בחמישי הקרוב, ה-1 ליוני תפתח בבית האמנים בתל אביב ׳הר זהב , ים שחור׳ תערוכת הצילום החמישית של המדענית ד"ר יעל יוהס, ראש צוות מחקר במעבדה לחקר מחלות זיהומיות, בבי"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב . כעת היא מספרת על החיבור בין עולם המדע לצילום, למה היא מעדיפה לצלם נוף אורבני תעשייתי על פני טבע ואיך קורס הצילום שלמדה שינה את חייה
אפשר היה לצפות כי עולמות המדע והצילום, הם שונים וכמו אין שום קשר בינהם. האחד מתקשר לאמנות ולביטוי, והשני הא ידע מוסק ומוחלט. אבל המדענית ד"ר יעל יוהס מוכיחה אחרת. בתערוכת הצילומים החמישי תשלה, ׳הר זהב , ים שחור׳ היא מביאה לידי ביטוי את המבט החוקר עם זה של הצלמת, בעיסוק בפרטים, בהוויה של חללי פנים לא מוכרים ובנוף חיצוני שמופיע בתערוכה זו כבעל אופי מינימליסטי ומרוחק.
את מאוד מחוברת לעולם המדע כמו גם לעולם האמנות. ספרי על החיבור בין שני העולמות האלה. האם את היית "אמנית מתוסכלת" ובחרת במדע לבסוף?
"לא, זה ממש לא נכון, אם כבר אז להיפך. בחרתי במדע ולא עסקתי באמנות בכלל, מלבד לבקר הרבה במוזיאונים ולרכוש ולעיין בספרי אמנות. לאמנות הגעתי לגמרי במקרה. תמיד אהבתי לצלם, ולפני כ 15 שנה חיפשתי קורס לצילום על מנת לשפר את צילומי הטיולים שלי.
עבודות צילום אותם היא יוצרת במקומות שונים בארץ ובעולם. מקומות אלה הם מעבדות המחקר בהן היא עובדת, סביבות מקומיות, אתרי תעשייה, שולי נוף אורבני, ויעדים רחוקים אליהם היא נוסעת ומבקרת.
הנוף המקומי אליו נמשכת יוהס ובו היא עוסקת בתערוכותיה, ממוקם בין שולי נוף עירוני, מפעלים, אזורי תעשיה והעיר. בנסיעותיה בעולם היא מתמקדת בחללים של מבנים שונים, בהם וילות אירופאיות הדורות, אולמות קונצרטים, שדות תעופה, אתרי קניות וארכיטקטורות חדשניות ואוטופיות. בתערוכה זו משלבת יוהס, יותר מבעבר, את התנסותה וסביבתה המקצועית הכוללת מעבדות מדע, מחקר וטכנולוגיה מתקדמת בהן היא פועלת כמדענית. שילוב זה מקנה לתערוכה מרחב חזותי אניגמטי ומסתורי.
בצילומי המיכשור המעבדתי נפער חלל פנים חדש שמאבד את משמעותו התפקודית כאשר היא מסתכלת אל תוכו. כך נבנה המתח בתערוכה, שמעורר ציפיה למשמעות נוספת, הנשענת על המעבר בין התמונות והעולמות השונים.
ד"ר יעל יוהס הינה ראש צוות מחקר במעבדה לחקר מחלות זיהומיות, מכון פלסנשטיין למחקר רפואי, בי"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. תערוכה זו הינה תערוכת היחיד החמישית של יוהס, ארבע מהן אצר גלעד אופיר ( "נמר בטוקיו" 2012, "הארת שוליים" 2009, "טריטוריה אחרת 2008" ). החיבור עם אופיר נרקם בשנת 2002 כאשר יוהס למדה אצלו צילום וביקשה להמשיך באופן עצמאי את עבודתה עמו. החל משנה זו, גלעד מלווה ומנחה אותה ואוצר את תערוכותיה.
דפדפתי במודעות שונות של קורסים לצילומי טבע ונוף ושום דבר לא משך אותי ממש. יום אחד רציתי להיפגש עם חברה לכוס קפה, וניסינו למצוא זמן פנוי. כיוון ששתינו היינו מאד עסוקות זה לא היה פשוט. עברנו שבוע ועוד שבוע ולבסוף קבענו , ואז היא נזכרה שבעצם גם באותו היום היא לא יכולה, כי נרשמה לקורס צילום. מיד כמובן התעניינתי לאיזה קורס. זה היה קורס במסגרת לימודי חוץ של אוניברסיטת ת"א בהנחיית גלעד אופיר. כל מה ששמעתי ממנו על הקורס מאד מצא חן בעיני, ונרשמתי".
איך זה הרגיש שם?
"אני רואה בכך ממש יד גורל, שכשסוף סוף נרשמתי לקורס צילום נפלתי לסטודיו של גלעד אופיר, אחד הצלמים והאמנים החשובים בארץ, שהוא גם מורה מצוין. כך התוודעתי אל עולם הצילום האמנותי שלא כל כך הכרתי. גלעד הראה לנו צילומים של גדולי הצלמים ולעולם לא אשכח את הרגע שבו ראיתי לראשונה צילום של תומס שטרוט ודמעות עלו בעיני. בקיצור הקורס הסתיים, והרגשתי שאני חייבת להמשיך ללמוד. כך התחיל הסיפור שלי עם האמנות. החיים שלי השתנו והפכו ליותר שלמים ומלאים, ובעצם הבנתי שאפשרות הביטוי הזאת הייתה חסרה לי מאד.
היא מאמינה שיש קשר רב בין המדע לאמנות. "המדע הוא תחום מאד יצירתי, בלי יצירתיות אין מדע טוב. המדע נחשב למדויק מאד והאמנות לכאורה להיפך, אבל גם באמנות נדרש דיוק רב. האינטואיציה חשובה מאד גם באמנות וגם במדע. ב 2008 פורסם מחקר ע"י פיזיולוג אמריקאי שהראה שבין אנשי המדע במוסדות היוקרה רבים מאד עוסקים באמנות.
מה נתן לך השראה לתערוכה הזו , גם לפני שהתחלת וגם במהלכה?
ההשראה של התערוכה וההתחלה שלה היו במקומות רחוקים: חללי פנים של אולמות קונצרטים, ומוזאונים באירופה וגנים אקזוטים במזרח הרחוק, וסופה בנתיבי איילון ובמעבדות מחקר”.
היא מצלמת נוף מקומי עירוני. נראה שאת 'נדלקת' על מפעלים ובניינים ולאו דווקא על טבע ירוק, אני אומרת לה והיא משיבה, “הנוף העירוני הוא נוף חי נושם ונושף, משתנה כל הזמן. אלה החיים שלנו. לפעמים אני מצלמת גם נוף, אבל הוא חייב להביע משהו מעבר למובן מאליו. הטבע הירוק כשלעצמו יפה מאד, אבל אין בו שום חידה או מסתורין הכל פתור שם, והאמנות היא מדע של חידות.
מה חשוב לך להעביר ביצירה שלך ?
"אני מקווה שהתערוכה מעבירה את המורכבות הרבה ואת תחושת המסתורין הקיימים בעולם שלנו. הרב שכבתיות של הדברים, ושכל דבר יכול לספר גם סיפור אחר מזה הנראה על פניו”.
התערוכה מוצגת בין 1 יוני– 26 ביוני , בית האמנים תל אביב
שעות הפתיחה :ימים ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00
יום ו 13:00-10:00 שבת 14:00-11:00
