אחרי שהעשן מתפזר, זרם המבקרים פוחת, הגדולים הולכים למסגרות ובן הזוג חוזר לעבודה, אתם נשארים רק שניכם. את והתינוק החדש שלך. החלמת הלידה מתחילה ואתם לומדים להכיר אחד את השני, ואת מנסה ליצור לעצמך שיגרה של טיפול בתינוק, טיפול בבית, טיפול בעצמך. אלא אם ילדת בתקופת הקורונה.
את שעות הבוקר בהחלמת לידה רגילה, אחרי שהבית מתרוקן את מתחילה בהשלמת שעות שינה מהלילה, אחר כך אפשר אולי לצאת עם העגלה יחד לסיבוב מאוורר בחוץ, או מפגש בבית קפה עם חברה שגם היא בהחלמת לידה, בו אתן מצליחות להחליף כמה מילים בין הנקה לבקבוק לחיתול, פעם בשבוע חוג התפתחות שהוא בעצם מפגש אמהות בזמן שהתינוקות שוכבים על חיתול טטרה ובוהים בתקרה, כמה שעות ביום להשתלט על הבית…במקרה הטוב אמא שלך תוציא את הגדולים מהמסגרות אחהצ ותבוא לבלות איתך את שעות אחר הצהרים עד שבן הזוג חוזר מהעבודה.
החלמת לידה זה לא דבר קל, אבל אלה 14 השבועות שהמדינה נתנה לך להתאפס על החיים החדשים שלך.
בתוכנית הליווי שלנו ליולדות, שבט אמהות, שמנו לב לשינוי משמעותי בשבטים שנפתחו בחודשים מרץ ואפריל 2020. האמהות שם דרשו: שמישהו יחזיר לי את החלמת הלידה שלי!!
יולדות מרץ אפריל 2020 וגם היולדות בחודשים שאחריהם, חוות "חופשת" לידה שונה במהותה שמזמנת אתגרים שונים. 
נתחיל מזה שאת והתינוק כל היום בבית. בתקופת הסגר לא היה אפשר לצאת מהבית וגם היום, רוב המקומות לא פעילים ואלה שכן – עדיף להמנע מלהגיע אליהם. קניונים, חוגי התפתחות, בתי קפה, כל מקום כזה הוא סכנת הדבקות במקרה הרע, או סתם אופציה להכנס לבידוד מגביל במקרה הטוב. זה אומר המון המון שעות בבית עם הילד שלך.
עכשיו בואי, החלמת לידה זה גם ככה דבר מסריט. למה הוא לא ישן? למה הוא לא מתעורר? הוא אכל מספיק? למה הוא פולט? חם לו? קר לו? מיליון שאלות שאת שואלת את עצמך ביום, בשילוב עם יותר מדי זמן רשתות חברתיות, הוא מתכון נהדר ל"איך לשגע אישה הורמונלית אחרי לידה". היציאות האלה מהבית בשבועות אחרי הלידה, הן חשובות לקיטוע רצף הסרטים והחפירות שעוברים לך בראש, ומפגש עם בני אנוש שאשכרה מבינים מה את רוצה מהם, ויכולים גם להגיד לך אם משהו מפריע להם, הוא אירוע מרענן והכרחי בתקופה הזאת. ומאמהות הקורונה זה פשוט נלקח. הן לבד, באמת באמת לבד, ולא מבחירה, אלא כדי לשמור על התינוק שלהן. ויש לזה מחיר רגשי לא פשוט.
שנית, ליולדות הקורונה שזו אינה הלידה הראשונה שלהן, נוספה בעיה נוספת. הילדים הגדולים (שלרוב הם לא באמת גדולים) כל הזמן בבית. כל הזמן איתך. בזמן הסגר ימים שלמים הייתם כולכם בבית, יכול להיות שבן הזוג אם יש, גם היה צריך לעבוד תוך כדי מהבית, ואת מצאת את עצמך עם עולל חדש, שלא הספקת להכיר עדיין, שנלקח מכם זמן האיכות הראשוני שלכם יחד, ועם ילדים נוספים בבית שזקוקים גם הם לתשומת לב, להכלה, שמתרגלים גם הם לתינוק חדש בבית, והם בבית כ-ל הזמן. יולדות הקורונה מצאו את עצמן מניקות ביד אחת וביד השניה מתפעלות שיעורי זום, מבשלות ארוחות לילדים, מסדרות את הבלגן האינסופי, משחקות מפעילות ומכילות 24/7 בלי ההפסקה הברוכה שנותנות המסגרות לגדולים כמה שעות ביום.
דבר שלישי ואחרון – החוסר בעזרה. כל אמא צריכה שבט. לא סתם אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד. המתנה הכי טובה שאפשר לתת לאישה אחרי לידה – זו עזרה. לרוב אלה הסבתות שבאות לעזור, לקפל כביסה, לתת לך שעה של שינה כשהם עם התינוק, וגם את זה הקורונה לקחה. הצורך לשמור על בריאותם של ההורים שלנו מנע מהאמהות שלנו להיות לידנו בחדר בלידה, ולהיות לצידנו בתקופת ההחלמה.
מה זה אומר ללדת בתקופת הקורונה?
מעצם תפקידנו כאמהות אנחנו נדרשות למולטיטסקינג מרשים
ובתקופת הקורונה דרישות התפקיד עלו בכמה רמות
ולפעמים התנאים היו פשוט בלתי אפשריים
ובעיקר לא נתנו ליולדות זמן להחלים. לנוח. להתאושש מהעובדה שהגוף שלהן יצר חיים
שבט אמהות – תוכנית הליווי לאמהות בשנה הראשונה אחרי לידה – נותנת את המענה ליולדות בתקופה המורכבת הזו, בעזרת שבט של אמהות כמוך שנמצא איתך צמוד בווטסאפ, ושבט של יועצות מקצועיות שנותנות לך מענה מקצועי בווטסאפ לכל שאלה לגבי התינוק.
צילומים: ספיר מרחב
