אורח החיים העדכני מלמד אותנו לרכוש, להשתמש ולזרוק. בכל דבר, קל וחומר בדברים שמקבלים מכה, שריטה או חבלה. אולם, מה עושים כשהפריט יקר במיוחד? לא רק כספית אלא גם רגשית? שולחן שהיה שייך לסבא, רהיט שעובר במשפחה מדור לדור או סתם רהיט אהוב.
הכירו את הפילוסופיה היפנית – קינצ'וגי. לפיה, השבר הוא חלק מההיסטוריה של החפץ. הרעיון בפילוסופיה אומר שכאשר חפץ כלשהו נשבר, יש לחבר את החלקים שלו עם תערובת צבע המכילה זהב. לכן, אין צורך בהסתרת קווי הנזק אלא דווקא להדגיש את השבר ואת התיקון שעבר. הפילוסופיה אומרת שהכלי הופך להיות שלם יותר לאחר התיקון.
גם אנחנו כבני אדם שלמים ומושלמים עם החסרונות והפגמים שלנו ואין צורך להסתיר אותם.מי שדוגל בשיטה הזו ואף מעביר אותה ללקוחותיו הוא עודד יהודה טלוסטי.
טלוסטי, פתח לפני 8 שנים את חברת וינטאצ' שימור פנים בו הוא משלב את ידענותו וניסיונו בתחום העיצוב, הנגרות והטיפול בריהוט ישן, משחזר אותו והופך אותו למחודש. ידענותו של טלוסטי לא מסתכמת רק בשיחזור רהיטים או מטבחים אלא אף עיצוב וארגון מחדש של דירות קטנות כגדולות ואנשים מזמינים אותו, מכל רחבי הארץ, על מנת לייעץ בשאלות עיצוביות כמו שחזור או מחזור מטבח ישן, שחזור או חידוש של דירה למגורים או השכרה.
האידאולוגיה של טלוסטי מתכתבת עם הקינצ'וגי. גם הוא מעדיף לא להרוס ולשבור (מיד) אלא לראות כיצד ניתן להשתמש במה שקיים בחלל ולעצבו מחדש. טלוסטי גם אומר כי בעידן של היום, אנשים רבים מבקשים לפעול על פי תורת הקיימות, לצרוך פחות, להשתמש בקיים ולא לקנות חדש. כך, הוא הגיע לקינצ'וגי אך בעוד שהיפנים התכוונו בעיקר לצלחות שבורות, טלוסטי מתח את ההגדרה גם לעיצוב הבית וכשפונים אליו לגבי סדק או שבר בקיר הוא מעצב סביבו עד שנדמה שלאחר העיצוב יש עבודת אומנות בהשראה אישית של הלקוח.
ממש לאחרונה סיים טלוסטי עבודת קינצ'וגי מיוחדת. בשיכון ותיקים בר"ג. אשה מבוגרת עברה לדירה שכורה ובה אמבטיה. האמבטיה לא הייתה יציבה והקרמיקה שהקיפה אותה הייתה נמוכה. מתוך חשש שתחליק בה הוחלט לשנות את מבנה חדר האמבטיה. אחרי שלושה חודשים התפוצץ צינור המים שבקיר ושוב נאלצו לחשוב מה עושים כעת? לרכוש שוב קרמיקה? לעצב, שוב, מחדש את כל חדר האמבטיה? מדובר בהוצאה אדירה קל וחומר כשמדובר בפעם השנייה. טלוסטי הוזמן אל הדירה שאל שאלות והקשיב ואמר כי הוא ממליץ על קינצ'וגי. האשה אהבה את הרעיון ועודד ניגש למלאכה.
הקו שסובב את אזור השבירה של החרסינה נצבע בצבע בזהב עם מכחול ובמקום קרמיקה חדשה הוצבו אותיות שיחד מרכיבות את שם משפחת האשה טרם נישואיה, פתגמים ומילים קשורות למשפחה והילדים. כך יצא חדר אמבטיה מחודש ואישי, מחובר וכזה שמדבר ומרגש בדיוק אל ליבה של האשה.
את העבודה הזו ביצע טלוסטי בהתנדבות. הקיצוגי נעשה בבתים שונים ובני אדם שונים. כל סיפור, כל פיצוץ הוא סיפור אחר לו מןתאם פתרון מקורי מיוחד המתאים לסיטואציה.
