אדם ארונוב (26) בוגר יחידת הצפנים המסווגת של צה"ל שלומד במחלקה לעיצוב בבצלאל יצר קליפ שכולל דיווחים חדשותיים על המחאה המשפטית כשהוא נותן לתוכנת הבינה המלאכותית chatGPT לתרגם את הכתבה בגישה 'שמרנית' ובגישה 'פרוגרסיבית'. העבודה מוצגת בימים אלו במוזיאון ארץ ישראל במסגרת הביאנלה לאומנות ועיצוב בה נוטלים חלק 250 אמנים "אנחנו צריכים להיזהר מההטייה של תוכנות בינה מלאכותית כמו גם מההטייה של איך שהמסר 'משווק' לנו בתקשורת, ע"י השלטון והאקדמיה"
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב נפתחה בסוף השבוע עם יותר מ 250 אמניות ואמנים ישראלים מהשורה הראשונה, גם עבודות אומנות ועיצוב של אמנים בין־לאומיים שיצירותיהם מגיבות לתרבויות ולמסורות עתיקות.
הביאנלה, היא תערוכת האמנות החשובה בישראל שהוצגה לראשונה בימי הקורונה בשנת 2020. התערוכה מתפרשת על פני רוב חללי התצוגה של המוזיאון, מחברת בין עבודות ה"קראפט" העכשוויות ובין אוצרות ארכאולוגיים ואתנוגרפיים מאוסף המוזיאון והשנה התימה שמלווה את התערוכה נסובה סביב הנושא 'מידת האדם' (אמרה של הפילוסוף היווני פרוטגורס, בן המאה ה־5 לפנה"ס, שקבע כי "האדם הוא מידת כל הדברים") בתקופה בה נדמה שדברים שהיו כה יציבים הולכים ומתערערים החל מתקופת הקורונה, כלי במלחמה באוקראינה ועד לשבר שפוקד את ישראל בעקבות השינויים במערכת המשפטית.
העבודה של האמן ואיש המחשבים אדם ארונוב (26) מרמלה 'Nopper'. (חלק מתערוכה משותפת בשם 'אופק האירועים') בוחן את הממשק שבין עליית כוחה המטאורי של הבינה המלאכותית היוצרת (גנרטיבית) chatGPT לבין עיצוב המציאות (או התודעה) כפי שהוא משתקף בערוצי המדיה השונים
"השנה אני חוקר תחת הפרויקט גמר שלי תחום שנקרא HCAI (Human Centered Artificial Intelligence), אז אני די חשוף ומעודכן בפיתוחים השונים שיש בשוק. דבר שמדברים עליו המון הוא ההטייה שיש למערכות הללו שנובעת מהמידע עליהם הן מתאמנות. לדוגמה, אם תבקש לצייר מנכ"ל, בגלל ההטייה שיש במידע מערכות כמו DALL-E כנראה תקבל תמונה של גבר לבן.
בעבודה שלי רציתי לרתום את אותה הטייה שיש למערכות הללו כדי להדגיש את החשיבות של ניסוח מסר. בעצם מדברים בשנים האחרונות והיום יותר מתמיד על הפילוג והפערים שיש בחברה שלנו, חוסר היכולת לשבת יחד, לדבר ולהגיע להסכמות. זה מרגיש לי שכנראה על רוב הערכים שאנחנו רוצים לחיות לפיהם אנחנו נסכים, אבל הצורה שבה דמויות בשלטון/בתקשורת/באקדמיה בוחרים להתנסח משפיע המון על היכולת שלנו להקשיב. יש מקרים רבים של תרבות "ביטול", לפני שאסיים את המשפט כבר יניחו עלי מראש דברים מסוימים שלא אמרתי/התכוונתי אליהם והשיח מדרדר לרמה שאי אפשר לנהל אותו".
ארונוב, תלמיד לתואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול עיצוב וטכנולוגיה. מסלול יחודי "שקיים בשביל להבין איך אנחנו מצליחים להשתמש בטכנולוגיה ככלי ליצירה והבעת עמדה". ארונוב, מגיע מעולמות מדעי המחשב ובשירות הצבאי שלו שירת ביחידת העילית המסווגת מצו"ב (מרכז צופן סייבר וביטחון לאומי) : "בעבודה שלי בעצם לקחתי כתבה חדשותית, כביכול נטולת אג'נדה ספציפית, דיווח שעובר בצורה אפורה שרק מבקשת להעביר מסר מסוים. אותה כתבה משמשת כ"עוגן" להשוות אליו את הצורה ה"שמרנית" והצורה ה"פרוגרסיבית" בה אותו מסר מועבר ע"י ניסוח מחדש של מערכות בינה מלאכותית באמצעות chatGPT".
ארונוב מראה לנו באמצעות עבודתו כי אותם מערכות AI הם סך כל אימון שלהן. כלומר – אם 'אילפו' אותם בצורה מסוימת אז התוצאה תהיה באותה צורה ואי אפשר להמנע מההשוואה לאיך שאנחנו בתור 'צרכנים' של מידע תקשורתי עוברים את אותה 'הנדסת תודעה' : "אתה רואה איך מילות התואר והאווירה הכללית משתנה ביחס לאותה דמות שהלבשתי על המסר שנשאר זהה" מסביר וגם מדגים ארונוב
אם חשבתם עד כה (בגלל ההטייה שלנו) שארונוב הוא מן הסתם תומך מובהק של הרפורמה / מהפכה משפטית אז נכונה לכם הפתעה: "אני לא לוקח חלק במחאות, אם לומר את האמת וזה קצת מביך לשמוע שבבצלאל יש חיה כזו, אבל אני מגדיר את עצמי כימני. מרגיש שאני חייב להסתייג רגע ולהדגיש שלא הצבעתי לאף אחת מהמפלגות שהיום יושבות בכנסת, הימין מבחינתי הוא יותר התפיסה הכלכלית שאני מאמין בה שלא מיוצגת בכלל בפוליטיקה הישראלית. בנוגע למחאה, אני כן מאמין שרפורמה צריכה להיעשות, לא מסכים עם הצורה, לא מתכוון להגן על הפוליטיקאים שנמצאים בכנסת כי הם באמת לא פועלים בדרך שאני מאמין שהיא נכונה, המציאות היום מפחידה מאוד ואני מאמין לחששות של כל מי שכן יוצא לרחובות ומביע את דעותיו"
להיות תומך רפורמה בימים אלו ועוד בבצלאל, מעוז פרוגרסיבי ידוע זה מעניין ? "אני חושב שיש המון היסטריה, משני הצדדים, זה קורה בחוץ וזה מטפטף גם לבצלאל. אני בן אדם די דעתן, ובבצלאל אני לא חוסך את העמדות שלי מהמרצים, האמת שניהלתי על זה שיחות די טובות, אפשר לנהל שיח מכבד בלי להסכים. זה לא מבהיל אותי להיות בסביבה של אנשים ששונים ממני, זה הדרך ללמוד ולהתפתח, לא הייתי מרוויח מלהיות במוסדות בהם כולם מרגישים כמו שיבוט שלי.
מבחינה אקדמית, המרצים שלי מערכים אותי למרות אי ההסכמות, אני מעריך אותם, גם עם הסטודנטים שאני לומד איתם. האמת, את ההזדמנות להציג את העבודה הזו קיבלתי בזכות חברה טובה שדחפה אותי לזה וממש לא מסכימה איתי פוליטית ולוקחת חלק פעיל במחאות נגד".
ארונוב נלהב אך גם חושש מהשינויים הטכנולוגיים שעומדים לקרות "אולי בעתיד כדי לגשר על הפערים בנינו נצטרך להסתובב עם עזר דיגיטלי שינסח מחדש את מה שאנחנו שומעים כדי שיתיישב עם ראיית העולם האישית שלנו ולא יערער אותה. אם העתיד הזה יבוא, זה יעלה שאלות גם על האם נצליח לנהל שיח עמוק ואמיתי על אותם מסרים.טכנולוגיה ככלל לא באה לבטל אנשים אבל זה האחריות שלנו כאנשי מחקר, מפתחים ומעצבים לדעת להגדיר את האינטראקציה מול מערכות בינה מלאכותית כך שהן יבואו לשפר אותנו. שיתוף פעולה בין אדם למערכת שיודעת ללמוד מהר יכולה להפוך אותנו ל"אינסופיים" אם נצליח לדייק את שיטת הפעולה איתן.אנחנו במקום התחלתי של להבין איך נכון ואיפה כדאי להשתמש בהן, לא הייתי רוצה לחיות בעולם בו אני מוותר על אינטראקציה אנושית בשביל פיתרון מהיר של מחשב, אבל יש מקומות בהם זה לחלוטין עזר גדול".
בביאנלה מוצגות נקודות מבט שונות אודות השאלה מהי מידת האדם? וברוח הפילוסופים הקדומים נבראים ברחבי המוזיאון עולמות בזעיר־אנפין – בגלריה של מרכז רוטשילד מתקיים עולם שמספר סיפור בארבעה פרקים בתוך "קובייה לבנה"; בביתני הקבע: קרמיקה, נחושתן, זכוכית, מרכז אדם ועמלו וכיפות היוצרים נארגים דיאלוגים חוצי זמן, מרחב וארצות.
עבודות החוץ וגוף העבודות בגלריית המגדל מציגות סביבות מחייה, עבודות שנוגעות במחקר, במדע, בטבע ובמגוון הביולוגי, יצירות שמשתנות עם הזמן וכאלה שעוסקות בסאונד, באור ובתנועה.
כותבים אוצרי התערוכה: "אנו עומדים בצומת דרכים מטלטל. מבקשים מפלט, מתבוננים בשמיים כחולים זרועי עננים ומתענגים על הרגע. זהו עונג מהול בעצב ובדאגה, שכן השמיים עלולים להשתנות. השמיים מעל הדורות הבאים לא יהיו בהכרח כחולים, יתכן שעכורים, ודברים שעד היום היו מובנים מאליהם אינם עוד. זהו רגע של נוסטלגיה להווה: אנחנו חובקים את ההווה ודרוכים לקראת העתיד שממתין לנו עם אתגריו המורכבים, בכל ההיבטים של קיומנו."
