני, לשלוח אגרות ברכה ולסיים בארוחה חגיגית במיוחד. בקצה הכנסייה אני פוגש את יאן כרמל (30) מורה מכפר סבא. הוא אתאיסט מוחלט ובכל זאת הוא מאוד נהנה לבוא לראות את מנהגי החג "אני מגיע מטעמים תרבותיים" הוא מספר לי ואני מתעניין לפשר הכובע המוזר שהוא חובש לראשו "זה חד קרן אבל אני לא מאמין בזה יותר מאשר מה שהאנשים מאמינים פה אבל חשוב לי לכבד אותם". בסוף הלהקה קינחה בשירת 'מרי כריסמס'.
