אין להם אותה דעה פוליטית * הם לא אוהדים אותה קבוצה * ויש להם העדפות שונות בחיים * אבל יש משהו אחד שמאחד אותם * תכירו את קהילת ההמבורגרים הישראלית שצמחה מתל אביב והפכה לתופעה קולינרית בפני עצמה
שני גברים, שתי נשים ושף מקומי יושבים במסעדה וכך נראית השיחה שלהם: "הבשר שלנו" מאתגר קולינרית השף דיוויד פרנקל את נוכחים "מורכב מתערובת על בסיס שפונדרה, חזה וצוואר ביחס של שליש לכל אחד ובסך הכל 22% אחוזי שומן ועל זה אני מוסיף נתח קצבים דק. מיושן בשקית וואקום 14 יום כדי שכל הנוזלים יברחו פנימה". תכף נחזור לשיחה הזו, אבל לפני הכל, כמה מילים על הפודיס הישראלים.
תופעת ה'פודיס' שמלווה אותנו בעשור האחרון וביתר שאת מאז עליית תוכניות הריאליטי של הבישול יצרה קהילה שלמה בארץ שרצה לבחון מסעדות חדשות, קונה גאד'טים של מטבח ונוסעת לגליל כי מישהו שמע שיש מסיק חדש של שמן באיזה כפר. אז זה בדיוק הזמן המתאים להכיר את אחת מקבוצות הפודיס היותר פעילות: 'קהילת ההמבורגר הישראלית' שצמחה מלב תלאביב, ומונה יותר מ 7000 חברים וגרעין קשה של 200 אנשים שעסוקים בזמנם הפנוי באיתור מסעדות חדשות, מתכון חדש (במודיעין עשו להם המבורגר סופגנייה) ותמונות של נשים מזילות ריר, קטשופ עם המבורגר בין השיניים ולא, הן לא סופרות קלוריות.
ואולי עכשיו השיחה בתחילת הכתבה נשמעת לכם פחות מוזרה. כמובן שצריך בשבילה לקסיקון קולינרי אך מדובר במפגש של חברים מקהילת ההמבורגר שהלכו לבחון מסעדה חדשה בתל אביב שלאחרונה נוסף לה מטבח בשרי חדש והשמועה על המבורגר חדש "שעשוי במקצת עם חלקים פנימיים חלומיים' כפי שסיפרו יודעי דבר בקהילה עשתה לה כנפיים. זה הצריך משלחת חלוץ בראשותו של ארקדי פורטנוי, מנהל דיגיטל במשרד פרסום ומי שיזם את הקהילה לפני 3 שנים: "הקהילה שלנו" מבהיר לי פורטנוי "מבוססת על חיבור ותקשורת על בסיס צימאון קולינרי". לארקדי חשוב לציין שאומנם כולם אוהבים המבורגרים על שלל נגזרותיהם אך בראש ובראשונה מה שמחבר זהו המימד החברתי "זה התחיל מחמישה – עשרה אנשים וצמח להיות קהילה גדולה שנפגשת ואוכלת אפילו מתחתנת. כלומר יש לנו זוג שהכיר במהלך המפגשים והם מתחתנים עוד מעט".
האמת, לא צריך ללכת כל כך רחוק, את בת זוגתו הנוכחית, ענית אורלב (37) מנהלת קריאטיב ותוכן במשרד פרסום מתחרה הכיר פורטנוי תוך כדי ביקורת המבורגר "הלקוח שלי" מספרת לי אורלב שיושבת לצידו של ארקדי "רצה את הפרסטיז' של הקהילה ששמה יצא לפניה. זוהי מסעדה עממית או כפי שאומר פורטנוי 'עוד מקום שמכין קציצה כשרה שרופה'. אני ידעתי שהוא יקטול אותם והוא אכן כך עשה".
הם פשוט השחיתו כבד אווז לשווא" נזכר פורטנוי."לאחר מכן" מספרת אורלב "התחלתי להטריד אותו כדי שיוריד את הסיקור או לבדוק איך ניתן לעדן את הדברים" כאן מצטרך לדברים פורטנוי "היא הפעילה עליי יח"צ ואני ידוע כאחד שנותן לקהל שלי את הדיווח הכי כנה שיכול להיות. הרי בסופו של דבר מישהו מהקהילה להגיע לשם אחרי וייתן את הדיווח, כך שלא ניתן לחמוק מן האמת". בסופו של דבר הם הסכימו להיפגש ולסקר מקום אחר ובין ביס לביס הרומנטיקה פרחה: "לי חשוב הטעם" אומר פורטנוי כשהוא מבהיר את ההבדלים בניהם "ואילו בת זוגתי שמה יותר דגש על האווירה והסגנון".
פעם אפילו פרצו לו לאתר והפילו אותו "אין לי מושג מי זה. אבל יש לי כמה חשודים בישראל של שנת 2015 מסתבר שלא פשוט לנהל קהילת המבורגרים תוססת. "איימו על חיי לא פעם" מספר לי פורטנוי כשהוא מתכוון בעיקר לחברים בקהילה הטבעונית "מחרדים אני סופג קללות נאצה על כך שאני מעודד גרגרנות ואוכל לא כשר". פוטנציאלים".
השף פרנקל שכבר רגיל לראות חבורות 'פודיס' לוקח את כל העניין בקלילות "אני משחק את המשחק הזה" הוא אומר לי "שתבין, אני כבר בזבזתי אלפי דולרים על מסעדות מישלן. האחרונה שהייתי בה הייתה באזור בורגונדי לפני שלוש שנים ומאז אין לי כוח לזה". עם כל הערכה שלו לאנשי ה'פודיס', כדאי גם לשמוע את הביקורת שלו "לפעמים אני דווקא מעדיף את אלו שאין להם יותר מדי הבנה אלא רק 'טעים או לא טעים'. החבר'ה הללו בוחנים כל דבר. הם מחוננים ובעלי ידע אבל הם לא באים להנות הם באים לעבוד. יושב לידי בחור שהגיע ולא מסוגל לאכול כמו אדם שלא מבין כיוון שהוא לא מסוגל להתנתק מהיכולת שלו לבחון ולנתח והוא בכלל לא שם לב שהבחורה שלידו משתעממת. היא עדיין לא הבינה שהיא יוצאת עם טבח". למרות כל זאת פרנקל אומר לי "עדיין אני לא מסוגל לאכול אוכל שהוא אינו מדויק".
בסופו של דבר מאחורי כל המבורגר טוב מסתתר סיפור. אצל פורטנוי ההמבורגר היה סוג של קרש הצלה וכשהוא מדבר על קהילה שההמבורגר מחבר אותה הוא נזכר בילדותו "עד הצבא היית סוג של 'ילד כאפות'. הייתי בורח ממכות ולא ידעתי איך להתחבר לאנשים". השינוי מיוחל הגיע כאמור בתקופת השירות הצבאי "שירתתי כלוחם במוצב נצרים בעזה" הוא נזכר בימי טרום ההתנתקות "יום אחד כאשר כבר נמאס לי מהאוכל הצבאי התפל לקחתי את הטוסטר ושמתי בו חצילים – יצא לי פילה חצילים אותו גלגלתי עם עגבניות וגבינה לבנה ופתאום אנשים הכירו אותי בתור אחד שמכין דברים טעימים. זה לימד אותי שניתן לעשות אינטרקציה אנושית דרך אוכל". משם הדרך כבר הייתה אחרת – דירת סטודנטים בבאר שבע "ערמות של חבר'ה שבאים לאכול בשרים בגינה" ומסתיים במפגש סגור שמארגנת להם רשת הבשרים 'אגדיר' עם 130 איש שבאים לטעם את התפריט החדש כולל המבורגר עם קוויאר שחור ופירות ים "המנה שהכי אהבנו הפכה להיות אצלם קבועה בתפריט" מספר לי בגאווה.
את האהבה שלו להמבורגרים הוא תולה במפגש שאירע לו לפני חמש עשרה שנים "נכנסתי למסעדה באילת בשם 'ברבריז' לה אני שומר חסד נעורים והחוויה הזאת שלאכול המבורגר שאינו המבורגר 'מקדולנדס' תעשייתי אלא משהו כמו סטייק שנטחן עבורך עם קטשופ בבקבוק כמו במיטב הדיינרים האמריקאים, זה מאוד קסם לי".
לשיחה מצטרף גיל בר (36) בעל מסעדה שמשמש כיועץ הקולינרי של הקהילה "את הרעיון שהמבורגר הוא קצת יותר מקציצה סינטטית הכניסה לארץ רשת 'אגדיר' בשנת 99. היא פרצה את המחסום".בר מציין שזוהי גם קהילה צרכנית "שגם יודעת לסדר מחירים טובים לחבריה". ואילו עמית פרץ (23) מלצרית מכפר סבא שחברה בקהילה מספרת "אני וחברה נכנסו לדף הקהילה בפייסבוק לפני יותר משנה ומאז אנחנו עוקבות ובאות למפגשים". פורטנוי ממליץ לאבא שלה איך לבחור בשר טוב בקצבייה ופרץ מתוודה בפניי "תמיד הייתי קרניבורית אפילו בחוג קרמיקה בגן הייתי מכינה המבורגרים קטנים עם צ'יפס ובאמת אף פעם לי חישבתי קלורית".
בסוף מגישים לנו את ההמבורגר עם לחמניית הבריוש לצד ציפס מתובל ורוטב מיונז מקומי . לפני שאחנו נפרדים, פורטנוי מראה לי התכתבות ווטצאפ עם בעל מסעדה שמודה לו על הביקורת ואף מספר כי שינה כמה דברים בתפריט בזכותו "אנחנו מאמינים בביקורת בונה ודברים כאלו מוכיחים לי שיש כאלו שלא פוחדים לשנות הרי גם אותי ההמבורגר שינה".
