גם בגיל 64 כשיכול היה כבר לפרוש לפנסיה, מקפיד טוכנר ללכת למסעדת הבוקרים, מתייצב שם מדי שישי ושבת, פוגש את הלקוחות ולוחץ את ידם. איש שמאמין ביחס אישי ועבודה קשה "הוא אהוב, אוהב לעזור לאנשים ויש לו את הלב הכי רחב וגדול שאני מכירה, מעולם לא אמר למישהו לא. אדם אכפתי ורגשני , זו אחת הסיבות שבגללה הצליח בחיים. כשאני גדלתי כולם ידעו מי זה יוסי טוכנר", מספרת ביתו דנה שבחרה להתראיין כהפתעת יום הולדת לאביה.
טוכנר הוא מה שאפשר להגדיר הסלב מסעדן הראשון והוא קיבל את התואר הזה בכבוד. הוא עלה לישראל כתינוק מפולין והשתקע עם הוריו בחיפה, למד בקציני ים עכו ואת העסק הראשון פתח עוד לפני שמלאו לו 20. זה היה מפגש פלאפל ארז בנווה שאנן , עסק משפחתי מצליח שהוקם לפני 40 שנים, במרכז זיו . בתו דנה נזכרת : "היו שם תורים אדירים, קבוצות שהתגודדו על רחבה גדולה, הייתה שם תחנת מוניות שקיימת עד היום ואת הסניף של מק דוויד בו היינו מגרדים חיש גדים". לטוכנר כבר היו שני ילדים והוא היה אבא צעיר, כיום דנה בת 39 ואחיה ארז (שאפשר להניח שעל שמו נקרא הפלאפל) בן 42.
את מה שדנה מגדירה 'המסעדה הראשונה האמיתית' פתח טוכנר בהמשך , כולם בחיפה זוכרים בוודאי את מסעדת נאפולי המיתולוגית הממוקמת במתחם תחנת הדלק בכניסה הדרומית לחיפה, מול הקניון, היכן שכיום סטקיית הבוקרים שאליה עוד נחזור בהמשך. נאפולי חיה ופעלה במשך 15 שנים, "אבא תמיד היה חדשני בתחומו, מקדים את העתיד, מיוחד וצופה דברים. הוא הביא לנאפולי שף איטלקי שלא ידע לדבר בכלל עברית ותקשרו איתו בחצי אנגלית שבורה ויותר מזה.
המסעדה הוציאה פיצה עבה ושמנה ואיתה אבא המציא את קונספט הסלטים הגדולים, את הבוואריה המפורסמת שעד היום מוגשת בבוקרים, ואת עוגת הבית שכולם היו מתעלפים עליה, חוגגים יום הולדת עם העוגה שהייתה צלחת ענקית עם שוקולד, גלידה וקצפות בתקופה", מספרת דנה, "וצריך לזכור שאז זה לא היה כמו היום שבכל פינה יש מסעדה ועוד שף ועוד מסעדה".
ומשם המשיך טוכנר לעוד מסעדה חיפאית מיתולוגית, אמדאוס שהייתה בכיכר ספר והציגה קונספט חדשני לאז : מנות ענקיות. "פעם לא היה את המושג הזה סלט ענק בקערה, כמו למשל חלומי מוקפץ עם פיטריות
מרק בצל מוקרם בתוך כיכר לחם. הכיכר קיבלה את הכינוי כיכר טוכנר כי היא כללה מלבד אמדאוס גם את מסעדות חומוס וספגנטים", הוסיפה דנה, שייסדה את רשת בורגרים.
אימם של דנה וארז נפטרה כשהיו קטנים, טוכנר התחתן עם חנה לפני יותר מעשרים שנה , אשה יצירתית , מטופחת ומרשימה שניהלה בעבר בוטיק בגדים. הם הפכו לסלבס בחיפה, גרו אז בשכונת רמת אלמוגי בבניין שהקימו במיוחד כדי לשכן גם את הילדים, משפחה חמה שכזו. ביחד עם חנה הקים יוסי את סטקיית הבוקרים, מוסד מיתולוגי שמשגשג כיום היום ואליו עולים לרגל מכל הארץ, בגלל הבשר הטרי והסטייקים המצוינים בפרט שמובאים ברמת הגולן, החיפוש המתמיד של טוכנר אחד ספקים טובים יותר, ההשבחה של ההמבורגרים והקונספט המקורי והאהוב של זריקת הבוטנים על הרצפה. "הרעיון המקורי היה שקודם אתה מקבל דלי בוטנים וזורק אותם על הרצפה כי זה כיף, יש כאן חווית אכילה עם ערך מוסף", מוסיפה דנה.
איך מנהלים במקביל כל כך הרבה מסעדות ?
"הרעיון הכללי היה שלאבא היה את נאפולי אבל הוא הקים בו זמנית מסעדות בשיתוף או עם עוד אנשים. ככה הכירו אותו, היה ידוע כיזם, איש מסעדות וכל הזמן שכרו את שירותיו, וגם את המסעדות שהקים הריץ ומסר הלאה ועד היום הוא ידוע כאחד שמקים לאחרים, כמו שהיה יצירתי במסעדות כך הוא גם יצירתי בעיצוב הבית החדש ביפו".
והוא בכלל לא למד את המקצוע.
"נכון, הוא לא הלך לבית ספר של שפים או ללמוד מנהל עסקים, לא למד אצל שף ידוע , כמו היום כשבאים עם רזומה אינסופי. המוטו של אבא הוא עבודה קשה כדי להצליח בחיים, אין בו פחד אלא יצירתיות אינסופית".
יוסי וחנה עברו לקיסריה ויצרו שם בית מעוצב ויפהפה, בהמשך עברו לבית אחר כשהם אף פעם לא נעזרים באדריכלים. אין בכך צורך עבור מישהו כמו יוסי שכל כך נהנה ליצור דברים ובהחלט 'יש לו את זה'. בשנה האחרונה הוא וחנה קנו דירה ביפו, בשוק הפשפשים. הם הרסו אותה ויצרו מאפס דירת בוטיק חדשה וייחודית שגודלה 75 מ"ר. כפי שדנה מספרת, זה כלל שבירה של כל הקירות כולל מחיצות. יוסי בחר פריטים משוק הפשפשים, למשל ריפודים, רהיטי וינטאג' מדליקים שרופדו ושויפו במיוחד בשבילו, הוא שינה למשל את ידיות הכיסאות, שם בחדר השירותים מראה מלא בנורות, שנלקחה מחדר איפור של אמנים המלאה בנורות, בשביל ליצור את המטבח נלקח נגר 'אולד סקול' שייצר לו בדיוק לפי המידות.
טוכנר אפילו הלך במקרה ברחוב וראה בגלריה עבודת אומנות של אומן ישראלי, אבל גודלה לא הספיק לגודל הקיר שבביתו אז הוא ביקש מהאומן שייצר לו במיוחד את אותה היצירה, אבל בגודל המתאים. הוא וחנה עדיין גרים בקיסריה אבל מחלקים את ימיהם שם ובדירה ביפו שנראית כמו מלון בוטיק עכשווי אבל עם צבעים חמים וריהוט וינטאג'.
למה יפו?
"זה מקום עם נוף וצביון מרגש, בתור איש מסעדות זה מתאים הרעיון של לרדת מהבית לרחוב לערבוב של מסעדות מיוחדות, לטייל ברחובות הקסומים האלה, יפו היא בדיוק כמו אבא שלי. את הדירה הוא וחנה יצרו ביחד והקימו מאסטר פיס . כל הידע והתובנות שאבא רכש במהלך החיים בא לידי ביטוי בדירה הזו, אם אפשר היה לחזור אחורה הייתי מעצבת אותו כיוצר כי אין גבול לדמיון ולראיה המרכזית שלו. אני כמובן מאחלת לו מזל טוב ושיהיו לו עוד שנים רבות לתרום".
