קופטאן חלבי, מייסד ויו"ר המכון הדרוזי הראשון ליזמות, חדשנות והעצמה כלכלית ומייסד ויו"ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי המשוחרר: "בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה מתמשכת ומתמודדת עם איומים, עשרות אלפי אזרחים ביישובים הדרוזיים חיים כבר שנים ללא מיגון בסיסי. ללא ממ"דים, ללא מקלטים ציבוריים ראויים וללא פתרון תכנוני שיאפשר להם להגן על חייהם.
למעלה משנתיים של לחימה, לרבות המערכה מול איראן והסלמה בגזרה הצפונית, ועדיין הממשלה הנוכחית לא השכילה לתת פתרון מערכתי ראוי. בבתים רבים אין ממ"ד כלל, ובחלק גדול מהיישובים אין תשתית מיגון ציבורית מספקת. זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת.
לדבריו, ״ביישובים רבים במגזר הדרוזי לא ניתן לקיים שגרת חירום בסיסית. משמעות הדבר ברורה: תושבים נידונים להישאר חשופים בעת אזעקה, ללא מרחב מוגן, ללא חלופה וללא מענה מערכתי.
היעדר המיגון אינו רק כשל תשתיתי; הוא פגיעה ישירה בזכויות יסוד הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולשוויון בפני החוק. לא ייתכן שבמדינת ישראל 2026 יהיו אזרחים שמשרתים בחוד החנית של צה"ל, אך בעורף נותרים חסרי הגנה.
הממשלה לא למדה את הלקח מהמלחמה האחרונה בכל הנוגע להצבת פתרונות מיגון מיידיים ולהסרת חסמים תכנוניים המונעים הקמת ממ"דים בבתים פרטיים.
הברית ההיסטורית בין העם הדרוזי לעם היהודי היא ברית של דם, של אחריות ושל שותפות גורל. אך שותפות אמיתית נמדדת גם בשוויון בהגנה על החיים.אנחנו אחים לנשק, אך איננו מוכנים להישאר אחים רק בשדה הקרב. הגיע הזמן שנהיה שווים גם בעורף״
עוד הוסיף, ״לא ראיתי ולא שמעתי את שרי הממשלה הבכירים מתייחסים לסוגיה זו. האחריות ברורה, והזמן לפעול הוא עכשיו, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מציאות שבה חייל דרוזי יוצא לקרב כדי להגן על אזרחי המדינה ובביתו שלו אין מרחב מוגן לילדיו. זו אינה רק שאלה של תכנון ובנייה, זו שאלה של ערכים, של מוסר ושל אחריות לאומית. אם אנחנו מדברים על ברית אחים, על שותפות גורל ועל חברה אחת לא לחכות אחרי האסון הבא אלא עכשיו״.
