זה הזמן להכיר את איתי וייס (24), משכונת נאות שיקמה בראשון לציון שמשקיע את זמנו במוסיקה ובינתיים עובד במלצרות וכן באולפן הקלטות.
״אחרי שהוצאתי ארבעה קליפים, אנו עובדים בימים על שיר חדש שכתבו והלחינו "האולטרנס" – אלי פרץ ואביחי נפתלי .שני יוצרים מדהימים , שכיף לעבוד איתם גם מקצועית וגם באווירה שהם יוצרים.זה שיר סופר מגניב עם וייב שונה מהשירים הקודמים שלי ואני ממש מתרגש להוציא אותו״ הוא מסביר מייד״
איך זה לעבור ממגרש הכדורגל לבמה?
״בדיעבד ,המעבר שלי היה מאוד טבעי ומהיר גם אם הוא קרה באילוץ .כדורגל זה האהבה שלי אבל המוסיקה היא החלום שלי ולפעמים חלומות מתגשמים.ליצור מוסיקה ,להופיע ולהיות זמר זה היה החלום הכי גדול שלי כששיחקתי כדורגל הייתי מאוד מחוייב למשחק, באימונים ובהכנה מנטלית אבל כשעצמתי את העיניים בלילות לפני כל משחק ראיתי את עצמי מופיע כזמר מול אנשים. בגלל הכדורגל לא נתתי לזה מקום בחיי.הנפש שלי כל הזמן אמרה לי שזה הכיוון וזה היעוד שלי אבל קצב החיים והאינטסיביות של הכדורגל בחיי לא נתן לי לעצור ולחשוב על כך לעומק.
בעקבות מה בעצם קרתה התפנית החדה ?
מגיל 6 ועד לפני שנה וחצי הייתי שחקן כדורגל- מגן שמאלי והשקעתי את כל כולי בתחום זה. אימונים חמש פעמים בשבוע, אימוני כושר ואימונים אישיים והאמנתי שאצליח בתחום זה.התחלתי את דרכי בסקציה נס ציונה והגעתי לבוגרים ושיחקתי בקבוצות שונות, דווקא באותה עונה שקראתי לה "עונת הפריצה" שלי בכדורגל נפצעתי קשה מאוד בגב- פציעה שלצערי אני סוחב עד היום.באותה עונה עשיתי מחנה אימונים אינטנסיבי עם אייל לחמן שהאמין בי מאוד, שיחקתי מול קבוצות בליגה הלאומית וחתמתי בקבוצת בוגרים מכובדת.
זה הרגיש כמו סרט רע – הלכתי לישון בריא אחרי משחק שהצטיינתי בו ולמחרת בבוקר לא יכולתי ללכת .הלכתי לכל כך הרבה בדיקות , צילומים ,טיפולים רפואיים רק כדי לחזור לעצמי ולהמשיך בכדורגל וממש נלחמתי בכאב, וכשהאורתופד מסר לי את הבשורה הקשה ואמר לי שאני לא אוכל לחזור לשחק כדורגל הרגשתי שהעולם שלי מתמוטט. כעסתי, בכיתי צעקתי הלכתי למומחים נוספים אבל זו הייתה התשובה של כולם "אם תמשיך יהיה לך נזק בלתי הפיך".
התקופה הייתה תקופת הקורונה, הרגשתי תלוש ,כל מה שהכרתי זה רק כדורגל ויתרתי על כל החוויות של ההתבגרות בגלל הכדורגל ובמחשבות שלי שם היה העתיד שלי ואז מתוך החושך והאובדן הזה מצאתי את עצמי כותב שירים – שירים עצובים שיצאו מן הרגש וביקשתי מהורי לבנות לי אולפן בחדר והתחלתי לכתוב ולהלחין שירים.
היום אני מבין שזה היה סימן, סימן שהכדורגל הוא לא הייעוד שלי ושאני צריך להמשיך באהבה השנייה שלי – המוסיקה. מאותו הרגע זה התפרץ בכל העוצמה , ברגע שהמוסיקה נכנסה לחיי הבנתי כמה הייתי צריך להקשיב ללב שלי – היום אני בטוח שזו הדרך שלי. בדיעבד, אני חושב שהפציעה הזאת הייתה צריכה לקרות בשביל שאני אקבל את הדחיפה והאישור ללכת בעקבות החלום שלי.
איך הסביבה הגיבה לשינוי ?
עולם הכדורגל והמוסיקה הם עולמות שונים אך לטעמי יש בהם גם דמיון שניהם עולמות מאתגרים ,שנדרשת בהם עבודה קשה, התמדה , דרך ארוכה, ומנטליות חזקה. הסביבה שלי – המשפחה והחברים מקבלים את זה בהמון תמיכה אהבה ופרגון כולם מאוד תומכים ומאמינים בי ולרגע לא הרימו גבה. אני אדם שמאוד מאמין במה שאני עושה ומחוייב מאוד לדרך שלי וכך גם הסביבה שלי מרגישה כלפיי ומבינה שזו הדרך החדשה שלי.גם בתקופה ששיחקתי כדורגל כתבתי שירים , אני זוכר שהיינו נוסעים למשחקי כדורגל ובאוטובוס היו שרים את השיר שכתבתי והלחנתי בגיל 17. כך שהסביבה קיבלה את זה יחסית בצורה טובה ועם המון תמיכה.
יצא לך שיר לאחרונה עם אלכס אילונגה שיר שזכה לצפיות מרשימות נראה שאתה עולה על הגל ?
השיר "היי את " הוא שיר מדהים בעיני, שיר קצבי ,מקפיץ ומיוחד.את הרעיון לשיר עם אלכס הביא המנהל שלי טל הנדלסמן שכל הזמן בודק וחושב איך לעשות את זה שונה, אחר, מעניין. העבודה עם אלכס היתה מדהימה .וזרמה מאוד. אלכס זמר מוכשר מאוד ובן אדם מדהים עם המון נסיון ,שמחת חיים ווייב חיובי מאוד. אהבתי מאוד את השילוב ביננו ורואים את זה גם בקליפ. השילוב עם אלכס ששר בצרפתית נתן לשיר אוירה עוד יותר מגניבה.
בעיני השיר הזה משדר את הוייב שלי, של האווירה הצעירה, השמחה האופטימית שכל מה שאנחנו רוצים זה לרקוד, לשתות לשמוח ולהנות מהדרך.אני מקבל המון תגובות חיוביות לגבי השיר הזה וזה פשוט גורם לי אושר שאנשים שומעים ואוהבים אותו.אני אשמח גם בעתיד לשתף פעולה עם אלכס כי היה ביננו חיבור מדהים.
אתה ערוך להצלחה ? מהי הצלחה בעינייך ?
ואוו איזה שאלה אני אני מחכה להצלחה , אני מחכה שזה יתפוצץ כדי לצעוק שאני כאן ויש לי מה להראות, אבל אני יודע שזאת דרך.אני נמצא במעטפת הכי מקצועית ורצינית שיכולה להיות לזמר צעיר ואנונימי גם המנהל המוסיקלי שלי שמאמין בי ומכוון אותי בעקביות ובסבלנות וגם כל היחסי ציבור שמטפלים בי.אנחנו עובדים קשה מאוד כל הזמן ולא נחים לרגע , מחפשים חומרים, יוצרים ומקליטים.
יש לי תמיכה חזקה מאוד מהמשפחה שלי גם כספית ובעיקר נפשית ואני חושב שאני הכי מוכן ובשל להצליח משהייתי אי פעם. אני מאוד רוצה לקדם את עצמי ולהשתפר גם ווקאלית וגם בביטחון להופיע ולרגש את הקהל כפי שאמרתי אני מאוד אוהב את הסגנון הדרום אמריקאי – אני חושב שאין לו הרבה התייחסות בישראל זו מוסיקה שגורמת לשמוח לרקוד ומאחדת בין אנשים. הגשמת החלום שלי תהיה להצליח בתחום זה ,לקבל את אהבת הקהל להופיע ולשמח אותם .
לחשו לנו ששם הבמה שלך לינאו מורכב משמות בני המשפחה, מה גרם לכך ?
נכון מאוד, המשפחה שלי עברה איתי המון דברים בחיים , חלקם קשים מאוד ורובם טובים, אבל תמיד תמכה בי ועודדה אותי ולא נתנה לי ליפול.ולכן השם linao הוא שם הבמה שליאני מרגיש שהם איתי בכל מקום ובכל דרך שאני בוחר וזו הדרך שלי להודות להם ולהגיד את זה בקול. בנוסף גם קעקעתי את השם על היד שלי.השם הזה והמשפחה שלי הולכים איתי לכל אורך הדרך.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד שלוש שנים ?
אני רוצה להגיד בפה מלא בקיסריה, בחלומות שלי אני כבר רואה את עצמי מופיע על הבמות הכי גדולות בארץ ובעולם ומשתף פעולה עם מאלומה שאני מעריץ ויש שאומרים שאני מזכיר אותו בחיצוניות שלי. אני יודע שעולם המוסיקה זה תחום קשה עם תחרות קשה לא פחות מהכדורגל אבל ככה אני חולם בגדול.
