רחל ליכטנברג, היא מחנכת ופעילה חברתית שהקימה לפני חמש שנים את 'קולנוע לשם שינוי' – פרוייקט חברתי אומנותי שיחד עם פעילי שכונות הם מקיימים ערבי קולנוע איכותי במתנ"סים המקומיים עם אוכל אתני ושיח עם יוצרים ואמנים "אנחנו מאמינים שקולנוע יכול ליצור שינוי"
שעת ערב התכנסו עשרות אנשים בבית בארבור ביד אליהו וניגשו למזוג לעצמם צלחת עם אורז פרסי ורוטב שריחו נישא למרחוק. לא מדובר בערב קולינרי כי אם בחלק ממפגשי 'מיקרו – סינימה : קולנוע לשם שינוי'. עמותה לשינוי חברתי דרך המדיום הקולנועי שהקימה לפני חמש שנים רחל ליכטנברג, מחנכת ופעילה חברתית. באתר העמותה נכתב כי "התשוקה לחוויה קולנועית מהנה ולמפגש חברתי מסקרן, הניעה "משוגעים לדבר" ליצור מודל קולנועי ייחודי המכונה – מיקרוסינמה. כך נוצרו בארצות הברית, באוסטרליה ובאירופה מקומות רבי קסם, קטנים ואיכותיים, המציעים חלופה לבתי קולנוע המוניים ומרובי אולמות. ממקומות אלו השראה ליצירת מודל ישראלי ייחודי של מיקרוסינמה".
"הרעיון נולד מההכרה שאין בתי קולנוע בשכונות ובישובים מרוחקים" אומרת בשיחה עמה ליכטנברג המייסדת "לפעמים אפילו בישובים מרכזיים כמו בתל אביב ישנם שכונות שלא ניתן למצוא בהם קולנוע ואנחנו מאוד מכירים את הערך של קולנוע שעושה כיף לאנשים. מעורר השראה ומעורר למחשבה. אנחנו יוזמים פעילות שכזאת עם פעילים מתוך השכונות והם קובעים את הנושאים ואת הסרטים שאנחנו מקרינים. וכך אנחנו מתגלגלים חמש שנים בבית בארבור, בקרית מלאכי, בנווה יוסף בחיפה ובטירת הכרמל".
העמותה שהקומה לפני חמש שנים כוללת בין היתר את מנהל הסינימטק לשעבר אלון גרבוז, במאית הטלויזיה והיוצרת זהר ברנט, השחקן יאיר לוטן, מבקר הקולנוע יהודה סתי ועוד רשימה ארוכה של מכובדים
"לכל אחד מאיתנו יש לפחות סרט אחד שאותו הוא מבקש לנצור בלבו. סרט שהיה לו מפלט בידורי בדיוק ברגע המתאים או סרט שגיבוריו מהווים מודל חיקוי עבורו. סרט יכול לעורר בצופה השראה, לטעת בלבו תקווה, להעצים אותו ולפתוח לפניו אופקים חדשים. לסרט יש כוח לחבר בין אנשים, לפתוח שיח מרתק ולהניע קהילה לשינוי. לכן אנו מאמינים כי בית קולנוע הוא לא רק מקום להקרנת סרטים" (מתוך אתר העמותה)
"העמותה" מסבירה ליכטנברג "מורכבת מיוצרים אמנים ופעילים חברתיים שמגיעים בהתנדבות ויוצרים ערבים מקסימים בעלות סמלית של עשרה שקלים".
בערב הקרינו את הסרט האיראני 'טנזיט קפה' אודות מלחמתה הבלתי אפשרית של אישה עצמאית בעלי ידי זהב בכל הקשור להכנת מאכלים שנאבקת הקודים השמרניים של החברה תוך שהיא מנסה להלך בגבולות ההלכה המוסלמית ולאתגר את הפטריארכיה הגברית. בגמר הסרט עלתה לשוחח עם הקהל המרצה וחוקרת הקהילות אסתר קנקה שקלים שסיפרה על התרבות האיראנית.
