בית החולים אלי"ן בירושלים, שמטפל באלפי ילדים עם המוגבלויות הפיזיות המורכבות ביותר (תאונות דרכים, טביעות, נפילות מגובה, טיפולים לאחר כימו ועוד), נשען על תרומות ואינו נהנה מתמיכה ממשלתית. לכן הוא ממשיך לחפש דרכים יצירתיות לגייס כסף כדי להמשיך לשקם ילדים ובני נוער ולסייע למשפחות שחרב עליהן עולמם.
בשבוע שעבר יצאו למסע הליכה למען ילדי אלי"ן עשרות תורמים, שגייסו עד עכשיו כ- 150,000$ לבית החולים, שיועברו ישירות לכיסוי הגירעון והעלויות הגבוהות של הטיפולים שניתנים באלי"ן (לעומת ההחזרים מהקופות אשר אינם מכסים את העלות האמתית של הטיפול באלי“ן).
בין המשתתפים במסע המיוחד הזה, נמצאים גם הורים לילדים שטופלו באלי"ן וכעת הם חוזרים לעזור למקום שעזר להם:
רבקה סליגסון, אמא של אזרי, חולקת קשר אישי עם אלי"ן: "כאן הם השיגו את כיסא הגלגלים החשמלי הראשון של הילד. זה היה עבורו כלי מדהים להשגת עצמאות. הוא לא היה במקום בו הוא נמצא היום ללא אלי"ן, וללא המרפאה המיוחדת של התאמת הושבה והתוכנית להשאלת כיסאות גלגלים ממונעים, שנמצא רק אצלם. הכסף מגיוס התרומות יוקדש לעזרה לילדים אחרים שמקבלים טיפול באלי"ן", היא מוסיפה.
הורה נוסף הוא בנימין שפר, אבא של רועי, שעבר שיקום אינטנסיבי באלי"ן לאחר טיפולי כימותרפיה קשים שעבר. בנימין כתב ברשת החברתית: "הנסיעה עולה בסביבות $400, ששילמתי עבור עצמי, כך שכל כסף שנתרם על ידי הספונסרים שלי הולך 100% לצדקה ולא למשבר אמצע החיים שלי."
"למה אני עושה את זה, אתם שואלים? ראשית, ראיתי באופן אישי, את העבודה המדהימה שעושים בבית החולים עבור מאות ילדים., אבל ברמה האישית יותר לפני שש שנים, לבני רועי היה גידול ממאיר במוח שמתפשט במהירות, ולאחר הניתוח הוא סבל מ-PFS, מה שאומר במילים פשוטות שהוא פשוט איבד את יכולתו התפקודית. לאחר מכן הוא עבר טיפול כימותרפי והקרנות. בילינו חמישה חודשים באלי"ן וכמה שנים של טיפול חוץ.
אלי"ן סייע לו ללכת ולדבר שוב ולהיות כפי שהוא היום. אז החלטתי לקחת על עצמי את האתגר של טיול בן שלושה ימים כדי לגייס כסף לארגון המדהים הזה."
השנה צעדו התומכים בשדה בוקר ומכתש רמון, בשתי קבוצות מודרכות – קבוצה אתגרית כ- 20 ק"מ ליום, וקבוצה מתונה כ-10 ק"מ. מדובר במסע רגלי מדברי בשתי רמות קושי. אך כפי שמבינים המשתתפים- זה לא קשה כמו האתגרים של הילדים באלי"ן. ההליכה עצמאית, ללא סיוע, היא חלום עבור רבים מהילדים שעוברים שיקום.
