לראשונה לאחר 30 שנה יוצג ברמת גן אחד מאוספי האומנות הישראלית החשובים ביותר השייך לחברת הפניקס. התערוכה 'בארץ אהבתי' היא 'החלום הרטוב' של כל שוחר אומנות ישראלית והיא חושפת לקהל את גדולי האמנים שחיו פה מתחילת המאה שעברה: "זהו בית הכנסת החילוני" סיפרה האוצרת רוני כהן בנימיני
המשימה שהוטלה על האוצרת רוני כהן בנימיני לפני כמה חודשים היה בבחינת לתת לילד לבחור מספר מסוים של ממתקים בתוך חנות הממתקים הכי שווה. זה מה שקרה לה כאשר היא מונתה למלאכת האוצרות של התערוכה החדשה שעלתה בימים אלו במוזיאון רמת גן 'בארץ אהבתי' . בנימיני ניגשה בחרדת קודש לאחד המחסנים השמורים של החברה אי שם בתל אביב כדי לבחור 220 יצירות מתוך יותר מ 1200 יצירות אומנות שהן השאור שבעיסה של האומנות הישראלית עד לתחילת שנות האלפיים אשר אותם אסף ברוב שכל דוד חכמי שהיה הבעלים של החברה עד שנת 2002 עד מכר אותה. אוסף הפניקס הוא למעשה אוסף האומנות הפרטי הגדול והחשוב בישראל שבהחלט מתחרה באוספים של מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב. האוסף כולל שכיות חמדה של כמה מהאמנים החשובים שפעלו כאן לאורך המאה שעברה – מזריצקי, נחום גוטמן, ראובן רובין, יצחק דנציגר, רפי לביא, אורי ליפשיץ, סיגלית לנדאו, עדי נס, אנה טיכו ועוד רבים וטובים אשר מהווים נכסי צאן ברזל של היצירה הישראלית וכאן ראוי לשאול האם אוסף כזה שכבר כמעט נמכר לפני יותר מעשור לא ראוי להיות חלק ממוסד ציבורי וחשוף לציבור באופן תמידי ולא מוסתר באיזה מחסן ?
התערוכה "בארץ אהבתי: אוסף האמנות הישראלי של קבוצת הפניקס במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית", מתפרסת על שלוש הקומות של המוזיאון. היא מציגה שלושה מבטים על הזהות המקומית, כפי שהם משתקפים בעבודות שבאוסף, מראשית המאה ה-20 ועד ראשית המאה ה-21. התצוגה בקומה הראשונה – (אי) מקום – עוסקת במקום ובמקומיות כערכים משתנים בשיח הזהות הישראלי, הנע בין כמיהה למקום והשאיפה להשתייך אליו, לבין מימוש ההתיישבות במקום והקשיים הגלומים בה. התצוגה בקומה השנייה – עבודת גוף – עוסקת במופעי הגוף: החל בגוף הציוני והופעתו כניגוד לגוף הגלותי וכמטפורה לשיקום האומה, דרך מופעיו המגדריים השונים בפוליטיקת הזהויות העכשווית, ועד להתפרקותו והתפוררותו. התצוגה בקומה השלישית – מה נשמע בבית? – עוסקת במושג "הבית": הבית כדימוי והבית הממשי; בני הבית; מרחבי הפנים והחפצים המאכלסים אותם; ומעמדו של הבית כטריטוריה סימבולית הפועלת ביחס למרחב החיצוני, המייצג לרוב את האתוס הלאומי.
התצוגות בשלוש הקומות לא ממפות מהלך כרונולוגי-היסטורי ולא מתכנסות לכדי רצף לינארי אחיד. הן מפגישות באופן מעגלי בין עבודות שונות ובין יוצרים בני דורות שונים, ומייצרות מבטים צולבים בין תקופות, זרמים, מגמות, אידיאולוגיות וטכניקות שונות. מפגשים אלו מזמנים קריאה מחודשת של כל עבודה ועבודה, ומציעים מבט עכשווי, חי, פועם ורלוונטי בתקופה של יותר ממאה שנות תרבות ישראלית. התערוכה עשויה כמרחב רב-שכבתי של שוטטות בין תנודות העומק הטקטוניות של המקום הזה, כמסע זהות בנבכי הקיום המקומי, במרכז העצבי של הגנום הישראלי.
ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: "'בארץ אהבתי' היא תערוכת האמנות הכי משמעותית שהוצגה מאז ומעולם ברמת גן ואחת האיכותיות שהוצגו בישראל. רמת גן חוגגת השנה 100 שנים להכרזתה, וכעיר שחרטה על דגלה ערכים של תרבות, יצירה ואהבת הארץ, הרי זה טבעי שמוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית יארח את תערוכת "בארץ אהבתי" במשכנו. ממש כמו אוסף האמנות הישראלי של הפניקס, גם ההיסטוריה של העיר רמת גן שזורה בהיסטוריית מדינתנו האהובה ישראל. זווית המבט המיוחדת שמספקת התערוכה דרך האמנות, לתרבות ולשורשינו הישראלים, מרתקת וערכית".
אוצרת התערוכה, רוני כהן-בנימיני: "אוסף האמנות הישראלי של קבוצת הפניקס מקבץ נתח נכבד מהפסגות האמנותיות של הזרמים השונים באמנות הישראלית מראשיתה, ומייצג כמה מצירי המפתח המובהקים בניסוחה. הוא מוכר ומוערך בארץ ובעולם כנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית, ויש בו משום אבן דרך בבניית קאנון האמנות המקומי, בחקירתו ובשימורו. יוזמת הפניקס להצגתו של אוצר תרבותי מרוכז זה באופן מקיף ונרחב, היא יוזמה מבורכת וחשובה מאין כמוה בביסוסה ובהעמקת יסודותיה של התרבות הישראלית."
פתיחה לקהל הרחב: 4 בספטמבר 2023
כתובת: מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, רח' אבא הלל סילבר 146, רמת גן
התערוכה תהיה פתוחה ללא תשלום לקהל הרחב במהלך כל חודש ספטמבר ומחצית מחודש אוקטובר, בהזמנת כרטיסים מראש (מספר המקומות מוגבל).
החל מתאריך 15.10 הכניסה למוזיאון בתעריפים השגרתיים.
פרטים על התערוכה ושעות פעילות:
אתר אינטרנט: https://www.rgma.org.il/
https://www.rgma.org.il/Page/?pageid=214
