שישים שנה לאחר הטבח בכפר קאסם קוראים נציגי האוכלוסייה הערבית לממשלה לקחת אחריות ולציין זאת באופן רשמי "כמו שישראל התנצלה בפני תורכיה ופיצתה את ההרוגים" אומר ח"כ טיבי
אתמול (שבת) בדיוק לפני שישים שנה ביקש עלי סלים סרסור מאימא שלו פאטמה שהתגוררה בכפר קאסם לקנות לו מחברת בדרכה חזרה מהעבודה. האם אומנם לא תכננה לצאת באותו היום לעבודה אך חברתה הפצירה בה ללכת בכל זאת. באותו היום האם נפלה קורבן לשרשרת החלטות פיקודיות שיזכרו לדיראון עולם. זה היה היום הראשון למבצע סיני וראש הממשלה בן גוריון הורה על שמירת השקט באזור הגבול עם ירדן. אלוף פיקוד המרכז הזמין את יישכר שדמי מפקד החטיבה שאחראי על אזור הגבול עם ירדן. שדמי מחליט על דעת עצמו להקדים את העוצר לחמש ולהוגיע על כך למוכתרי הכפרים רק חצי שעה קודם. בתגובה לשאלה של מפקד הגדוד המקומי של משמר הגבול שמואל מלינקי 'מה לעשות עם אותם תושבים שלא יודעים על העוצר" הוא השיב לו "אללה ירחמם" וכי יש לנקוט את כל האמצעים "ובלי סנטימנטים". פאטמה הגיעה לכפר ונורתה על ידי חיילי מג"ב על לא עוול בכפה. היא הייתה חלק מ 49 תושבי המקום (כולל אישה בהיריון) שנרצחו באותו הערב. בועדת החקירה הצבאית שמונתה לחקור את האירוע ציין השופט בנימין הלוי שזוהי הייתה 'פקודה בלתי חוקית בעליל' וכי יש לסרב לציית לפקודות כאלו 'שדגל שחור מתנוסס מעליהן". המקרה שנכנס ללימודי ההיסטוריה ונלמד על ידי החיילים (אגם שלא מעט אנשים לא זוכרים אותו) הוא עדיין פצע פתוח ביחסים בין ערבים למדינה. בטקס שנערך היום בכפר קאסם בו השתתפו אלפים דרשו הנוכחים לפיצויים הולמים ולציון היסטורי של האירוע ביד הממשלה "שישים שנה חלפו" מספר ראש המועצה המקומית כפר קאסם עאדל בדיר "והפצע עדיין פתוח והכאב קשה מנשוא". בדיר מוסיף מול קהל האלפים שהגיע לכיכר המרכזית בה מוצבת אנדרטאה לזכר הנרצחים כי "ממשלות ישראל לדורותיהם על כל גווניהם מסרבות להכיר בטבח ולהתנצל. תושבי כפר קאסם שוחרי השלום ואוהבי החיים המשותפים ימשיכו לקרוא לממשלות ישראל אזור אומץ לקחת אחריות פוליטית משפטית ומוסרית באופן סופי ורשמי ולהתנצל ועד אז לא נסלח ולא נשכח, לא נסלח ולא נשכח".
כאמור לאחר הטבח נעשתה סולחה בכפר שהיום יש שטענים שנעשתה בכפייה "גרוש אחד הוטל על הנאשמים בטבח" אומר ל TLVTIMES ח"כ אחמד טיבי "מדובר הרי באזרחים לכל דבר. יותר מזה ממשלת ישראל שהתנצלה ופיצתה הטורקים בגלל מרמרה ובצדק מסרבת עד היום להתנצל על כך ואנו פנינו בעניין לגורמים הרלבנטים ולא זכינו לתשובה". בטקס הרשמי בכפר לא היו נציגים ממשלתיים מכיוון שהם גורם רשמי לא הוזמן מטעם הועדה לציון שישים שנה לטבח "אנו רואים בהם נציגי הרוצחים" ציינו הנציגים והוסיפו כי רק כאשר תהיה התנצלות כנה ורצינית מצדו של ראש הממשלה הם יקבלו זאת.
בטקס פגשתי גם את ח"כ דב חנין "הנציגות הערבית מצפה שהממשלה תקיים אירוע רשמי ותציין זאת בלוח השנה ובוסף תיקח אחריות מלאה על מה שאירע ושתהיה הפנה מלאה של השלכות המקרה הטרגי". ברחוב אלפי אנשים לובשים חולצות עם ציון תאריך הטבח והילדים נושאים דגלים ותמונות של הנרצחים "סבא שלי" מספר לי טאא עלי יעקב שהעמיד דוכן לחלוקת מים בפתח ביתו לצועדים בצעדה המסורתית "סבא שלי עוטמן טאא היה בן הנרצחים כשהיה בן שלושים והוא השאיר אחריו שבעה ילדים. אני חי את הטרגדיה יום יום ואנו מעבירים את הזכרון מדור לדור". טאא לא מחפש נקמות או אשמים "גדלו אותי לא לשנוא ואנו בסך הכל חיים עם היהודים אבל אני כן מצפה שיפיקו לקחים".
בין הנואמים היה גם ח"כ מוחמד ברכה שיצא באופן גורף נגד הרעיון שהעלה ליברמן בימים האחרונים בעניין החלפת שטחים. בין הצועדים בעצרת היה גם איימן עודה יו"ר הרשימה המשותפת שאמר בשיחה קצרה עמו כי "זהו פצע שעדיין מדמם וכי אנו מצפים ללקיחת אחריות מצד הממשלה".
חאפז בדיר צעיר שסבו נרצח דיבר בשם דור הנכדים "הסיפור על סבא שלי עובר בין כולם והעובדה שהוא נרצח בדם קר".
בחוברת מיוחדת שיצאה לקראת האירוע תחת הכותרת 'שישים שנה לטבח כפר קאסם – הלקחים שישראל לא הפיקה' עורך הועד הציבורי לציון יום השנה השוואה בין מאורעות הימים ההם לבין מה שאירע בשואה ואף מציינים כי טבח כפר קאסם "לא היה תאונה מצערת של אי הבנת הפקודות או מילויין באופן עיוור . הטבח" לטענתם "היה קצה קרחון של מבצע צבאי מקיף לטרנספר של אוכלוסיית המשולש….ממשלת ישראל לא ויתרה לאחר 1948 על התקווה להשלים את הטרנספר".
הממשלות לדורותיהם גילו יחס מורכב לטבח מצד אחד הודו והתנצלו (הנשיא רבלין אף ביקר בכפר והביע התנצלות) ומאידך הכנסת דחתה בשנה שעברה הצעות חוק שביקשו למסד את ההכרה הישראלית באחריות לטבח. כיום שישים שנה לאחר המקרה שיכול לשמש אותנו כמקרה בוחן בו צו המצפון גובר על החובה לציית וכן במקרה בוחן ביחסי המדינה והאוכלוסייה הערבית.
