הקיץ הגיע ורבים מבלים את הזמן הפנוי בבריכה, שמהווה עבורם דרך מצוינת להתרעננות וכן ספורט מהנה לגילאים שונים. חשוב לדעת ששחייה במי הבריכה יכולה לגרום ליובש בעור ותופעות נוספות. בנוסף, גירוי בעיניים היא תלונה נפוצה שלעיתים מדווחת על ידי שחיינים לרופאי עיניים ואופטומטריסטים.
ד"ר פינקלמן ירון, רופא ומנתח בכיר בתחום הקטרקט
איך הכימיקלים בבריכה משפיעים על העיניים?
כלור ותמיסות מלחים משתמשים לחיטוי הבריכה וקוטלים חיידקים. יחד עם זאת כימיקלים אלו יכולים לגרום גם להרס שכבת הדמעות, ולאידוי מוגבר של הנוזל המימי בדמעות. התוצאה היא ששטח פני העין נשאר חסר סיכוך והגנה, חשוף לחומרים כימיים אחרים ולחיידקים במי הבריכה.
כדי להגן על העיניים מפני כימיקלים מזיקים בבריכה יש להרכיב משקפת בזמן השחייה, שתספק את ההגנה הטובה ביותר. בנוסף, מומלץ לשטוף את העיניים במים בזמן המקלחת אחרי שחייה כדי לסלק את הכלור שנשאר סביב העפעפיים והריסים. בנוסף, שימוש בתחליפי דמעות עשוי לסייע בשחזור הרכב הדמעות ולספק הקלה מיידית בסימפטומים של אי נוחות בעיניים.
הרכבת עדשות מגע בבריכה
מי שסובל מקוצר הראייה (מיופיה) או רוחק הראייה (היפרופיה) עשוי להעדיף שימוש בעדשות מגע לתיקון השבירה של קרני האור תוך כדי שחיה. חשוב לדעת שהרכבת עדשות מגע במהלך השחייה יכולה להיות מזיקה ביותר. עדשות המגע יכולות לשמש כמצע לכימיקלים בבריכה, וכמשטח לצמיחה ולהתיישבות של חיידקים. בנוסף, עדשות מגע גם נוטות להתייבש במהירות רבה יותר מתחת למים, ובכך לגרום לתחושות אי נוחות. לכן, מומלץ שלא להרכיב עדשות מגע בזמן השחייה, ולהשקיע ברכישה של משקפת בעלת מספר לתיקון הראייה.
מי הבריכה יכולים לגרום ליובש בעיניים
יובש בעיניים היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר בתחלואת העיניים בקרב האוכלוסייה, והיא נגרמת כתוצאה מהיעדר יכולת לייצר דמעות בכמות מספקת, או ששכבת הדמעות לא יציבה ומתאדה בקלות רבה מדי. הכימיקלים בבריכה יכולים להפריע ליציבות שכבת הדמעות, ולגרום לאידוי מוגבר של הדמעות מהעין. בכך נשארת העין חשופה וחסרת לחות, והשחיין חש את חוסר הנוחות. גם במקרה זה משקפת תעזור בצמצום החשיפה לכימיקלים. ובנוסף מומלץ לשחיינים הסובלים מיובש בעיניים להשתמש בתחליפי דמעות טרם הרכבת המשקפת, כאמצעי מניעתי שיעניק לעיניהם שכבה נוספת של הגנה.
שחייה לאחר ניתוחי עיניים
ניתוחי עיניים כיום הם הרבה פחות פולשניים מבעבר, ודורשים הרדמה מינימאלית תוך שהם מבטיחים חזרה מהירה לשגרה לאחר הניתוח. עם זאת, החתך שנוצר בניתוח מהווה פתח כניסה מהסביבה החיצונית אל הסביבה הפנימית של העין. חשיפה לכימיקלים שבבריכה בתקופה שלאחר הניתוח (בחודש הראשון), כאשר החתכים עדיין בתהליך של היסגרות וריפוי, יכולה לגרום לנזק לעין.
כדאי לזכור שגם לשחייה בים עלולה להיות השפעה על העין – אמנם אין בים כלור אך כמות המלח הינה גבוהה מאד ועל כן גם בסביבה זו חשוב להגן על העין.
לסיכום, הרכבת משקפת, והימנעות מהרכבת עדשות מגע, בזמן השחייה יכולה למזער ביותר את הסיכונים לעיניים. חשוב להיבדק אצל רופא העיניים או האופטומטריסט, ולשתף אותו בחששות ובתסמינים שאתה מרגיש. עשיית שינויים קטנים בהרגלים שלך, יאפשרו לך להמשיך ולחוש את תחושת הסיפוק בשחייה בבריכה למשך זמן רב בהווה ובעתיד.
כותב המאמר הוא ד"ר פינקלמן ירון לסיסטיין אלקון, רופא ומנתח בכיר בתחום הקטרקט במחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב
