כוכב עולה

לפני שנתיים פרץ גיל כהן למסך הטלוויזיה שלנו, ומאז הוא לא עוצר: סדרות, תפקיד ראשי בהצגה שמועמדת כעת לפרס בפסטיבל אביב ישראלי של תיאטרון הסימטה וכתיבה של סדרה קומית חדשה. בראיון ל"הכי תל אביב" הוא מספר על התפקידים שהוא משחק, מסביר למה הפרינג' כל כך חשוב ומגלה למה הוא גר ביפו אבל בעצם חולם על מקום קצת יותר ירוק

בשנתיים האחרונות אי אפשר להתעלם מהשם גיל כהן. השחקן בן ה-28 פרץ לעולמנו בתוכנית "תאג"ד" ששודרה ב-yes, ומאז הוא לא מפסיק לעבוד. הוא משחק בסדרות "בשבילה גיבורים עפים" ו"כדברא" וממלא תפקיד ראשי בהצגה "הבר הישן" של תיאטרון הסימטה. לצד אלה הוא גם חוטא בכתיבה עם סדרה קומית חדשה פרי עטו שעלתה לאחרונה בערוץ טדי.

"'תאג"ד' היתה קפיצת מדרגה ענקית עבורי", משחזר כהן, "נבחנתי לראשונה לתפקיד קטן יותר ואז החליטו להגדיל את זה לפרטוק החובש שהוא בדיוק ההיפך ממני – הוא נורא רציני וקשה ואני בכלל בא מקומדיה. התחלתי בדומינוס גרוס, זו היתה דמות זרה וקשה לפענוח אבל כשעשיתי את זה, זה היה מרתק, וכשחקן זה היה כבוד גדול".

חשבת שהסדרה תצליח?

"מהתחלה זה היה ברור שזה יהיה או הצלחה ענקית או כישלון חרוץ, ושימח אותי מאוד שאנשים אהבו ופרגנו".

"חוויה שונה ואינטימית"

דבר נוסף שמשמח את גיל כהן בשנה האחרונה הוא השתתפותו בהצגה "הבר הישן" בתיאטרון הסימטה ביפו שכתב נועם קידר. "אני משחק את מירו, אחת מהדמויות הראשיות", מספר כהן, "הוא אחד הבליינים בבר אשר מייצג השקפה פוליטית מהצד הימני של המפה. בבר יש ויכוחים ודיונים על החיים, ימין ושמאל, שוביניזם, פמיניזם, עולם המטריקס לעומת העולם הישן – כל מיני דיונים עכשוויים ומעניינים במדינת ישראל".

נשמע שכיף לך.

"אני מאוד נהנה להשתתף בהצגה. אנחנו מופיעים איתה פעמיים-שלוש בחודש, גם בבאר שבע ובירושלים. זו הצגה שאתה מתנהל בה כאילו אתה באמת בבר בגלל שאתה חי סיטואציה בתוך בר וקורה שאתה מאלתר. ברור שיש טקסטים, אבל קרה שהתחלתי עם בחורה מהקהל כמירו, וכן, קיבלתי גם סירובים. זה נורא מצחיק".

בסוף החודש, ב-31-29 במאי, ייערך פסטיבל אביב ישראלי התשיעי בתיאטרון הסימטה אשר במסגרתו יחולקו פרסים להצגות ולשחקנים, לבמאים ולמעצבים מצטיינים. גם ההצגה שבה משתתף כהן, "הבר הישן", מועמדת לפרס.

"אנחנו מחכים לטקס בכיליון עיניים", מחייך כהן, "מבחינתנו זה ציון דרך. התחלנו בפסטיבל שעבר, בדיוק לפני שנה, וזה לא מובן מאליו שאנחנו עדיין מופיעים איתה. אנחנו מאוד נרגשים מזה ורוצים להביא עוד ועוד צופים לתיאטרון הסימטה, שזה אחד מהתיאטראות הכי יפים בארץ בעיני".

למה בחרת לשחק בתיאטרון פרינג'?

"אני חושב ששחקנים לא באמת מתווים לעצמם דרך מקצועית, לפחות לא בתחילת הקריירה – המקום שבו אני נמצא כרגע. אנחנו שוקלים כל פרויקט כפרויקט, וכשקיבלתי את ההצעה לשחק ב'בר הישן' קראתי את המחזה והוא נראה לי קליל, זורם, כיפי וחדשני, וממש היה בא לי לקחת בזה חלק. חד משמעית, זו היתה החלטה מצוינת. אני לא שולל שום דבר, ואולי בעוד שנה אני כן אהיה בהבימה או בקאמרי. מי יודע?".

מה זה פרינג' עבורך וכמה הוא הכרחי?

"אני חושב שלפרינג' יש חשיבות עצומה כי הוא מציע חוויה שונה ואינטימית שנוגעת בנושאים שהם טאבו, ואני חושב שללכת לפרינג' זה לתת כוח ליוצרים המקומיים ולשחקנים המקומיים להמשיך ליצור ולתרום לתרבות הישראלית. אנשים לרוב בוחרים ללכת לתיאטראות גדולים כי הפן השיווקי הוא גדול, ומעבר לזה, יש נורמות חברתיות. ולמרות זאת, אני חושב שהפרינג' היום בעלייה, יש יותר מודעות. הופעתי בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע והיה מקסים. הלוואי שייפתחו עוד מקומות כאלה, זה תיאטרון מקצועי ומדויק".

"אנשים מהפריפריה הם קצת תיירים בתל אביב"

משחק, מספר גיל כהן, תמיד היה חלק גדול ממי שהוא. "אני זוכר שבגיל 12 אמרתי לאמא שלי שזהו, החלטתי שאני רוצה להיות שחקן", הוא נזכר, "והיא ישר אמרה שהיא תיקח אותי לתיאטרון העירוני. היא בעצמה שיחקה כילדה ואני חושב שהיא שמחה על הבחירה. היום ההורים שלי מאוד גאים, משתפים בפייסבוק כל אייטם שעולה עלי וזה כיף גדול".

מעבר להיותו שחקן, כהן הוא גם יוצר. בשבוע שעבר עלתה לערוץ טדי בפרנטר טי וי סדרה קומית אשר הוא אחראי על כתיבתה ושבה הוא אף משחק. את הסדרה יצר יחד עם חבריו הטובים מאשקלון, עיר מגוריו טרם עבר לתל אביב – מיכאל גבעתי ולירן דוד. הסדרה עוסקת במעבר של צעירים מדרום הארץ לאחר שירותם הצבאי לעיר הגדולה, תל אביב.

"זה הטיול של אחרי צבא עבורם", הוא מספר, "הסדרה עוסקת בצורה הומוריסטית על הפער התרבותי בין הערים. אנחנו עובדים עליה שנתיים, וזה בכלל התחיל כסדרת רשת עם חברים טובים ואנשים התחילו לצפות בזה ואף רצו לקחת חלק. זו זכות גדולה עבורנו שאנשים אוהבים – אנחנו מעריכים ולא לוקחים את זה כמובן מאליו. אנחנו מודים לטדי הפקות שנתנו לנו גב. אני חושב שאנשים מאוד יזדהו, כי אנשים מהפריפריה הם קצת תיירים בתל אביב".

מה מתוך הסצנות היה אמיתי?

"כל סיטואציה נולדה מגרעין אמת שמישהו מאיתנו הופתע לחוות בתל אביב. לי קרה שרציתי לעבור דירה והדייר אמר שאם אני רוצה להיכנס לדירה, הוא מציב לי תנאי: לקנות ארון וארון נעליים באיזה 4,000 שקל. אמרתי לו, 'אחי, יש לי שני זוגות נעליים!'. ובאמת, בפרק 2 המתווך אומר לנו לקנות כל מיני רהיטים מעופשים עם תולעים כתנאי לכניסה לדירה".

עם יד על הלב, אתה אוהב את תל אביב?

"אני מאוד אוהב את העיר, עברתי ליפו לפני כחודשיים, אבל אני גם יודע שזה לא לכל החיים. בת הזוג שלי מורן ברדע ואני אוהבים טבע, וברגע שתהיה לנו יציבות תעסוקתית לטווח ארוך נוכל להרשות לעצמנו לגור במקום קצת יותר ירוק".

תגובות

להשאיר תגובה