זה היה אמור להיות טיול קצר בבולגריה ומהר מאוד מצא את עצמו שף במסעדה ישראלית והיום הוא בעל אחת משלו. ישראל סרנגה יצא לאכול, לטעום ולשמוע מהשף יואב לביא איך הכל התחיל.
תרשו לי לרגע להיות מבקר מסעדות, וכדי לתת לזה פן רשמי יותר, זה קרה כשהחלטתי לנסוע לכפר סבא ולסעוד במסעדה ישראלית-בולגרית. כן מה ששמעתם. למה בולגרית? כי ממש בקרוב התכנון הוא לעלות על מטוס לארץ החלומות – בולגריה. ועד אז, כדאי שאתאמן על לאכול טוב.
בפאתי העיר מצאתי את "ננה פרלי" הממוקמת לאורך הרחוב הראשי בכפר סבא של השף יואב לביא, ואחרי שפקדתי מספר פעמים את המקום וחזרתי מרוצה כל פעם מחדש, החלטתי לשתף גם אתכם.
נכנסתי אל המסעדה והתיישבתי על הבר, השף ניגש אליי ובלי היסוס הציע טעימות מהתפריט, שהורכב ממש באותו היום, אגב בכל יום מתחלפות המנות על פי בחירת הסועדים בעמוד הפייסבוק של המסעדה.
השף יואב לביא, נולד וגדל ברמת השרון "בתור בן אדם שמאוד מחובר לשורשיו האהבה לחומוס אצלי התחילה כשהייתי ילד ששנא שעועית אז אמא שלי פשוט היתה שמה בחמין של שבת גם חומוס כדי שאוכל". וממשיך "אני יכול לספר ולהגיד שעד גיל 15 לא הייתי נוגע בממרח חומוס , אבל ביום שטעמתי התאהבתי , גם הייתי בתחילת הדרך שלי והייתי חייב להבין איך עושים וממה מכינים ואיך לבשל ואיך לתבל ובמשך 7 שנים של ניסיונות הגעתי למתכון שלי היום שלדעת רבים מחבריי הוא אחד הטובים שיש".
על ההזדמנות שניתנה לו מספר יואב "כמה שלא ניסיתי לברוח מהמקצוע הוא ידע איך לחזור אליי, הכיוון שלי היה כבר לעזוב הכל ולהתחבר מחדש לעולם אחר" ומסביר "בקיץ האחרון חבר טוב שלי מהצבא הזמין לי כרטיס טיסה בלי כל הודעה מוקדמת, לא ידעתי כמה זמן אשאר שם התכנון היה חמישה ימים בערך. תוך ימים ספורים בלבד ארזתי תיק ומצאתי את עצמי אחרי טיסה של שעתיים וחצי נוחת בבולגריה, מפה לשם נשארתי שם במשך חודשיים בהם בישלתי, הכנתי והייתי שף מוערך ומכובד".
ספר על התקופה בבולגריה?
"כמה שאהבתי להיות בבולגריה, הרגשתי בודד אבל מלך העולם. הייתי שף של מסעדת הבית של בית חב"ד הישראלית, הכשרה היחידה בכל בולגריה שכל קהל לקוחותיה היו ישראלים שטסים לנפוש, שם הייתי מכין חומוס, פלאפל, שקשוקה ואוכל ישראלי עממי בעיקר , לא היה לקוח במסעדה שלא אמר שזה האוכל הישראלי הכי ישראלי שהם אכלו בחו"ל ובייחוד החומוס והפלאפל שלי אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא זה ושהמקום שלי הוא בישראל". לאחר חודשיים בהם מצא יואב את הייעוד שלו בחיים, חזר לארץ במטרה למצוא עבודה. "עברתי במסעדות ופאבים ולא מצאתי את התנאים שמתאימים לי. זה היה מהפך מאוד גדול מהשף המכובד בין בולגרים-ישראלים לטבח שמחפש עבודה".
"החלטתי פשוט לשבת בבית ולחכות לישועה שתגיע, אחרי אין ספור נרות נשמה לצדיקים ואנשים יקרים לי שנפטרו מן העולם הזה שיושיעו ויעזרו. באחד הימים החזקתי ביד את העיתון המקומי ושם ראיתי עסק למכירה, ישר צלצלתי, קבעתי עם בעל המקום ובשנייה שהגעתי לחנות קטנה ומעוצבת בטעם רע ידעתי, ידעתי שכאן אגשים את חלום ילדותי , בכל זאת חבל לבזבז את מה שחסכתי בקיץ לפחות אעשה עם זה משהו לעצמי. מהר מאוד מצאתי את עצמי קופץ ורץ בין ספקים ורצפים לחשמלאים הכל בכדי שזה יראה כמו בחלום שלי , כל יום מלא בעשייה כמו בעבר אבל מה ששונה הפעם זה שאני עושה בעבורי ובשביל ולא בשביל מישהו אחר".
אז אחרי 16 שנה של עשייה, ניסיון ותהייה של טעמים כאלו ואחרים יואב מגשים חלום ילדות ופותח את המסעדה שעליה פנטז כל חייו ויחד עם זאת לשלב את האהבה הגדולה הזו למאכל העממי הזה שמצליח לגשר על עניין עדתי כזה או אחר ולפתוח את החומוסיה ולקרוא לה ננה פר'לי חומוס שבתרגום מעיראקית זה אומר: אמא, תמזגי לי חומוס, ואני? אני ממליץ לכם לבקר.
