רגע לפני יום כיפור, בני רבה, או בני הדייג בשבילכם מספר איך שורדים בעסקי המסעדנות האכזריים כבר למעלה מ-35 שנה כשמסעדות מסביבו נסגרות בקצב מסחרר והרשת ממשיכה להתרחב. איך מנהלים עסק מצליח שכל בני המשפחה מועסקים בו והכי חשוב איך משלבים זוגיות ועבודה כבר למעלה מארבעה עשורים…אהה וגם לפי התחזית של בני בעוד מספר שנים יורגש חוסר בדגים בראש השנה. אל תגידו שלא הזהרנו!
במשך 35 שנה בני הדייג (63) הידוע גם בשמו הפרטי בני רבה הוא הבעלים של רשת מסעדות דגים הגדולה והמצליחה ביותר בישראל שרק הולכת ומתרחבת המונה כ-6 סניפים ברחבי הארץ(תל-אביב/ראשון-לציון/כפר-הים חדרה/מרינה הרצליה/טיילת נתניה/ואשדוד) ואף שוקלת התרחבות אל מחוץ לגבולות ישראל.
כשאנחנו פוגשים את בני לראיון הגענו מוכנים. סיפרו לנו על איש מיוחד כזה שיש רק אחד. קבענו את הריאיון בסניף נמל תל-אביב השיקי. כבר במרחק מטרים רבים מהשולחן אני שומע המולה רואה אדם שעובר בין השולחנות מכיר כמעט את כל האורחים ודואג שהכל בסדר. אחרי מספר דקות מתיישב מולי אדם עם כובע לראשו כזה שמזכיר כוכבים הוליוודיים כבר לפני שאמרתי שלום בני סימן למלצרית ותוך דקה על השעון כל השולחן היה עמוס כיד המלך ולא נשאר סנטימטר אחד פנוי להניח את הטלפון על השולחן. "עכשיו אפשר להתחיל לדבר" אמר בני . כנראה שזאת סביבתו הטבעית לשחות בשפע של אוכל שמזכיר לו את השפע והגלים של הים.
סיפור אהבתו של בני אל הים והדגים מתחיל עוד מילדותו במכמורת כשהוריו גרו בסמוך על קו המים. ובני מתאר את אהבתו לים "כאהבה ממבט ראשון". הוריו לא הכי תמכו ברעיון ללכת אחרי חלומו לקנות סירה ולצאת אל הים לדוג דגים אבל לבסוף הוריו הצטרפו אל חלומו של בנם ולימים עבדה אמו בסניף בני-הדייג המיתולוגי בנמל יפו ומתכונים פרי ידה הפכו במהרה ללהיט בקרב הסועדים עד שנסגר לפני כ-14 שנה בעקבות קשיים בירוקרטיים לטענתו.
כיום בני כבר מתחיל לתכנן את העתיד של הרשת ואשתו זהבה (אליה עוד נגיע בהמשך) ושלושת ילדיו יוסי, גל ורינת משולבים באופן פעיל ומנהלים את הסניפים ברחבי הארץ ושומרים על הגחלת של אביהם.
אז איך זה לעבוד בעסק שגם המשפחה מעורבת?
"אני לא יודע משהו אחר עוד בסניף הראשון של בני הדייג ביפו כבר לפני 35 שנה אימי הייתה חלק בלתי נפרד מהעסק ונראה לי טבעי שאשתי זהבה ושלושת ילדיי שגדלו עם העסק וראו אותי בפעולה ימשיכו את דרכי . כל הילדים שלי יודעים להכין את כל המנות והסלטים שיש בתפריט! זה חלק קריטי השליטה בכל המנות והטעמים ככה שאם יש לחץ הם יכולים למלא כל תפקיד במסעדה וזה מאוד חשוב.
נעזוב לשנייה את הילדים, ספר לי על זהבה אשתך?
"זהבה אשתי היא הלב הפועם של המסעדה. תמיד אומרים בני –הדייג אבל העסק לא היה קיים בלעדי זהבה. אישה עם לב ענק שהכרתי עוד שהיית ילדה ותמיד ידעתי שהיא תהיה אישתי לעתיד ואם ילדיי. המשפט הידוע שאומר , שמאחורי גבר מצליח עומדת אישה מצליחה הוא כל כך נכון".
למה לדעתך אתם סיפור הצלחה?
"אני חושב שאנחנו נותנים לסועדים שלנו חוויה כוללת ועקבית. במסעדנות עקביות זה דבר נורא חשוב והכרחי להצלחה וכמובן השפע! הקהל הישראלי הוא לא פראייר ואוהב לקבל תמורה שווה ואף יותר לכסף שהוא משלם.
כשבני מדבר על שפע רק מי שישב באחת ממסעדותיו מבין על מה הוא מדבר. הארוחה נפתחת ב-20 סוגי סלטים טריים ומגוונים המוגשים אל השולחן וממלאים אותו בכל טוב הניתנים למילוי ללא הגבלה וללא תוספת תשלום דבר שהישראלים נורא אוהבים ועוד לא התחלתי לדבר על גודל המנות העיקריות שמוגש בצלחות ענק ויכולות להספיק למספר גדול יותר של סועדים ממספר האנשים שבשולחן.
הבנתי שיושבים אצלך המון מפורסמים שלא היו מביישים מסעדות שף יוקרתיות?
"מי לא ישב אצלי לאורך השנים. מראשי ממשלה ונשיאי מדינה ועד כוכבים הוליוודים כולם באים וחוזרים לפה בגלל הטריות והאיכות האוכל וכמובן החוויה".
מי היה אצלך לאחרונה שאנחנו מכירים?
"ישנם מספר אנשים שאני לא יכול לנקוב בשמם ואני מעדיף לשמור על פרטיותם. כמובן שכל סלבריטאי ארצנו באים לאכול פה וישנם אף שמגיעים על בסיס שבועי. אני יכול לתת לך רשימה חלקית של אנשים שאכלו פה רק בחודש האחרון , אייל גולן ורוסלנה, מירי מסיקה, קרן פלס, טהוניה רובל, פאר טסי, משה דץ, קותי סבג, איציק זוהר, אורנה דץ, ג'ודי ניר מוזס, פנינה רוזנבלום, דן שילון, זאב רווח והרשימה עד ארוכה…בכל פעם שאתם יושבים בבני הדייג תסתכלו מעבר לכתף ותופתעו לראות מי המפורסם שיושב לצידכם במסעדה".
אני רוצה דקה לגעת בסוגיה נורא חשובה, לטענתך בעוד מספר שנים יורגש חוסר בדגים בכלל ובראש השנה בפרט למה את מתכוון בדיוק?
"כבר שנים שישנה בעיה קריטית בתחום הדיג בישראל. כיום ניתן לדוג דגים גם בתקופת הרבייה של הדגים וככה מצמצמים משנה לשנה את אוכלוסיית הדגה בארץ. לצערי זהו נושא שהמשרד להגנת הסביבה והחקלאות מודעים לבעיה החמורה אבל כמו במדינת ישראל לוקח זמן לשנות דברים או שמחכים שהמצב יהפוך לקריטי. משנה לשנה כמות הדגים הבוגרים הולכת וקטנה וכבר כיום ישנו קושי לדוג ולא רחוק היום שנצטרך לייבא דגים ממדינות שכנות וכמובן שמחירי הדגים יאמירו בהתאם. כנראה שרק כאשר הדבר ישפיע על הארנק של האזרח הפשוט אז תקום צעקה וחבל".
אך עד שתקום צעקה ואנשים נוספים יצטרפו למאבק של בני הוא חוזר אל אהבתו הראשונה, הים, ויוצא מדיי יום, השקם בבוקר, אל ימי הים התיכון כדי לדוג ולהביא את הסחורה הכי טרייה שהסועדים יוכלו לקבל. במבט לאחור בני מספר לי "תראה איזה עסק בניתי בעשר אצבעות שמעסיק ומפרנס מאות משפחות , יש לי אישה לתפארת ושלושה ילדים מדהימים ונכדים מתוקים עכשיו אני יכול לשבת לשתות כוס יין ולאכול דג בנחת".
