התמודדות עם מחלות ומוות אך גם השלמה ופיוס. תערוכה חדשה של אמנים בגיל השלישי מפנה זרקור אל עולמם הסוער ורב התהפוכות של המבוגרים שלא מוותרים על הרומנטיקה. ד"ר אורה סתר שמתמודדת עם מחלת הסרטן מספרת באומץ איך המחלה שינתה את חיי הזוגיות שלה ואיך הנכדים הכינו לה 'חתונת זהב בהפתעה'. אודליה טיומקין, יוצרת דיגיטלית בחרה לצייר זוג שמתמודד ברגישות וחמלה עם מחלת האלצהיימר. האמנית והפעילה החברתית יאירה יסמין יזמה את התערוכה בעקבות ערבי היכרויות שהיא התחילה לערוך לאנשים בגיל השלישי "גיליתי שאין גיל לאהבה ושגם בני שמונים לא מספרים את גילם האמיתי"
אחרי האהבה הרומנטית. מאבקי הכוח, ביסוס הקשר והילדים שפרחו מהקן אפשר לדבר על יתרונותיה של אהבה בגיל השלישי. אהבה נטולת פוזות שמאפשרת מרחב גמיש יותר כשברקע התמודדות עם קשיי הגיל והידיעה שהקיום שברירי מתמיד. תערוכה חדשה מאפשרת הצצה לנושא שאינו זוכה לחשיפה שלא לומר הדחקה זאת למרות העלייה בתוחלת החיים והשיפור באיכות החיים "אנשים רוצים וזקוקים לאהבה בכל גיל" מספרת יוזמת התערוכה, האמנית והאקטיביסטית יאירה יסמין שהיא עצמה שייכת למגזר הגיל השלישי "אך בראש אני עדיין בת 20" היא אומרת לי ומסמנת לי שהיא ממהרת לעוד אירוע תרבות ברחבי העיר.
ד"ר אורה סתר, שעזרה ליסמין בהקמת התערוכה. משמשת כמרצה בכירה לניהול ושילוב של רוחניות בכלכלה. סתר חגגה לפני כמה חודשים את חתונת הזהב שלה "היינו בנופש עם ארבעת ילדינו ושבעת נכדינו . באחד הימים הילדים אמרו לנו 'תלבשו לבן אנחנו רוצים להצטלם'. הנכדים הובילו אותי לרחבת הדשא ושם אני רואה את הכלות שלי והחתן אוחזים במוטות החופה. כל אחד מהילדים בירך אותנו, חידשנו נדרים ובעלי ענד לי טבעת נישואין חדשה וגם חתמנו על כתובה חדשה. אני הענקתי לו מדליית זהב כי הגיע לו".
בשנים האחרונות מתמודדת סתר עם סרטן גרורתי וזה השפיע על אורח חייה כמו גם על הזוגיות "נכון שתמיד היו עליות ומורדות אך מאז שחליתי אני המומה מהטיפול המסור שאני זוכה לו מצד בן זוגי. זה משנה חיים ומחבר מחדש דברים שנפרמו. פתאום צומחת קרבה חדשה מהמשפחה הפחות קרובה. זה מחזק את הקשר עם הילדים".
בתערוכה משתתפים שמונה אמנים כולם כבר חצו את גיל הפנסיה, "היה לי חשוב שבתערוכה ייקחו חלק אמנים שמכירים את הנושא מקרוב", אומרת יסמין
אודליה טיומקין היא יוצרת דיגיטלית שמציגה ציור שנעשה באמצעות מחשב בו רואים זוג מבוגר מאחור כאשר האיש מחבק את רעייתו וראשיהם מצוירים רק עם קווי המתאר. אך ראשה של האישה כמעט ונעלם "שם העבודה היא 'דמנציה' מסבירה טיומקין "אפשר להבחין אצל האישה איך הקונטור של הראש הולך ונעלם וזה מבחינתי מייצג את המחלה שמלווה בשכחה ופגיעה בכשרים מנטליים. בצד זאת אנו רואים את בעלה והתמיכה שלו. את החמלה שהוא מפגין כלפיה תוצר של קשר ארוך שנים".
רחל לנציצקי מציגה בתערוכה ציור של אישה בת מאה שנה שאת ידה אוחזת נינתה "חיברתי לציור הזה את שירו של עלי מוהר 'תני לי יד כדי שלא אפחד בדרך'. זה מפגש בין הסבתא לבין מה שמחכה לה בסוף הדרך לעומת הנינה שזה עתה יצאה לדרך".
רונית פן לבנת עבדה שנים רבות כמטפלת באומנות עם קליניקה פרטית "לקראת היציאה לגמלאות חשבתי שאני אפתח את הקליניקה שלי אך הקורונה עצרה את הכל והתחלתי להנות מלא לעבוד. אז אני מציירת ומבלה עם הנכדים. את הציור ציירתי לפני שנה בו רואים את הקשר החזק בין סבתא ונכדה, את האהבה הבלתי אמצעית. הציור נעשה באמצעים מאוד פשוטים: דיו על נייר לבן".
יאיר בן דוד, עובד סוציאלי במקצועו מציג בתערוכה שלושה צילומים "אהבה לא נולדת בגיל השלישי" הוא אומר "אהבה זה משהו שהתחלנו איתו בגיל מאוד צעיר ואם זה שורד אנחנו יכולים לפגוש תמונות מהסוג הזה שצילמתי" בן דוד צילם אפיזודות של רגעי מחווה ואהבה בין זוגות מבוגרים שקלטה העדשה שלו "האהבה מתפתחת עם השנים ואני מראה באחת התמונות נכד שזוכה לאהבה וגם הוא יום אחד יתאהב ויחווה את סערת החיזור וגם הוא אנחנו מקווים שיגיע לגיל השלישי ואם האהבה שלו תשרוד היא בטח תהיה שונה מאותה אהבה שפגשנו כשהיינו צעירים". בן דוד מסביר כי התמונות שלו חושפות את 'מה שניכר לעין' "יש אהבה בגיל השלישי וזה מפריך את הסטיגמה כאילו אין דבר כזה".
ד"ר משה פריטש 'פרי' עבד שנים כרופא אורתופד ובצד זה גם עסק בפיסול "לצילום הגעתי מאז שאשתי קנתה לי מצלמה לפני חמש שנים" הוא נזכר. "בתמונות שאני מציג היה חשוב לי להראות שלאהבה יש הרבה פנים – זה אפילו לא חייב להיות בין גבר לאישה. זה יכול להיות בין אדם לחיית המחמד שלו למשל או בין הסבא או הסבתא לנכד שלהם".
יפה כפיר עסקה במשך שנים כמדריכת טיולים ומורת דרך ובאחת הפעמים היא פגשה זוג מיוחד (אותו צילמה והוא מוצג בתערוכה) – ביל, ביולוג ימי ובת הזוג שלו פאולה שעוסקת באומנות. הם לימדו אותה פרק חשוב באהבה: "הם זוג מדהים ומיוחד. שמרתי איתם על הקשר במשך השנים. גם כאשר ביל הלך לעולמו פאולה המשיכה להפגין מחויבות לחיים. לפני שלוש שנים היא עברה לדיור מוגן כשהיא בת 90 והיא יצרה מערכת קשרים חדשה עם חברים. צילמתי אותם כשהם שהו עשרה ימים במלון בישראל".
יסמין אוצרת התערוכה משמשת בתקופה האחרונה גם כמעין שדכנית. הכל החל כאשר פנתה אליה אחת המטופלות שלה (במסגרת עיסוקה בטיפול הוליסטי משלים) "זו אישה נחמדה בת 92 שפנתה אליי וסיפרה לי שהיא רוצה להכיר בחור. "אמרתי לה אין בעייה נסדר לך אתר היכרויות. היא אמרה לי שהיא רוצה דווקא את המציל בבריכה. 'תראי הוא קצת קטן בשבילך" היא השיבה לה בנימוס. יסמין עשתה חושבים והחליטה לפתוח במרכז רייך בתל אביב ערבי היכרויות לגיל השלישי בעלות של 20 ₪ "ערכנו כבר חמישה כאלו ויצאו משם גם כמה זוגות". יסמין הבינה שיש לזה ביקוש רב "כל הזמן פונים אליי ממקומות שונים בארץ שאני אערוך ערבים שכאלו".
מה גילית תוך כדי ? אני שואל "גיליתי שאנשים לא מספרים את הגיל האמיתי שלהם. מגיעים כאלו בני שמונים שאומרים שהם בגיל 60 פלוס. מה שנקרא משומשים במצב טוב. גיליתי שיש אהבה בגיל הזה. ראיתי שיש עתיד לאהבה ויש לאותם אנשים אופציות. העניין הוא שאנשים רוצים לעשות מזה ביזנס ואני רוצה שאנשים פשוט יכירו אחרים כדי שיהיה להם בן לוויה בדרכם".
התערוכה מוצגת עד סוף חודש פברואר בספריה למדעי החברה, קומה תחתונה
אוניברסיטת ת"א
צילומים – איתן אלחדז ברק
