ל"כספי" הגעתי בלי ידע מוקדם, האמת ששמעתי על הרשת בעבר אבל לא באמת נכנסתי אליה, אולי בגלל המיקום הבעייתי שדורש למצוא חניה במשך זמן רב, ואולי כי מסעדה שמושתת על חומוס לא קסמה לי מעולם, אבל, ויש פה אבל גדול, טעיתי.
יום שלישי, שעות הצהריים, אני סוחב חברה לארוחת צהריים ומבטיח לה שיהיה נהדר. בזמן שהיא תרה אחרי חניה בכיכר מסריק אני מעלעל בתפריט הקצר של "כספי" כדי לגלות שהוא טומן בחובו אין ספור הפתעות טעימות, אבל היי, מכיון שהתכנסו בחומוסיה, האופציה הכי נכונה הייתה לטעום את החומוס המפורסם וככה יצא שכשהיא הגיעה לשולחן, היא כבר מצאה עליו כדורי פלאפל ירוק שלא הזכירו במאום את טעם הפטרוזיליה(מה שמצא חן בעיני עוד יותר), צלוחית של צ'יפס טעים שנראה כאילו הוא נחתך במקום ומוגש מידיו האוהבות של השף במטבח, סלט ירקות דק שמצא את עצמו דל במרכיבים בהתאם לבקשתי ושתי צלחות עמוסות בחומוס, בזו שלי "החמשוקה" – חומוס עשיר עם שקשוקה ברוטב מתקתק, שמן זית ומנעד טעמים מצויינים ובשלה "חומוס פול" שמורכב מ.. חומוס ופול בשמן זית. המנות כמיטב המסורת הוגשו עם פיתות טריות שנבלעו בשקיקה בזו אחר זו, בכל זאת, אנחנו כולנו אחראים ליכולת הניגוב המפורסמת.
המנות הוגשו חמות, במנעד טעמים מדויייק,השירות היה אדיב והמחירים בהחלט שווים לכל כיס אבל מעבר לכל זה האוירה הייתה נעימה, שירים יוונים וישראלים בניחוח משכר, אנשים מסביב עם וייב טוב ורצון עז למתוח את הרגליים, לנוח בין ביס לביס ובעיקר להנות מהרגע שנמשך ונמשך. בשלב מסויים הגענו לקינוחים, תפריט הקינוחים ב"כספי" הוא דל ועם זאת טעים , המלבי היה אלוהי ואליו התלוו שתי כוסיות תה שהשלימו את המלאכה, הצרה הייתה אחרת, מפה, המשכנו לעבודה. מילא.
לסיכום: אל תלכו למקום, תרוצו, אבל אחר כך תתפסו לכם מקום נפלא לרבוץ בו לשנ"צ מפנק. מגיע לכם, תתפנקו.
