עיכוב של שנה, עבודה תחת הקורונה ומפקחת עבודה בת 26. ירדנו 30 מטרים למעבה האדמה כדי להציץ אל קצב התקדמות העבודות של הרכבת הקלה
הבשורות הטובות שהעבודת על הרכבת הקלה למקרה ששאלתם 'עד מתי נמשיך לסבול מהעבודות ברחבי העיר' העבודות מתקדמות לאורך על הקווים.
כרגיל יש גם איחורים 'קלים' וכרגע אנחנו מצפים לאיחור של 13 חודשים כמו שמסביר לי גיא סגל סגן סמנכ"ל פיתוח בחברת נת"ע שבונה את הרכבת. הוא מרגיע מיד ומציין שבאמסטרדם היה איחור לא מאוד אופנתי של 8 שנים.
העיכוב לא נובע מהקורונה אם תהיתם למרות שהיו עובדים שלא הגיעו "אנחנו עושים שוב ושוב בחינות למערכת' הוא מציין. אגב אחד הפרטים המעניינים שמספרים לנו הוא שלא יהיו מצבים שמישהו חס ושלום ייפול אל המסילה מכיוון שהכל יהיה חוסם ורק פתח הדלת ייפתח באופן אוטומטי. במהלך הסיור אני פוגש דמות לא שגרתית בתוך עולם המחילות התת קרקעי הזה בו עובדים גברים מיוזעים מסין, ישראל ואוזבקיסטן ועוד כמה.
תכירו את תמר רביב (26) מפקחת על עבודות גמר שאחראית על 45 עובדים "מקבלים אותי פה כמו שצריך" היא מציינת "לא מציקים ולא מעירים הערות". בתחנת אלנבי המרשימה בה אנחנו מבקרים עתידים לעבור ביום 50 אלף נוסעים כשקורונות מייד אין צ'יינה חוצים את המסילות ומסכי לד מראים לנו את זמני ההגעה. זוהי התחנה התת קרקעית הדרומית ביותר מתוך עשר תחנות של הקו האדום.
בתחנת קרליבך שנמצאת צפונה משם 500 מטרים אנחנו יורדים בין פיגומים ורעשים של ניסור וחיתוך . זוהי תחנה מאתגרת שכן חוצה אותה גם הקו הירוק במפלס נמוך יותר. לכך היא נחפרה לעמק של 52 מטרים בעלות של חצי מיליארד שקל. הייתי פה לפני חמש שנים כאשר פיצצו את גשר מעריב כדי לאפשר את החפירות אז הבטיחו לעמוד בזמנים אז אמרו.
