שיתופי פעולה הם דבר מסקרן ומעורר השראה, שיתוף פעולה נוצץ במיוחד שנערך בימים אלה הוא בין חברת PADANI פדני תכשיטנים והמחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בקורס "תכשיטים לטקס נישואין" וקורס לעיצוב שעונים, במסגרתה עיצבו ויצרו התלמידים, קולקציית תכשיטים ושעונים לטקס הנישואין. העבודה, בהנחיית סיגל פלד המעצבת הראשית של פדני, וישראל דהן ועידו נוי מהמחלקה לצורפות באקדמיה בצלאל, נעשתה תוך מחקר טכסי נישואין בתרבויות השונות, המשפחות, העדות, והמרקם החברתי והתרבותי העשיר והמגוון של כל אחד מהם.
פדני הוקמה לפני 65 שנה על-ידי אורי (הנרי) פדני ז"ל, החברה חרטה על דגלה הקפדה על עיצוב וייצור ישראלי כחול לבן, לכן טבעי היה שבני פדני, יו"ר פדני ובנו של המייסד ממשיך במסורת ומפתח אותה ליצירה חדשה ועדכנית. את שיתוף הפעולה הובילה תמרה יובל ג'ונס, ראש המחלקה לצורפות ואופנה ב"בצלאל".
בתערוכה מוצגים גם שעונים מהקורסים האחרונים לעיצוב שעונים בהנחיית איתי נוי ומקורס, "ראשית שפה" בהנחיית עינת לידר.
במציגים: שולמית ועקנין-כיסוי שיער ראש האישה, הנהוג בהלכה היהודית לאחר הנישואין, היווה את ההשראה הצורנית לתכשיטים, המבוצעים בחומרים המחקים את תכונות השיער ואת אופיו. סיכה כסף, טורמלין, טבעת כסף, גרנט; זהר ולך-שרשרת לכלה וסיכת דש לחתן, נענדות במהלך החתונה, טקס המציין מעבר מחיי זוג נאהבים למסגרת חיי נישואין. התכשיטים אוספים ושוזרים את זיכרונות הזוג מהפגישה הראשונה ועד לחתונה ומספרים את סיפורם. דפדוף בתכשיט מזכיר דפדוף באלבום זיכרון קטן. עור, אלומיניום, כבל נירוסטה; לימור קבריטי -טבעות המבטאות את השינוי המהיר המתרחש בטקס החתונה. ברגע אחד החתן והכלה מתלכדים והופכים למשפחה אחת, לגוף אחד מגובש. שבבי הברזל, המפוזרים בכדור הזכוכית, מתגבשים ומתאחדים לתכשיט אחד עם נגיעה בטבעות. כסף, זכוכית, שבבי ברזל ומגנטים; מירית בביאן -טבעת מרכזית מסמלת את הקשר הזוגי וצמיחתו, האבנים המשובצות מסמלות את "אבני הדרך" אותם חווים במהלך הזוגיות. את הטבעת עונדת הכלה בליל הכלולות כמחווה המראה את הקשר שלה ושל בן זוגה. הטבעות הקטנות הן תזכורת יומיומית לכך שהקשר הזוגי ממשיך לצמוח גם לאחר מיסודו. כסף מצופה זהב 14 קראט ואבני גרנט; דור מימון-תכשיטים לזוג גברים ביום חתונתם, הנזר שנוהגות לחבוש הכלות, עוצב בצורת כיפה הנחבשת על הראש והסיכה נענדת כפרח לדש. הנזר והסיכה מורכבים כפרחי אמנון ותמר, Pansy, כינוי המשמש גם כשם גנאי להומו. נזר: נחושת מושחרת. סיכה: כסף, נחושת מושחרת; בר אליאס–סדרה המשלבת "מגן-דוד" המייצג שני אספקטים, סימן ליהדות ומשמעותה (דת / אמונה / דרך חיים) וקמע בעל כוחות מאגיים. כסף, אבני חן: סיטרין, גרנט, הידרו-טרמל, זירקון; לורן גוטה פרידברג כל חפץ טומן בחובו דיאלוג בין הנסתר לגלוי, הגלוי חשוף ושברירי והנסתר חבוי איתן. כסף, אגוזים: קוקוס, פקאן ולוז; מירית בביאן-טבעות עשויות מליפות אליהן מצורפות טבעות שפוסלו בשעווה ונוצקו בכסף. תהליך הציפוי (אלקטרופורמינג) מאחד את החלקים לצורה אחת. בכל טבעת משובצת אבן חן הנראית כאילו נלכדה בתוכה. כסף, אבני חן, ליפה, אלקטרופורמינג בנחושת, ציפוי זהב 18קראט; נוי בירי-טבעות הנישואין מתייחסות למושג "לב שבור", הן מתפקדות כשני אובייקטים נפרדים, שנוצרו מצורה אחת שלמה. ברונזה, ציפוי זהב, אמייל קר; זהר ולך-טבעות המסתירות אלמנטים קלאסיים, קליפתן נושאת את מרקם העור האנושי, שמהטבעתו נוצקו הטבעות. פליז בציפוי זהב וכסף, זירקונים; דור מימון-זוג טבעות חותם מתוך קולקציה סדרת תכשיטים בהשראת יצורים ימיים. פורצלן שחור ופליז מצופה זהב; אלינה גוצ'ייב-סדרת טבעות משני חומרים מנוגדים שיוצרים הרמוניה. העבודה משלבת חומר אורגני, חם שהוא העץ וחומר קר ומעובד שהוא הכסף. חומרים: עץ זית, כסף.
שעונים :אנבל פרלטה– השעון מתייחס לחוויה אישית שלי כעולה מארגנטינה. חוויה של פער בתפישת שני מקצבי זמן שונים: המקצב הישראלי המהיר והלחוץ מול המקצב הארגנטיני האיטי והרגוע. הפער בא לידי ביטוי בזכוכיות המקטינות את הלוח ואת הגובה של השעון ויוצרות יחד תחושת ריחוק וערפל. פליז, זכוכיות מקטינות, עור; זהר ולך – שעון ה"קליידוסקלוק" מאפשר חווית משתמש חדשה בשימוש בשעון. לשעון אין ספרות ולוח המחוגים משתקף שש פעמים כך שהשעון "מאלץ" את המשתמש לעצור, להביט בו ולזהות את המחוגים המורים על השעה. השעון מתעתע במשתמש ומעלה חיוך בעת הענידה; פליז בציפוי זהב 24 קראט, אלומיניום, עור, מראות, מנגנון ומחוגים רדי מייד; אוהד אלדן-השעון מבוצע בשיטת לבוד עץ (למינציה): שכבות פורניר עץ חתוך בלייזר מודבקים ומכופפים באדים. השימוש בסוגי פורניר שונים, חושף צבעים וטקסטורות במקומות שונים בשעון. גמישות החומר מאפשרת את התאמת הרצועה ליד. השעון עשוי עץ, למעט חלקי המנגנון והזכוכית; עמנואל כוגן-הזמן, כפי שאנו חווים אותו, אינו זרם אחיד הנע בקו ישר, הוא דינמי ומתעתע פחד ולחץ מכווצים אותו ושעמום מותח אותו לאין קץ, חוויות מסוימות מעלימות אותו ואחרות מעוותות אותו. עיצוב השעון בא לבטא תחושות אלו. הוא בנוי שכבות שכבות שחושפות בהדרגה את המנגנון, אך מסתירות את המחוגים בחלק מן המקומות, באופן המאתגר את קריאת הזמן ומשבש את המעגל היציב והמוכר. פליז מצופה זהב, נירוסטה, עץ זית, עור; אורטל דורוחונצ'נו -השעון משלב בין סמלים יהודיים מסורתיים לבין עולם חילוני מודרני.
הבחירה החומרית מעמתת תשמישי קדושה על-זמנית, עם חפץ חולין המשמש למדידת זמן. הביצוע מחבר טכנולוגיה חדישה, ממוחשבת ומכאנית כחיתוך לייזר עם כתיבה מסורתית, ידנית של סופר סת"ם. קלף, זכוכית ופליז; דור מימון-השעון נוצר בהשראת תפישת הזמן בטבע, על ידי השמש, הירח, הכוכבים והצמחים. מיועד לשולחן ומדמה בריכה שבתוכה פרח. עלי הכותרת החיצוניים של הפרח משמשים כמחוג המורה שעות והפנימיים כמחוג המורה שניות. אין מחוג לדקות, כך שתפישת הזמן אינה מדויקת על הדקה – כמו בטבע. העלה המשמש כמחוג מובדל באמצעות אבן חן והשעה 12מעוטרת ביהלום. פליז מצופה זהב, פלדת אל חלד, זכוכית, אבן ספיר ויהלומים; אור קליין – כמה אחוזים מהיום אנו מנצלים? כמה אנו ישנים? ואיך זה מרגיש כשנשארו לנו רק 10אחוז מהיום? השעון מציע בחינה מחודשת של תפישת הזמן על ידי מדידתו באחוזים. לשעון מנגנון של 24 שעות, המייצג 100אחוז בתחילת היום ונספר לאחור עד לסופו. פליז, עור והדפסת ויניל; חופית זקהיים -בעידן בו הזמן שולט, כשהימים לחוצים, המרוץ אחר השניות גורם, לעיתים, לרצון לחמוק ולברוח מהזמן. המחוגים נחבאים ומתעתעים את העין, כך מתאפשרת לעונד בחירה מודעת מתי לקרוא את השעה מהמחוגים ומתי לענוד את השעון כתכשיט. פליז מצופה זהב; עידן נויברג של חדשנות, התכלות ואסתטיקה. הבחירה בשכבות נייר מבוססת על היותו חומר מתכלה ובעל אסתטיקה מגוונת. טכניקות הביצוע: חיתוך לייזר, שידוך סיכות ומנגנון מכאני, מושאלות מעולם תרבות הצריכה ההמונית ומתורגמות לפרטים הקטנים, המציגים נראות שונה וייחודית לאובייקט נפוץ כמו שעון יד; שלומית ועקנין: השעון כיומן, עליו ניתן לסמן נקודות ציון במהלך היום. פליז, כסף; ענת גולן-שעון הכיס מורכב מצמצם מצלמה רדי מייד. הצמצם, הנפתח ונסגר בלחיצת כפתור, משמש כחרך הצצה לשעון ומעניק חוויה אינטימית, המזכירה שבכל רגע ורגע טמונה הזדמנות להתחדשות, לנוכחות ולפליאה. כסף, חלקי מצלמה רדי מייד, מנגנון קוורץ.
התערוכה מוצגת בפדני נמל תל אביב, האנגר 19 21.12.2015 -4.1.2016, ימים א-ה 10:00-21:00, שישי10:00-14:30, מוצ"ש 19:00-21:30
רחבת קניון רמת אביב 6.1.2016-24.1.2016
א-ה 09:00-21:30, שישי 09:00-15:00, מוצ"ש – שעה מיציאת השבת ועד 22:30.
