עו"ד סתיו סער ממשיך להסביר: המוכרות מביניהן הן ראיות דנ"א, טביעות אצבע, נתוני תקשורת של מכשירים סלולאריים, בליסטיקת כלי נשק, איסוף ושחזור של מידע דיגיטאלי, גרפולוגיה, זיהוי קול, זיהוי סיבים וטקסטיל, טביעות נעליים ועוד. פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, שהיא המקור החוקי לתקפותן של ראיות מסוג זה, קובעת כי חוות דעת מומחה יכולה להיות מוגשת בנושאים של מדע, מחקר, אומנות ולמעשה בכל תחום שהוא בידיעתו המקצועית.
בישראל, אומצה הגישה שהובאה בארצות הברית בפסק הדין Daubert, בבסיסה התפיסה כי בית המשפט הוא שומר הסף בכל הנוגע להוכחת עובדות באמצעות ראיות מדעיות. ובהתאם, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אין להסתמך על מידת המקובלות של תיאוריה מדעית מסוימת אלא שעל השופט היושב בדין להפשיל שרוולים ולבחון את המתודולוגיה ואת מכלול הנתונים הצריכים לעניין על מנת לקבוע אם אכן מדובר בראיה מדעית תקפה העומדת במבחנים השונים. בחינה זו מתבצעת בשני ערוצים מרכזיים: פנימה, אל תוכן חוות הדעת ולעמדתו של מומחה מסוים; והחוצה, אל הקהילה המדעית הרלוונטית ולמחקר הקיים בתחום.
כשם ששגרת חיינו הושפעה רבות מחידושי המדע בתחומים רבים, כך גם בזירת המשפט נעשה שימוש תדיר יותר בראיות מדעיות. בהתאם, ניתן להתרשם משני זרמים מרכזיים באשר לתקפותן של ראיות מסוג זה: תומכים נלהבים וספקנים חשדניים.
התומכים בהסתמכות ובקביעת ממצאים על פי מסקנות הנלמדות מראיות מדעיות ומחוות דעת מומחים, מדגישים בעיקר את אופיין האובייקטיבי והבלתי מוטה של ראיות מסוג זה ואת העובדה כי עומדים מאחוריהן אנשי מקצוע יסודיים ומקצועיים אשר מבססים את מסקנותיהם על התפתחות טכנולוגית ומדעית מואצת, ניסויים, מחקרים, מעבדות חדשניות וציוד טכני מתקדם, ובין היתר על גישות תקפות ומקובלות בקרב הקהילות המקצועית בכל תחום. אלה מביאים כדוגמא את ראיית הדנ"א אשר הביאה עמה שינוי של ממש הן בהרשעת נאשמים והן בזיכויים של אלה אשר הורשעו בעבר על סמך זיהוי שגוי אך לא עמדה לצדם יכולת זו להפרכת האישום (זאת בעיקר במסגרת פרויקט החפות האמריקאי). להשקפתם של התומכים, ראיות מסוג זה מביאות עמן רמה גבוהה יותר של וודאות אל תוך המשפט הפלילי ובכך לגישתם מתבצעת הירידה אל חקר האמת באופן האופטימאלי.
הספקנים והמסתייגים אוחזים בעקרונות היסוד של דיני הראיות, שהרי ככלל העד מעיד בבית המשפט על מה שקלט בחושיו ולא על מסקנות או סברות שהסיק מאותן עובדות. לגישתם, העד מביא עמו תוכן ראייתי: מה ראו עיניו או מה שמעו אוזניו, וזאת בניגוד לשופט אשר לא נכח במקום ביצוע העבירה. העד גם נחקר על ידי הצדדים ולשופט עומדת האפשרות להתרשם מדבריו, להתעמק בתשובותיו ובתגובותיו, לבחון את שפת הגוף שלו, ולחפש את סימני האמת בכדי להעריך את מהימנותו.
עדות מומחה היא בעצם חריג לכלל האוסר על עדות סברה ועל כן עולות השאלות האם ניתן בכלל להסתמך על מהימנותו ועל ידיעתו המקצועית של מומחה מסוים, והאם תזה מדעית מסוימת אכן מספקת את מידת הוודאות אותה היא מתיימרת להביא אל המשפט. הספקנים מוסיפים שאין די בכך שתיאוריה מדעית מסוימת תהא מקובלת בקהילה המדעית הרלוונטית, אלא שיש לבחון האם עמדה בביקורת מקצועית, האם ניתן לאמוד בצורה ממשית את שיעור הטעות שלה והאם ניתן להפריך אותה באמצעות מחקרים סותרים.
בשורה התחתונה עומדת הטענה כי המדע הוא דינאמי ומסקנות מחקריות משתנות לעיתים לא נדירות. כדוגמא מביאים הספקנים את זיהוי השיער שהיה נהוג בעבר (שלא על פי דנ"א) ואת טביעות הנעליים. אלה הוצגו על ידי מומחים בעבר כראיות איכותיות ומדויקות להפליא, אך כיום נשחק כוחן במידה ניכרת.
כך או אחרת, מערכת המשפט נמצאת במרוץ אינסופי אחר התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות שונות. אחת הסיבות המרכזיות לכך טמונה בחובתו של בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית כלפי תזות וטכניקות מדעיות בתחומים שונים, ולעיתים אף להכריע בין גישות מדעיות שונות העומדות על הפרק. בסופו של דבר יש לזכור כי מדובר בהכרעה משפטית טהורה ולא בהכרעה מדעית. עם זאת, נדמה כי דווקא התפתחות מדעית וטכנולוגית מואצת בתחומים שונים אמורה להניב ראיות מדעיות מדויקות, מוצקות ומבוססות יותר מבעבר. מה שהספיק בעבר – אינו בהכרח מספיק כיום. ההתקדמות המחקרית והפיתוחים השונים הם בדיוק אלה המחייבים כיום הצבת רף גבוה ומחייב במיוחד בכל הנוגע להסתמכות על ראיה שהיא מדעית באופייה ובמהותה.
במציאות היומיומית בערכאות השונות ולמעשה במשפטים פליליים רבים, מורכב מארג הראיות מראיות קלאסיות בדמות עדים הנקראים להעיד על מה שקלטו בחושיהם, ומראיות מדעיות שונות הנאספות או מופקות מזירת ביצוע העבירה או מכלים וחפצים שונים הנוגעים להתרחשות שבמוקד האישום. לכן, במסגרת ניהול משפט פלילי חשוב להבין ולנתח היטב את מערכת היחסים בין אותן עדויות קלאסיות לבין אחיותיהן הראיות המדעיות, שכן הדבר חיוני ביותר לגיבוש אסטרטגיית ההגנה ואף עשוי להשפיע באופן ממשי על ההכרעה הסופית בתיק.
* התוכן המובא לעיל משקף את עמדתו של הכותב ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הקורא מוזמן ליצור קשר ולתאם פגישת ייעוץ באמצעות דרכי ההתקשרות המופיעים באתר המשרד.
למידע נוסף כנסו לאתר stavsaar.co.il
