הרשת גועשת! בת ים תסופח לתל אביב!. לחם קל לכל הציניקנים. מישהו עתיד לשבור את החומה מבלי לצייר גרפיטי על השאריות. מישהו יערבב ערק עם רדבול, קפה עם חלב 9%, לבבות ארטישוק עם קבב כבש. אני שואל – אם אנחנו התל אביבים, יודעים לנסוך אלינו כל כך יפה את צפון איטליה למשל, למה שלא נמצא את הטוב בבית ים במקום לצקצק בהתנשאות? גם תל אביב רחוקה מלהיות רומא או מילאנו. אין זה אומר שאנחנו לא נוסעים להביא את הארומה לפה. בדיוק כמו שעשו הח'ברה מ – STAMPA בחודשים האחרונים. כך ניתן יהיה לעשות עם בת ים. עכשיו אני אפסיק לעשות השוואות בין ערים, אנשים, חיות וכו', יש מי שאומר שזה לא תמיד טוב. במקום זה, אעביר את התחושות מהביקור שלי אתמול במעדנייה האיטלקית שהתמקמה לה על פינת קפלן.
איזה כיף זה בעצם מעדנייה. אני לא רוצה להיות מסעדה, אני רוצה להיות מעדנייה. אני רוצה שיחשבו שאצלי נמצאים חומרי הגלם האיכותיים. שאני קומפקטי, מעודן, קצת מעונב אבל נינוח. שאפשר לאכול אותי במינונים קטנים ולא להעמיס בתוך פיתה כמה שרק אפשר. עד שאהפוך לאחת כזו, לקחתי איתי את הלקוח מס' 1 שלי, שהגיע בטיסה הראשונה מגבעתיים והצטרף אלי לשעה וחצי של טיול בצפון איטליה. ב – STAMPA יש מדף יינות מעוצב מעץ ומקרר גבינות. יש בר קפה עם שוקולד ומדפים של פסטות איטלקיות, שמני זית, רטבים, פטריות. שרקרוטרי משובח של נקניקים תוצרת בית. בכל זה מבחינים בסיבוב הראשוני שעושים במקום. מאוד מתחשק לשבת שם, גם אם באתם רק לקנות פסטה, רוטב וצלפים וחוג מקרמה שמתארח בביתכם היום. נראה שסוף סוף לקחו את החלל שמתחת לבית העיתונאים ועשו איתו משהו מעניין באמת. לא בהכרח המקום שתבואו לדפוק בו את הארוחה העסקית עם המיץ תפוזים המשומר שלכם, אבל בהחלט מקום לבוא להתפנק עם מגש גבינות, נקניקים ויין. אז מה טעמנו שם ואיך זה היה?
בוקר איטלקי – אז לא אכלתי ארוחת בוקר באיטליה כבר המון שנים. כך שאני לא יכול למרוח אתכם ולומר לכם כמה הרגשתי בטופ של פירנצה באותו רגע. או כמה מרקם הממרחים זהה למרקמה של השמש השובבה שדגדגה לי את האף כשלגמתי מהאספרסו. אני כן יכול לומר שזו לא ארוחת הבוקר שתפתח לכם שולחן עם קוקוטים קטנים שתעשו להם ריפיל. אלא מגש עץ אלגנטי עליו נמשכו להם קרם שעועית ביתי, פסטו אורוגולה, סלט ביצים פרמז'אנו, טונה נסקה, ריקוטה טרייה, סלט עגבניות שרי רוקולה וצלפים וארבע קוביות לחם קריספי. הסוד הוא: לאכול לאט ולהנות יותר. בכל הממרחים הרגישו נשמה. המוצלח שבניהם היה הטונה נסקה בסגנון פוטנסקה. ככה צריכים לעשות סלט טונה – אפשר לשכוח ממיונז ומלפפון חמוץ. ארוחת הבוקר כאמור אינה גדולה, אם תקומו מורעבים – תמשיכו למקום אחר. אבל אם תרצו להתפנק ולאכול טוב, המרפסת של ה – STAMPA תהיה המקום בו תתחילו את הבוקר הטוב שלכם. בוראטה עגבניות – שרי תמר, בזיליקום, פלפל שחור, שמן זית ובלסמי מיושן. האמת שאחרי שהזמנו את הבוראטה הצטערתי שלא לקחנו את אחד מכריכי הפיאדנה (לחם איטלקי שנראה כמו קרפ). מדוע? כי המקום מציע מבחר כריכים כל כך מגוון ומסקרן ובוראטה היא..תמיד טעימה. אז זללנו אותה גם פה, אוקי.
"טוב, לא יודע איך אבל אני די מתחיל לשבוע" אמרתי לו. זה מאוד לא רגיל אצלי. משהו לא כשורה. בדרך כלל זו רק מחצית מהכמות שאני אוכל. תוך כדי שאני ממרר על מר תאבוני, הגיע מרק ריבולטה אל השולחן. בדיוק כשהתחילה לנשוב קצת רוח ולבשתי את הג'קט חזרה. לא באמת. זה קרה 10 דק' קודם לכן אבל תודו שזה היה יכול להתאים☺. המרק כידוע, הוא מרק שפעם היה נחשב למרק שאריות. כל מה שנשאר זורקים אל הסיר והופ! מרק! כאן הוא כבר בושל בציר ירקות והתחכם לו לאיטו על הגז. כרוב שחור איטלקי, עדשים כתומות ושחורות, גזר, סלרי ועוד. מנחם ויותר מזה, בריא וטבעוני! לא כמו המרק עם המתובלן היטב שהוא הכין לי בשנה שעברה שהייתי חולה, אבל עדיין מוצלח מאוד. לאחר מכן חשקה נפשו בנקניקים. "לך על זה", מישהו מאיתנו צריך לטעום אותם וזה לא אהיה אני. ויטלו טונאטו היה ברוסט בקר מעושן קלות עם מיונז טונה איטלקי (ללא ביצים) וצלפים. הטונה אכן הורגשה במיונז הביתי, אך בניגוד לטונה נסקה מארוחת הבוקר הממרח הזה היה פחות מוצלח. כן, אותו טעמתי. אותו ואת עלי האורגולה. מה חשבתם שהוא יאכל הכול ואני פשוט אשב ואצפה בו? אפילו שהוא סקסי שהוא אוכל. בכל אופן, הבשר לדבריו היה עדין אך ללא טעם מוביל מרכזי שמותיר שובל של זיכרון. לא נורא, לחובבים – יש עוד המון סוגי נקניקים שם. את כל הארוחה ליוו כוסות סוואבה נהדר. הזכיר לי כמה אני אוהב את היין הזורם הזה. בתפריט מזהירים אותך שהטירמיסו אולי לא יישאר. לא הייתי עובר על זה בשתיקה, אני לא קם משום מקום איטלקי מבלי לדגום לפחות טירמיסו אחד. אז גם אותו מכינים במקום והוא רך וטרי ונעים ואולי רק צריך להיות טיפה יותר מחודד בטעמי הקפה שלו, לטעמי.
STAMPA היא איננה רק מעדנייה. היא שילוב של טעם טוב ורצון להנגיש איכות לציבור רחב יותר בעזרת מחירים לא גבוהים במיוחד. אם אתם שואלים אותי בקפלן/אבן גבירול קצת קשה להרגיש חו"ל אבל בהחלט נעשו מאמצים והושקעו לא מעט מחשבות על איך יהיה לכם מאוד נעים שם. STAMPA מעולה לערבי גבינות ויין (בכל חמישי מועברת סדנת יין במקום), לפינוקים קטנים של אחה"צ ולקניות של מוצרי גלם איכותיים הביתה.
