ביום ראשון, 31 בדצמבר 2017, כשאחרוני הסועדים המאושרים עזבו את המקום (זה שאורנה ואלה מתעקשות גם היום לקרוא לו בינן לבין עצמם בשם "הקפה") גמלה ההכרה, שהערב הזה, בסיכום השנה הטובה ביותר שידע המקום מאז נפתח בשנת 1992, הוא הזמן המושלם ליישם את מה שבושל באיטיות, על אש קטנה, כבר זמן מה: זה הרגע לסגור.
שבוע לאחר מכן (8.1.2018) בארוחה חגיגית שנערכה במסעדה, קיבלו 45 אנשי הצוות, את הבשורה המפתיעה: נפרדים בשיא. בסוף חודש מרץ 2018 עתידה "אורנה ואלה" לסגור את הדלת מאחורי 25 שנות יצירה שורשית, ייחודית ומוקפדת, שזכתה לקהל נאמן של אוהבי אוכל אמיתי מתל אביב וממרחקים.
הן הכירו באוניברסיטה, לפני כמעט 30 שנים. אורנה אגמון ואלה שיין, אז סטודנטיות למדעי הרוח ומלצריות במסעדת "זליג", גילו את אהבתן המשותפת – לבשל, לאפות, ואולי יותר מכל – להאכיל אנשים. את העסק הקטנטן לקינוחים הקימו בדירת הסטודנטים של אורנה. אחר כך בישלו וטעמו והקשיבו, ואפו, וקראו ספרים, ושוב בישלו. מעולם לא למדו במוסד קולינרי ולא עשו סטאז' במסעדה.
ואז, בשנת 1992, במחשבה על מקום צנוע שייתן להן פרנסה, הקימו בשינקין בית קפה קטן – חדרון ובו 7 שולחנות ובר עץ יפהפה. שם יצרו במשך שני עשורים וחצי שפה חדשה שמבוססת על כלל יסוד אחד – לייצר במו ידיהן ומן היסוד את התפריט כולו: הן אפו ככרות לחם, רידדו קרואסונים, הכינו גלידות ופסטה טרייה, מיונז ואפילו לחם מיוחד שפורר לפירורי לחם.
בראיונות שנתנו לאורך השנים הדגישו את זיקתן לבישול מסורתי שמתורגם לעבודת כפיים עמלנית. אוכל מזין, מנחם, משביע, שנושא בתוכו זיכרון בין-דורי לצד טביעת אצבע ייחודית. אוכל שמבושל טרי מדי יום, במטבח מצוחצח, ללא קיצורי דרך ובהקפדה יתרה. אותן ידיים, של אורנה ושל אלה עצמן, מבשלות גם היום במטבח, שאמנם גדל מאז אבל נותר מבהיק ושקט כשהיה.
ב-2006, כשבתפריט המסעדה כיכבו כבר מנות רבות שהיו לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי עשו אורנה ואלה מעשה חסר תקדים ישראלי והוציאו לאור ספר שהיה לרב-מכר ובו חשפו את מתכוני המסעדה, ובהם לביבות הבטטה המזוהות כל כך עם המטבח שלהן. בתחילת שנות האלפיים, בעקבות הרצון להגשים חלום ישן, יצאו אורנה ואלה למסע ברחבי הארץ בעקבות הפלאפל שממנו נולד מזנון "מלכות הפלאפל" הבלתי נשכח ברחוב יהודה הלוי. בתל אביב התזזיתית, החובבת אופנות, אורנה ואלה נשארו רלבנטיות לשלושה דורות של סועדים מקומיים, כמו גם לידעני אוכל מהעולם, שהגיעו לגלות את הפנינה התל אביבית בהמלצת מגזיני אוכל מחו"ל.
לאורך השנים יצאה מאורנה ואלה אמירה אנושית וחברתית ייחודית של סובלנות ושוויון. תמיכה בצוות העובדים, התגייסות למען עובדים עם צרכים מיוחדים, חברי הקהילה הלהט"בית, נפגעות תקיפה מינית ולמען הפליטים מאריתריאה שהיו לשותפים חשובים בצוות המקום.
תחושת המלאות וההישג שהגיעה לשיאה בשנת 2017, פגשה את ההודעה על השיפוץ הצפוי של הבניין ברחוב שינקין 33 שבו קם הקפה ובו שוכנת מאז מסעדת "אורנה ואלה" כמו סימן משמיים. זה הזמן: ההחלטה להיפרד מהבית כשהוא שוקק חיים וריחות התקבלה בהתרגשות, מתוך תחושת סיפוק וגאווה, ובסוף חודש מרץ 2017 ייסגר מפעל החיים, שיעבוד עד לרגע הסגירה ועד אחרון הסועדים שייצא מחייך אל הרחוב.
